א. סמינריונים בתרבות
Showing 31–40 of 244 results
-
דמות המפקד הישראלי מול זו של המפקד האמריקאי וכיצד הם משתקפים בקולנוע
תפיסת השירות הצבאי כשליחות לאומית אפיינה את החברה במשך שנים רבות, כאשר בשנותיה הראשונות של המדינה נחשבה הקצונה הצה"לית לאליטה פוליטית, חברתית, מנהלית ואידאולוגית אשר בבסיסה עמדה התרומה למדינה
העבודה הנוכחית בוחנת את דמות המפקד הישראלי מול זו של המפקד האמריקאי וכיצד הם משתקפים הקולנוע.
-
דמות המפקד הישראלי מול זו של המפקד האמריקאי וכיצד הם משתקפים בקולנוע
עבודת סמינריון הבוחנת את דמות המפקד הישראלי מול זו של המפקד האמריקאי וכיצד הם משתקפים הקולנוע.
-
דמותה של האישה בקולנוע המרוקני
הקולנוע ידוע "לשמצה" כאובייקט תרבותי, כאשר סרטים נגישים לזמן ומקום מסוימים , אך סרטים ויוצרי סרטים עצמם לכודים ברשת מורכבת של כוחות כלכליים, פוליטיים ויצירתיים. הקולנוע הלאומי של מדינות קולוניאליות לשעבר, כגון הקולנוע המרוקאי, מספקים חלון מושלם להבנת הייחוד של חיים במדינות בעלות סתירות מרובות בכל התחומים האלה.
העבודה הנוכחית בוחנת כיצד באה לידי ביטוי הלאומיות המרוקאית, דת, מעמד ומגדר בקולנוע המרוקאי?
-
דמותן של ניצולות השואה בקולנוע הישראלי בשנות ה – 80 וה – 90
הספרות הדנה בדמותן של ניצולות השואה וכן הסרטים בהן מוצגות ניצולות השואה מציגות לרוב דמות זנותית, מעורערת בנפשה, דמות אפלה, נטע זר, דמות הממוקמת בשולי החברה הישראלית.
העבודה הנוכחית בוחנת את דמותן של ניצולות השואה בקולנוע הישראלי בשנות ה – 80 וה – 90.
כמקרי בוחן, נבדקו הסרטים "הקיץ של אביה" (אלי כהן, 1988) , "עץ הדומים תפוס" (אלי כהן, 1995) ו-"תל-אביב ברלין" (ציפי טרופה,1987). -
דפוסי התוכן במוסיקה החרדית, והשימוש בה כמדיום המוני המשמש כלי להעברת מסר.
בתרבויות רבות המוסיקה שזורה בחייהם של בני האדם, באופן דו כיווני, היא משפיעה ובאותו הזמן מושפעת מהחברה. מהווה כלי נהדר לניתוח חברתי, כמו גם הבנת האינטרסים של קבוצות שונות. מוסיקה כמדיום טומנת בחובה עוצמה והשפעה מסוגים שונים. המוסיקה לסוגיה וזרמיה השונים, היא כלי לשימוש הגמוני, מדיום לביטוי מיעוטים וקבוצות בחברה, ואף מיוחסים לה הקשרים מגדריים, כל אלה ועוד נשענים על יכולותיו של המדיום להעביר מסרים, ולעצב דעות והעדפות.
העבודה הנוכחית בוחנת מהם דפוסי התוכן במוסיקה החרדית, והשימוש בה כמדיום המוני המשמש כלי להעברת מסר.
-
דפוסי קריאת ספרים בעידן האינטרנט בקרב צעירים (גילאי 26-35)
אפשרויותיו הבלתי מוגבלות לכאורה של האינטרנט מעלים שאלה בעניין הספר המודפס, אמצעי תקשורת ההמונים הראשון, האם תם זמנו? לכאורה, שני "מדיום" אלו אינם תחליפים בהגדרתם, אולם בעוד שהאינטרנט יכול להציג בפני המשתמש מידע בכתב, בתמונה ואף בסרטון, ברצף ושלא ברצף, הספר הוא טקסט בלבד.
עבודת סמינריון זו בוחנת את דפוסי קריאת ספרים בעידן האינטרנט בקרב צעירים (גילאי 26-35).
-
דפוסי תרבות הפנאי של יוצאי חבר העמים
עם עלייתם של יוצאי חבר המדינות לישראל, הצריכה התרבותית היוותה את אחד הנושאים שבהם חלה ירידה באיכות חייהם. מצב זה נוצר עקב קשיים כלכליים, חברתיים , קשיי שפה אשר מנעו מעולי חבר המדינות לצרוך את הפעילויות שצרכו בארץ מוצאם.
סקירת ספרות זו עניינה בדפוסי תרבות הפנאי של יוצאי חבר העמים והקשרם למידת זהותם כיהודים ומאפייני צריכת הפנאי של קבוצות שונות בישראל .
-
דרכי התצורה של שמות תואר ושמות עצם לועזיים נפוצים בעיתונות הכתובה
שם התואר הנו סוג של שם עצם המתאר את השם. לדוגמה, מאושר הוא שם תואר ייחוס ל"אנשים מאושרים". בשפות מסוימות, שמות תואר מקדימים את שמות העצם (אנגלית) ובשפות אחרות שם התואר מופיע לאחר שם העצם (עיברת). ישנם שמות תואר המציינים גודל (למשל, זעירים, גדולים, נרחבים), גיל – (למשל, צעיר, ישן, חדש, בן שש, בן שש), צורה – (למשל, עגול, חד, נפוח), צבע (למשל לבן, שחור) וכדומה (אבינרי, תשכ"ב).
העבודה הנוכחית תחקור מילים לועזיות שחדרו לעברית החדשה.
-
האם הורדת קבצי מוזיקה במסגרת התוכנה לשיתוף קבצים הנה מוסרית?
חברות התקליטים מאז ומעולם נלחמו בפיראטים, בהתחלה זה היה מלחמה בהעתקת קלטות וקסטות, לאחר מיכן צריבות דיסקים, ומאוחר יותר בשיתופי קבצים. בסוף 1994 הייתה אופטימיות בתעשיית המוזיקה שיוכלו לנצח את בעיית הפיראטיות, על ידי אכיפה מוגברת וענישה חמורה. בזמנו הפיראטיות בתעשיית המוזיקה הייתה ממוקדת בתעשייה מסחרית של זיופים, מכירת דיסקים צרובים כתחרות למקוריים ועשיית רווחים על חשבון חברות התקליטים.
העבודה הנוכחית עסקה בשאלה האם הורדת קבצי מוזיקה במסגרת התוכנה לשיתוף קבצים הנה מוסרית?
-
האם העיסוק בריקוד משפיע על דימוי הגוף בקרב רקדניות, יותר מאשר בקרב לא רקדניות
דימוי גוף מושג הקיים אצל כל בני האדם. לכולנו חשוב במידה זו או אחרת איך אנו נראים כלפי חוץ, איך אחרים תופסים אותנו ואיך אנו תופסים את עצמינו.
עבודת סמינריון זו בוחנת את נושא הדימוי העצמי, דימוי הגוף וגוף והקשרו למחול.