החינוך גופני מתבסס על תוך למידה חוויתית,  תוך מאמץ פיזי ונפשי, שיתוף פעולה, תמיכה זה בזה, ואחריות הדדית במסגרת קבוצת השווים.

עבודה זו עניינה בפרקטיקות אותם מיישם המורה לחינוך גופני, מבית ספר יסודי על כיתת החינוך המיוחד במטרה לאמנם בהסתגלות חברתית וחיזוק תחושת הצלחה.

מערכות חינוכיות משמשות כאמור, כ"סוכני שינוי" חברתיים וערכיים. חינוך דרך ספורט ומשחק מאפשר שינוי התנהגותי בקרב ילדים בכל שלב התפתחותי כאשר ניתן למשל להקנות לילדים שליטה עצמית  לילדים המתקשים בכך , להפחית ולהימנע מהחרפה של התנהגות חברתית בלתי רצויה עם השנים. ייחודו של החינוך הגופני בכך שהוא תומך בהקניה וחיזוק מיומנויות חברתיות , מיומנויות למידה  ומעניק תמיכה רגשית.

על פי מחקרים קיים קשר בין התנהגות המורה , בין פעילות ההוראה לבין הוראה יעילה מכאן שעל המורה לחינוך הגופני לערוך תכנון מוקדם שמטרתו תיאור משתני ההוראה היעיל בחינוך הגופני . במחקר שעסק בהוראת הכדור סל.

במסגרת המחקר הנוכחי  קיימת התייחסות  לשאלות ולנקודות הבאות:

• פרקטיקות חינוכיות במסגרת שיעור חינוך הגופני.
• כיצד בחירת המורה במשחק זה או אחר יוצר דינאמיקות קבוצתיות?
• קשיי ההתנהגות של תלמידי כיתת החינוך המיוחד.
• השלכות השיעור על פיתוח מיומנויות חברתיות.
• השלכות השיעור על יצירת הצלחות.

שאלות אלה נבחנו באמצעות תצפיות וראיונות שנערכו על ידי כותבי המחקר הנוכחי בכיתת החינוך המיוחד בבית הספר היסודי.