אונס מוכר כנשק מלחמה ולא רק כשלל של מלחמה. רצח עם מודרני כמו אלה ברואנדה והרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, שילבו בבירור אונס במעשיהם ואונס מוכר יותר ויותר ונבחן כחלק ממלחמות אלה. מעטות הניצולות השואה שנותרו בחיים כדי לספר את סיפוריהן.
העבודה הנוכחית תבחן אונס נשים יהודיות בתקופת השואה.
אלימות מינית בשואה הוא נושא שהושתק במהלך שנים רבות ובעשור האחרון יותר ויותר חוקרים, בעיקר חוקרות, עוסקים בנושא מנקודות מבט מגוונות המבוססות על עובדות היסטוריות ועדויות מתקופת השואה.
אונס לא היה בין ההאשמות כלפי הנאצים שנשפטו בגין פשעי מלחמה במשפטי נירנברג. יתרה מזו, אונס לא נתפס כפשע מלחמה על ידי האו”ם עד לשנת 1998, שבה לא ניתן היה עוד להתעלם ממעשי האונס רחבי ההיקף והמחרידים שבוצעו ברואנדה.
אינוס והתעללות מינית בזמן מלחמה, ידועה ככלי נשק של העם התוקף. אונס נשים במלחמה הוא אקט פוליטי שנועד להשפיל, לבזות ולבייש את היריב, על רקע הקשר הסמלי בין צניעותן של נשים לבין כבוד הקהילה ושלמותה בחברות פטריארכליות.
הבדיקה תיערך באמצעות ספרות אודות השואה ועדויות ניצולים וניצולות, כאשר הפק הראשון יגדיר מהו אונס, מאפיינים, גישות והשלכות, הפרק השני ידון באונס בתקופות מלחמה והפרק השלישי ידון בהרחבה באונס נשים יהודיות בשואה, תוך התייחסות לספרות ועדויות.
מבוא
1 . סקירת ספרות
1.1 אונס
1.2 אונס בתקופות מלחמה
2. שיטת המחקר
3. תוצאות
אונס נשים יהודיות בשואה
2 . סיכום
3 . רשימת מקורות