מערכת יחסים חברתית היא חלק חשוב מהחוויה האנושית, אולם מעט תשומת לב או רגישות הוקדשו להבנת האופן בו בעלי הפרעות בספקטרום האוטיזם (ASD) מתמודדים עם בעיות חברתיות ובדידות חברתית או בחקירה ובפוטנציאל הפחתת המחסומים שאנשים עם ASD מתמודדים איתם.

המחקר הנוכחי יבחן בדידות חברתית בקרב אוטיסטים ודרכי התמודדות

במסגרת המחקר הנוכחי  נבהיר את המושג אוטיזם,  נסקרו את מאפייניו. במסגרת זו נתייחס ליכולת לבנות מערכת יחסים וקשרים חברתיים בקרב אוטיסטים. הסוגיה המרכזית בה נעסוק היא כיצד אוטיסטים מסוגלים לנהל מערכת יחסים, כאשר המגבלה הבסיסית שלהם היא מגבלה תקשורתית- חברתית ?

הניתוח מבוסס על ספרות מחקרית בנושא הנדון. המחקר מציג השקפה לפיה אנשים עם אוטיזם נחשבים שונים וזקוקים לחינוך חברתית, תקשורתי המותאם במיוחד ללקויות החברתיות של אנשים עם אוטיזם

הניסיון הקליני מזהה כי רוב האוטיסטים מתקשים באופן משמעותי בפיתוח מערכות יחסים בין עמיתים ומתעכבים התפתחותית בידיעה מה מישהו עלול לחשוב או להרגיש.

למבוגרים צעירים הסובלים מאבחון של תסמונת אספרגר או אוטיזם בתפקוד גבוה יש גם כישורי שיחה חברתיים מוגבלים באופן בולט או יכולת לתקשר רגשות, במיוחד חיבה. הם יכולים להיות בעלי רגישות קיצונית לחוויות חושיות מסוימות. כל מאפייני האבחון הללו ישפיעו על כישורי מערכת היחסים לאורך הילדות והבגרות

אנשים עם הפרעת ספקטרום האוטיזם (ASD) חווים קשיים שונים, עבור רבים זה כולל מערכות יחסים. לאנשים עם ASD, אין את הכישורים החברתיים כדי לממש את הצרכים החברתיים שלהם והיכולת להוביל לתפקוד קשר חיובי בקרב אנשים עם ASD, תלוי רופאים התומכים באנשים בספקטרום האוטיזם, מכיוון שהם יכולים יסייע לאותם אנשים המבקשים ליצור או לשמור על קשרים חיוביים