ט. משפטים
Showing 11–20 of 123 results
-
ארגון ה-HRW : אופן הפעולה התקשורתי והמשפטי – סקירת ספרות
דרכי הפעולה המשפטיות והתקשורתיות העיקריות בהם פועל ארגון הHRW- בכל הקשור לפשעים בינ"ל חמורים.
סקירת הספרות הנוכחית הינה רקע למחקר הבוחן מהם דרכי הפעולה המשפטיות והתקשורתיות העיקריות בהם פועל ארגון ה-HRW בכל הקשור לפשעים בינ"ל חמורים.
-
ביקורת בג"ץ על ההליכים הפנימיים בכנסת-ביקורת שיפוטית ביחס להחלטות הנוגעות לניהול פנימי – סקירת ספרות
במדינות בהן בית המשפט מוסמך להעביר ביקורת על הליך החקיקה ניתן לראות מודלים שונים של ביקורת. המודל הקלאסי של ביקורת שיפוטית מתמקד בביקורת שיפוטית תוכנית, בה בוחן בית המשפט האם הוראות חוק מסוים פוגעות בנורמות חוקתיות. בספרות המשפטית מוזכרת גישת "הליך החקיקה הנאות" (legislative due process), על-פיה רשאי בית המשפט לבחון האם חוק מסוים נחקק בהליכים נאותים ובדיונים מספיקים.
סקירת ספרות הבוחנת את ביקורת בג"ץ על ההליכים הפנימיים בכנסת-ביקורת שיפוטית ביחס להחלטות הנוגעות לניהול פנימי.
-
ביקורת והסתייגות מאמנה בינלאומית – סקירת ספרות
אמנה היא "ביטוי של מפגש ורצונות המיוחסות לנושאים" (קרי: מדינות או ארגונים בינלאומיים) במשפט הבינלאומי ואשר יש כוונה כי תהיינה לו תוצאות משפטיות לפי כללי המשפט הבינלאומי.
סקירת ספרות זו בוחנת את סוגיית ההסתייגות מאמנות בינלאומיות וכיצד ההסתייגות באה לידי ביטוי בסעיפי אמנת וינה.
-
גדר הביטחון בירושלים בהיבטים חוקתיים – סקירת ספרות
הגורם המרכזי שהוביל להחלטת בית הדין כי גדר ההפרדה אינה חוקית מבחינת המשפט הבינלאומי, היה תפיסתו של בית הדין כי גדר ההפרדה נועדה לספח חלק מהגדה המערבית לישראל, דבר הנוגד את אמנת גנבה וכללי האג.
בסקירת ספרות זו נדונה סוגיית חוקיות סיפוחה של ירושלים המזרחית ובחוקיותה של גדר הביטחון המתוכננת בה על פי הדין המקומי אל מול הדין הבינלאומי כלפי סיפוח ירושלים ככלל וגדר ההפרדה בפרט
-
גיוס נשים לצה"ל ולוחמות בפרט : רקע היסטורי ומקרה אליס מילר – סקירת ספרות
מבחינה תיאורטית ישראל הנה חברה מיליטריסטית בה נשים נותרות בשוליותן, כלומר החברה הישראלית מושתת על ערכי הצבא, הביטחון שאלו ערכים גבריים ביסודם. נשים נותרות בשוליותן לאור ערכים אלו.
סקירת הספרות הנוכחית עוסקת בפסק הדין אליס מילר נ שר הביטחון ואח כפס"ד מכונן של השוויון בצה"ל וכן בשירות נשים לאורך ההיסטוריה.
-
דיני קניין רוחני : שימוש הוגן ופרודיה – סקירת ספרות
פרודיות מיוחסות לעיתים קרובות לסטירות, כאשר מטרת הסטירה לבקר חברה, תרבות וכדומה באמצעות היצירה. כל סאטירה, מאחורי מסך החיצים המורעלים או ההומוריסטיים שהיא משלחת, משרטטת את קווי המתאר של האוטופיה ואת האוטופיה הזאת בונה הקורא כבמעין תשליל.
סקירת ספרות לעבודת סמינריון אקדמית הבוחנת את השימוש הוגן בפרודיה – דיני קניין רוחני
-
דעות פוליטיות שונות והקשר לפעילות הצבאית – סקירת ספרות
במדינת ישראל, הסכנה הקיומית גדולה ומוחשית והיא מרחפת לא רק על הקיום הלאומי, אלא גם על הקיום האישי. אין ספק שהביטחון הלאומי ראוי בישראל יותר מאשר במדינות אחרות, למעמד של עדיפות לפיכך כאשר נוצרת התנגשות חזיתית בין הביטחון הלאומי לבין זכות מזכויות האדם, ואין דרך ליישב ביניהן, גובר הביטחון הלאומי.
סקירת הספרות הנוכחית עוסקת בעמדות בקרב נחקרים בעלי דעות פוליטיות שונות בנוגע לקשר בין הפעילות הצבאית "נוהל שכן", לבין האחריות המוסרית של צה"ל .
-
ה- 11 בספטמבר, היבטים חוקתיים – סקירת ספרות
מתקפת הטרור שהחרידה את ארהב ב- 11.09.2001 הפכה את המעצמה היחידה בעולם למוכת הלם ותאבת נקם. במשך שנים חונכו האמריקנים להאמין שהם בלתי- מנוצחים. אין שיעור לאיום שמציב הטרור בפני אומות העולם החופשי.
סקירת ספרות הבוחנת את ההיבטים החוקיים של ההתמודדות עם הטרור לאחר אירועי ה 11 בספטמבר.
-
האם קיימת חובת שוויון במכרז הפרטי? – סקירת ספרות
בעולם העסקים המודרני משמש המכרז ככלי להשגת תוצאות עסקיות ראויות בשוק תחרותי. גוף ציבורי, המהווה נאמן של הציבור, חייב בביצוע מכרז על מנת ליצור יושר, שוויון והגינות בשימוש במשאבים הציבוריים. לתכלית זו חוקקו דיני המכרזים.
הסקירה מתמקדת במחלוקת בשאלה האם קיימת חובת שוויון במכרז הפרטי? זאת תוך הצגת נימוקים (בעד ונגד) ודוגמאות מפסקי דין.
-
האם ראוי לחשוף את זהותם של מגיבים באינטרנט? – סקירת ספרות
חופש הביטוי מהווה את אחת מהחירויות המרכזיות והחשובות בדמוקרטיה ונחשב לאמצעי משמעותי לשמירתה. חופש הביטוי מוגדר כזכות הפרט או הקבוצה לבטא או לשמוע מחשבות, דעות, אמונות ורגשות ללא הגבלת תוכן הדברים או אמצעי הביטוי.
סקירת ספרות לעבודת סמינריון הבוחנת את סוגיית הטוקבקיסטים והאם ראוי לחשוף את זהותם של מגיבים באינטרנט?. כיצד המשפט הישראלי מתמודד עם סוגיה זו בעידן האינטרנט וכן מהן ההשלכות של התופעה מבחינה משפטית וחברתית.