ערביי ישראל/מגזר ערבי
Showing 141–150 of 316 results
-
התחקות אחר המעבר בין הגן לכיתה א' במבט על תוכנית הלימודים באוריינות
המעבר מהגן לכתה א' הינו המעבר הראשון שהילד עובר במערכת החינוך ולכן קיימת חשיבות מירבית בהצלחתו. מעבר מן הגן לכיתה א' הנו תהליך המתקיים באמצעות תכנית מעברים לילדי הגנים. מטרות התכנית הן לחזק את הקשר ואת תחושת השייכות בין ילדי הגנים העולים לכיתה א' לבין בית הספר והקהילה, לרכך את המעבר מן הגן לכיתה א', להפחית חששות הכרוכים במעבר לבית הספר וכן לשמור על עיקרון הרצף החינוכי .
מטרת מחקר זה היא לבחון עמדות אנשי חינוך והורים ביחס לבניית תכנית מעברים מהגן לכיתה א' ביישוב בדואי בצפון. במסגרת זו תיבחן תכנית פיג'מה, כתכנית אוריינית המסייעת במעבר לכיתה א'.
-
התמודדות המשפחה הדרוזית עם ילדים בעלי נכויות בכפרי רמת הגולן
עבודת סמינריון אקדמית הבוחנת את התמודדות המשפחה הדרוזית עם ילדים בעלי נכויות בכפרי רמת הגולן.
-
התמודדות המשפחה הדרוזית עם ילדים בעלי נכויות בכפרי רמת הגולן – סקירת ספרות
סקירת ספרות לעבודת סמינריון אקדמית הבוחנת את התמודדות המשפחה הדרוזית עם ילדים בעלי נכויות בכפרי רמת הגולן.//העדה הדרוזית ברמת הגולן/
האמונה ועיקרון גלגול הנשמות /
הגדרת הנכות /
אתגרים מחסומים העומדים בפני הנכה /
התמודדות הילד עם החריגות /
התמודדות המשפחה עם ילד חריג/
גורמים המשפעים בהתמודדות המשפחה עם המשבר/
הקהילה הערבית ויחסה לחריג// -
התמודדות מורים לעברית בבתי הספר היסודיים במגזר הערבי עם הוראת העברית בהעדר תכנית לימודים מפורטת.
תוכניות הלימודים משמשת כלי ליישום המדיניות החינוכית ולהחדרת שינויים למערכת החינוך כאשר במגזר הדרוזי אין עדין תכנית לימודים מפורטת או עדכנית במקצוע העברית.
עבודה זו הינה סקירת ספרות הבוחנת את התמודדות מורים לעברית בבתי הספר היסודיים בכפר עם הוראת העברית בהעדר תכנית לימודים מפורטת
-
זהות ובדידות אצל דרוזים וישראלים – סקירת ספרות
סקירת ספרות לסמינריון אשר מטרתו הייתה לבחון האם דרוזים הם בעלי תחושות בדידות גבוהות יותר משל יהודים והאם יהודים ודרוזים בעלי זהות ישראלית יחוו תחושת בדידות מועטה יותר מאשר בעלי הגדרת זהות שאינה ישראלית
-
זהות ובדידות בקרב ישראלים ודרוזים ברמת הגולן
בשנים האחרונות גדל בעולם העניין בחקר תופעת הבדידות שכן מחקרים מוכיחים כי לתחושות של בדידות יש השלכות מזיקות במישורי חיים שונים למושג הבדידות תמות שונות התייחסות לניכור, זרות, חוסר משמעות ועוד. מושגים אלו החלו להתפתח בעיצומה של מלחמת העולם השנייה.
מטרת העבודה הייתה לבחון האם דרוזים הם בעלי תחושות בדידות גבוהות יותר משל יהודים והאם יהודים ודרוזים בעלי זהות ישראלית יחוו תחושת בדידות מועטה יותר מאשר בעלי הגדרת זהות שאינה ישראלית
-
זרם העלוואים בכפר רג'ר(עגיר), היבטים של גבולות ודת – סקירת ספרות
הכפר הקטן והמבודד ע’ג’ר, הנמצא בחלקה הצפוני של אצבע הגליל למרגלות הר דב ומעל למעיינות החצבאני, מצא את עצמו מעורב בעל כורחו בסבך שבו מעורבים שחקנים בינלאומיים: האו"ם, החיזבאללה וממשלות לבנון, סוריה וישראל.
סקירת ספרות זו עניינה בבחינת גבולות הכפר וכן את נטייתו הדתית –עלוואית של הכפר.
-
חדירת הערבית ללשון העברית החדשה
העברית והערבית, הן שפות שמיות אחיות , כאשר העברית ינקה ממקורות ערביים עוד בתקופת ימי הביניים, בעת החדשה ואף בימנו אנו, ניתן לראות שימוש רב בשפה הערבית, בשפה העברית המדוברת.
מטרתה של העבודה הנוכחית, הנה לסקור את תהליך חדירת הערבית ללשון העברית החדשה
-
חופש הביטוי הניתן לאוכלוסיית המיעוט הערבית במדינה דמוקרטית
המציאות הביטחונית הקשה בה מצויה ישראל, מובילה להתמודדות אנטי דמוקרטית ונקיטת אמצעים בלתי כשרים. על אף האמור, ערכי המדינה ומערכת המשפט נסובים על שמירת שלטון החוק והכרה בחירויות הפרט. על הרשות המחוקקת לפעול על מנת שחוק הפוגע בחירותו של הנחקר יהיה "הולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש
מטרתה של העבודה הנוכחית הייתה לבחון כיצד ניתן לשמור על חופש הביטוי הניתן לאוכלוסיית המיעוט הערבית במדינה דמוקרטית. כלומר, האם פגיעה בזכויות האדם כמו חופש הביטוי בקרב אלו הקוראים להשמדת ישראל, פוגעת בערכיה דמוקרטיים של ישראל?
-
חיים וייצמן – פועלו ותרומתו למערכת היחסים בין היהודים לערבים בתקופת המנדט
פעילותו של חיים ויצמן מתרכזת בשנים 1914-1922, כאשר הישגיו המדעיים הובילו ליצירת קשרים עם פוליטיקאים בריטים בולטים. הוא תמך בהתאם לעמדה הבריטית ברעיון של מולדת ליהודים בפלסטין. לאחר ההצלחה של הצהרת בלפור ב -1917, הפך וייצמן דמות מובילה בתנועה הציונית, ופעל בד בבד עם הבריטים, כדי להשיג את מטרותיו.
עבודת סמינריון אקדמית הבוחנת את פועלו ודעותיו של הנשיא הראשון, חיים ויצמן ביחס לערביי ארץ ישראל.
פעילותו משתרעת לאורך תקופה ארוכה, בה פעל בהסתדרות הציונית, במגעיו עם המנדט הבריטי, הממשל האמריקאי ומנהיגי מדינות ערב.