א. סמינריונים בערביי ישראל
Showing 81–90 of 176 results
-
התחקות אחר תופעת הנשירה מנקודת מבט של מחנכי כיתה במגזר הערבי
על-פי הגדרות משרד החינוך, התרבות והספורט (להלן – משרד החינוך), נושר הוא נער בגיל חינוך חינם (5–17) שאינו לומד בבית-ספר הנתון בפיקוח משרד החינוך. נשירה גלויה היא תוצאה של תהליך מתמשך, בדרך כלל לאחר תקופה ארוכה של נשירה סמויה (שמאפייניה הם היעדרויות תכופות, ניכור כלפי בית-הספר, דחייה חברתית, התנהגות אלימה וכדומה.
מטרתה של העבודה הנוכחית הייתה לבחון את תופעת הנשירה מנקודת מבט של מחנכי כיתה במגזר הערבי.
-
התמודדות המשפחה הדרוזית עם ילדים בעלי נכויות בכפרי רמת הגולן
עבודת סמינריון אקדמית הבוחנת את התמודדות המשפחה הדרוזית עם ילדים בעלי נכויות בכפרי רמת הגולן.
-
התמודדות מורים לעברית בבתי הספר היסודיים במגזר הערבי עם הוראת העברית בהעדר תכנית לימודים מפורטת.
תוכניות הלימודים משמשת כלי ליישום המדיניות החינוכית ולהחדרת שינויים למערכת החינוך כאשר במגזר הדרוזי אין עדין תכנית לימודים מפורטת או עדכנית במקצוע העברית.
עבודה זו הינה סקירת ספרות הבוחנת את התמודדות מורים לעברית בבתי הספר היסודיים בכפר עם הוראת העברית בהעדר תכנית לימודים מפורטת
-
זהות ובדידות בקרב ישראלים ודרוזים ברמת הגולן
בשנים האחרונות גדל בעולם העניין בחקר תופעת הבדידות שכן מחקרים מוכיחים כי לתחושות של בדידות יש השלכות מזיקות במישורי חיים שונים למושג הבדידות תמות שונות התייחסות לניכור, זרות, חוסר משמעות ועוד. מושגים אלו החלו להתפתח בעיצומה של מלחמת העולם השנייה.
מטרת העבודה הייתה לבחון האם דרוזים הם בעלי תחושות בדידות גבוהות יותר משל יהודים והאם יהודים ודרוזים בעלי זהות ישראלית יחוו תחושת בדידות מועטה יותר מאשר בעלי הגדרת זהות שאינה ישראלית
-
חדירת הערבית ללשון העברית החדשה
העברית והערבית, הן שפות שמיות אחיות , כאשר העברית ינקה ממקורות ערביים עוד בתקופת ימי הביניים, בעת החדשה ואף בימנו אנו, ניתן לראות שימוש רב בשפה הערבית, בשפה העברית המדוברת.
מטרתה של העבודה הנוכחית, הנה לסקור את תהליך חדירת הערבית ללשון העברית החדשה
-
חופש הביטוי הניתן לאוכלוסיית המיעוט הערבית במדינה דמוקרטית
המציאות הביטחונית הקשה בה מצויה ישראל, מובילה להתמודדות אנטי דמוקרטית ונקיטת אמצעים בלתי כשרים. על אף האמור, ערכי המדינה ומערכת המשפט נסובים על שמירת שלטון החוק והכרה בחירויות הפרט. על הרשות המחוקקת לפעול על מנת שחוק הפוגע בחירותו של הנחקר יהיה "הולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש
מטרתה של העבודה הנוכחית הייתה לבחון כיצד ניתן לשמור על חופש הביטוי הניתן לאוכלוסיית המיעוט הערבית במדינה דמוקרטית. כלומר, האם פגיעה בזכויות האדם כמו חופש הביטוי בקרב אלו הקוראים להשמדת ישראל, פוגעת בערכיה דמוקרטיים של ישראל?
-
חיים וייצמן – פועלו ותרומתו למערכת היחסים בין היהודים לערבים בתקופת המנדט
פעילותו של חיים ויצמן מתרכזת בשנים 1914-1922, כאשר הישגיו המדעיים הובילו ליצירת קשרים עם פוליטיקאים בריטים בולטים. הוא תמך בהתאם לעמדה הבריטית ברעיון של מולדת ליהודים בפלסטין. לאחר ההצלחה של הצהרת בלפור ב -1917, הפך וייצמן דמות מובילה בתנועה הציונית, ופעל בד בבד עם הבריטים, כדי להשיג את מטרותיו.
עבודת סמינריון אקדמית הבוחנת את פועלו ודעותיו של הנשיא הראשון, חיים ויצמן ביחס לערביי ארץ ישראל.
פעילותו משתרעת לאורך תקופה ארוכה, בה פעל בהסתדרות הציונית, במגעיו עם המנדט הבריטי, הממשל האמריקאי ומנהיגי מדינות ערב. -
חקר הבניית המציאות בערכים של האתר ויקיפדיה בנושא הסכסוך הערבי-ישראלי
ויקיפדיה הינה אנציקלופדיה בעלת כמות מידע עצום ועדכון שוטף ודינמי. כמו כן, כל גולש או כתב רשאים להזין ערכים באופן חופשי ודמוקרטי. עם זאת עולה השאלה האים האתר ויקיפדיה הנו אובייקטיבי בנושאים שנויים במחלוקת כמו הסכסוך הערבי-ישראלי.
העבודה הנוכחית בוחנת ערכים שנויים במחלוקת במסגרת הסכסוך הערבי-ישראלי על פי שלוש שפות שונות, ערבית אנגלית ועברית באתר וויקיפדיה.
-
חרדה ורכישת שפה זרה
חרדה גבוהה בקרב הלוקים נמצאה קשורה בהערכה עצמית נמוכה, בעיות בקריאה, הישגים במתמטיקה נמוכים, כישלון במבחנים, הפרעות בכיתה, עמדות שליליות כלפי בית הספר, ותחושות של עצבנות וחרדה הנובעות מפחד אינטנסיבי של כישלון.
מטרתה של העבודה הנוכחית הנה לבחון את הקשר בין חרדה לבין רכישת שפה זרה.
-
חשיבה ביקורתית, מגדר ואקטיביזם חברתי
עבודת סמינריון אקדמית העוסקת בחשיבה ביקורתית, מגדר ואקטיביזם חברתי