ו. רשתות חברתיות
Showing 31–40 of 121 results
-
הקשר בין הצורך בגיוס חברתי ברשת חברתית לבין הדימוי העצמי , כפי שבא לידי ביטוי באישור חברים בפייסבוק – סקירת ספרות
עבור צעירים ובני נוער הצטרפות לרשת חברתית, מספקת את הצורך להיות חלק מקבוצה חברתית, את הצורך בפופולאריות, כאשר נוכחות באתרים כגון פייסבוק נתפשים כהיבט חשוב של פופולאריות.
סקירת ספרות זו בוחנת את הקשר בין הדימוי העצמי לבין הצורך בגיוס חברתי ברשת חברתית, כפי שבא לידי ביטוי באישור חברים בפייסבוק.
-
הקשר בין הצורך בהשוואה חברתית והצורך להשתייך לבין הנטייה לביצוע ניתוחים פלסטיים.
כחלק מפעילות באינסטגרם אנחנו נחשפים לאנשים מפורסמים, דוגמניות ומשפיענים שונים שמציבים בפנינו מודלי יופי בלתי מציאותיים, על-ידי שימוש בפילטרים ופוטושופ. עובדה זו בתוספת הדחף להשוואה חברתית עשויה לגרום לאנשים לשנות את עצמם ולעשות ניתוחים פלסטיים כדי להיות דומים יותר לאנשים מפורסמים שעוקבים אחריהם ובכך לעלות את הערך העצמי שלהם. במחקר הנוכחי נבדק הקשר בין הצורך להשתייך והצורך בהשוואה חברתית לבין נטייה לבצע ניתוחים פלסטיים.
מטרת המחקר המוצע להרחיב את הבנתנו לגבי הצורך בשייכות ובהשוואה חברתית, ולספק מידע מקיף יותר על הקשר בין הצורך להשתייך והצורך להשוואה חברתית לבין הנטייה לביצוע ניתוחים פלסטיים אצל נשים.
-
הקשר בין הרגלי צפייה בתכניות ספורט לבין ההישגים הספורטיביים בקרב תלמידים
הילדים היום מקדישים חלק נכבד מחייהם לצפייה. מינקות ועד בגרות צוברים הילד והילדה הממוצעים עשרות אלפי שעות צפייה בטלוויזיה. בבתים רבים דולקת הטלוויזיה רוב שעות היום והיא מקבל מעמד מאוד מרכזי בבית ומשתלבת בשגרת החיים.
העבודה הנוכחית בחנה האם קיים קשר בין הרגלי צפייה בתכניות ספורט לבין ההישגים הספורטיביים בקרב תלמידים
-
הקשר בין חשיפה לטכנולוגיה לבין מוטיבציה ללמידה ו-FOMO
FOMO- ' פחד מהחמצה' הוא מושג חדש יחסית, שבו אנשים חוששים שלאחרים יש חוויות יותר כיפיות ומתגמלות יותר מהם ולכן מעוניינים להישאר מחובר כל הזמן עם מה שאחרים עושים והוא גם סוג של חרדה חברתית,
מחקר זה עניינו בתופעת ה- FOMO כתופעה חדשה בעלת השלכות פסיכולוגיות שליליות בהיותה מובילה את המשתמש לדי שימוש מוגבר ואינטנסיבי.
-
הקשר בין מאפיינים דמוגרפיים (גיל, מגדר) ומידת העניין בתחום הפוליטי לבין כמות כתיבת תגובות לידיעות חדשותיות בפייסבוק
בשנים האחרונות קיים חידוש משמעותי עבור הצרכנים, אשר בנוסף לצריכת מידע, יכולים כיום גם ליצור ולהפיק תוכן, כמו תוכן חדשותי. עם זאת, אנשים אשר בוחרים להגיב לתוכן חדשותי בפייסבוק יהיו בעיקר גברים אשר תחום עיסוקם קשור לפוליטיקה.
עבודת סמינריון אקדמית הבוחנת את הקשר בין מאפיינים דמוגרפיים (גיל, מגדר) ומידת העניין בתחום הפוליטי לבין כמות כתיבת תגובות לידיעות חדשותיות בפייסבוק.
-
הקשר בין מידת ההסתכנות באינטרנט של המתבגר וההשפעות הרגשיות השליליות משימוש במדיה לבין בקרה הורית
השימוש באינטרנט הוא עניין יומיומי עבור הורים וילדים בעולם של היום. למרות שהם משתמשים באינטרנט באופן שונה, רבים מהם עשויים לעמוד בפני סכנות רבות באינטרנט.
מחקר זה עניינו היה בשאלה, האם קיים קשר בין בקרה הורית לבין מידת ההסתכנות באינטרנט של המתבגר וההשפעות הרגשיות השליליות משימוש במדיה.
-
הקשר בין מידת ההסתכנות באינטרנט של המתבגר וההשפעות הרגשיות השליליות משימוש במדיה לבין בקרה הורית – סקירת ספרות
סקירת ספרות לעבודת סמינריון אקדמית הבוחנת את הקשר בין בקרה הורית לבין מידת ההסתכנות באינטרנט של המתבגר וההשפעות הרגשיות השליליות משימוש במדיה.
-
הקשר בין מעורבות הורים מבוססת רשתות חברתיות לבין אקלים אתי בית ספרי
כאשר נכנסים לבית ספר, אחד הדברים הראשונים שניתן להבחין בהם הנו האקלים שלו או האישיות של הארגון. הדבר ניכר בקולות המורים, בפניהם של הילדים ובאווירת הבניין. עם זאת, האקלים בית הספר יכול להיות קשור קשר הדוק לנורמות, למסורות ולתרבות של בית הספר.
מטרתו של המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הקשר בין מעורבות הורים מבוססת רשתות חברתיות לבין אקלים אתי בית ספרי.
-
הקשר בין פרסום פוליטי לבין רמת האהדה של הגולשים
עבודה זו בוחנת האם הפרסומים הפוליטיים בפייסבוק של המועמד תורמים לאהדת המועמד הבא לידי ביטוי בתגובות ובלייקים ?
חשיבותה נובעת מהירידה באפקטיביות של סקרי הבחירות וברלוונטיות של הרשתות החברתיות בניהול סדר היום והעלאת תחושות הבוחר.
-
הקשר שבין פרסום פוליטי של המועמד בפייסבוק ובין רמת האהדה של הגולשים: מקרה חקר – בחירות בישראל (2015) וארצות הברית (2016)
המטרה בהעברת מסרים אלו ואחרים הנה להשפיע על בחירתו של הצרכן, להופכו לאקטיבי, ולבחור במועמד שהפרסום מכוון אליו.
עבודה זו עניינה בפרסום פוליטי בפייסבוק. במחקר זה נבחן הקשר שבין פרסום פוליטי של המועמד בפייסבוק ובין רמת האהדה של הגולשים: מקרה חקר – בחירות בישראל (2015) וארצות הברית (2016).