א. סמינריונים בערביי ישראל
Showing 111–120 of 176 results
-
מדיניות החוץ של ישראל ואש"ף בהסכמי ישראל-אש"ף 1993
הסכם "אוסלו" הוא פשרה פונקציונאלית מובהקת שעשויה להתקדם לכיוון של פתרון הולם ובר קיימא. הצדדים צריכים לפעול ולשמור על התנופה ולהמשיך לחפש פתרונות יצירתיים. כהתחלה, כפי שאמר פרס בספרו: "הסכם זה צריך לעמוד על רגליו שלו, בלי תלות בהסכמים עם הצדדים האחרים". לתהליך מדריד ואחרי החתימה באוסלו הוא היה טעון אישור המוסדות המתאימים
עבודה זו סוקרת את מדיניות החוץ הישראלית ואת מדיניות אש"ף החל מפרוץ האינתיפאדה ועד להסכמי אוסלו.
-
מהי תפיסת המחנך את תפקידו במפגש מול בריונות מקוונת המעורבים בה תלמידי כיתתו?
בשנים האחרונות עלו לשיח הציבורי תופעות של אלימות ברשת, בייחוד בקרב ילדים ובני נוער. והן מעסיקות הן קובעי מדיניות והן אנשי חינוך וטיפול.
מטרת המחקר הייתה להבין את התפיסות והעמדות של מחנכים את תפקידם כאשר הם פוגשים במקרה של בריונות מקוונת שבה מעורבים תלמידי כיתתם.
-
מידת האפליה שנוקטות קבוצות בחברה הישראלית כלפי קבוצות אחרות: ערבים ויהודים
אפליה המבוססות על השתייכות אתנית מציגה למשל חוסר אמון כלפי גברים ממוצא מזרחי כאשר אפליה זו הייתה בשל סטריאוטיפים (מוטעים) אתניים. אפליה עדתית, כמו כל סוג אחר של אפליה, יכולה להיות תוצאה של סטריאוטיפים אתניים.
עבודת סמינריון אקדמית הבוחנת את מידת האפליה שנוקטות קבוצות בחברה הישראלית כלפי קבוצות אחרות: ערבים ויהודים
-
מיתוס האדמה בתקופת הישוב
בעיית הזכות על הקרקעות בארץ ישראל החלה עם הקמת המפעל הציוני בארץ. בעימות בין שני העמים, סוגיית הקרקעות היוותה סלע מחלוקת עיקרי. ראשיתו של המאבק היה בשלהי השלטון העותמאני והוא נמשך לאורך כל ימי המנדט הבריטי.
עבודה זו עומדת על סוגיית מיתוס האדמה בתקופת היישוב בקרב העם היהודי.
-
מלחמה ומיתוס בספרות הערבית
עבודת סמינריון הבוחנת את הצגת המלחמה והמיתוס בספרות הערבית בעקבות מלחמת 1948, מלחמת 1967, מלחמת 1973 ובספרות בת זמננו
-
מנהיגות מורים בתרבות היהודית והערבית – סקירת ספרות
הגישה היסודית בנוגע לחינוך הפורמאלי שונה מהמקובל בחברה יהודית בישראל. השוני נעוץ בעובדה כי החינוך איננו מהותי בחברה הערבית, חינוך ונאורות באופן כללי אינם חשובים שכן חשוב במידה רבה יותר לעזור לפרנסת המשפחה וכן הילדות נישאות כבר בגיל צעיר.
סקירת ספרות זו דנה בנושא מנהיגות מורים בתרבות היהודית והערבית.
-
מסוגלות הורית, סגנונות הורות, וחרדה מצבית אצל אבות ואימהות בחברה הערבית בתקופת הקורונה
מגפת הקורונה שינתה היבטים רבים בחיי היום יום של אנשים וזאת עקב הסגרים והריחוק החברתי שנכפה כדי לעצור את המגפה. הממשלה הוציאה הנחיות ,אשר דרשו מאנשים להסתגר בבתיהם ולשנות את אורח החיים שלהם במידה ניכרת
שאלות המחקר המוצעות יעסקו בבחינת הקשר בין המשתנים הללו, תוך הבחנה בין התפקוד ההורי של אבות לעומת אימהות במגזר הערבי.
-
מעבר שלטוני מהבריטים אל מדינת ישראל העצמאית
מלחמת העצמאות החלה למעשה מיד עם קבלת תכנית החלוקה. בשלביה הראשונים התאפיינה המלחמה במאבק פנימי של היישוב היהודי נגד ערביי ארץ ישראל, שהתמקד בעיקר בשליטה על דרכי תחבורה. בעקבות סיום שלטון המנדט הבריטי הנהגת הישוב החליטה על להכריז הקמה מדינה יהודית בארץ ישראל למרות החשש מפני תגובות העם הערבי. ב – 14 במאי 1948 הכריז בן גוריון על הקמת מדינת היהודים בארץ ישראל.
במסגרת העבודה נבחנה זהות השחקנים הראשיים במעבר שלטוני זה? מי הגופים שפעלו בטרם המעבר? וכיצד בן גוריון שימש כ"חוט המקשר" ממנדט אל המדינה?
-
מעורבות הורים במגזר הערבי
המעורבות בתהליך החינוכי והמושג "מעורבות הורים" הולכים ותופסים תאוצה משנה לשנה. החל משנות ה-80 התגלתה מעורבות הולכת וגדלה של הורים.
המחקר הנוכחי בוחן את סוגיית מעורבות ההורים כפי שהיא נתפסת עלי ידי ההורים בקרב הורים בבית הספר היהודי לעומת בית הספר הערבי.
-
מעורבות הורים, שביעות רצון לבין אימון ההורים כלפי במערכת החינוך הערבית
במערכת החינוך הערבית –בדואית ההורים אינם מעורבים המערכת הלימודים לדידם בית הספר הנו מקום בו ילדיהם מתחנכים באופן נוקשה ומחמיר בהתאם למסורת ותו לא . יש הורים אשר סוברים כי הלמידה הנה בזבוז זמן שניתן לנצלו עבור פרנסת הבית
המחקר הנוכחי בוחן האם קיים קשר בין מעורבות הורים, שביעות רצון לבין אימון ההורים כלפי מערכת החינוך הערבית ?