יז. מקרא
Showing 11–20 of 36 results
-
הקשר בין הורות לילד אוטיסט לבין גירושין
הספרות מלמדת כי האינטראקציה בין אימהות ואבות לילדיהם עקב גירושין נפגעת, כאשר נמצא כי הקשר בין האב לילדיו במקרים רבים נפגע יותר מהקשר בין האם לילדיה עקב גירושין.
סקירת ספרות זו עוסקת בנושא הקשר בין הורות לילד אוטיסט לבין גירושין
-
הרוע והסבל לפי אהבת האל ויראת האל – סקירת ספרות
סולובייצ'יק למעשה רואה ברוע וסבל דבר טוב שכן הוא מוביל לחיי מוסר וצדק והתהליך שעבר איוב מוכיח את טענתו, שהרי קם על רגליו, החל להתפלל ולהאמין באל.
סקירת הספרות הנוכחית עוסקת בתפיסת הכאב ,הרוע והסבל בהקשר לאהבת ה' ויראת ה'.
-
הרוע לפי הרב סולוביציק – סקירת ספרות
הרב יוסף דב הלוי סולוביצ'יק גורס כי ".. הרע הוא עובדה שאין להכחישה. כלומר, ישנו הרע, ישנו הסבל.."
סקירת הספרות הנוכחית עוסקת בבעיית הרוע על פי משנתו של הרב יוסף דב הלוי סולוביציק.
-
השוואה בין מילונים: חדירתן של מילים בערבית לשפה העברית- סקירת ספרות
המרכיב הערבי בעברית בת ימנו אינו מתייחד רק למילים ערביות כמו אהלן ואשכרה או צירופים שונים , או פתגמים או ביטויים או אף שירים הבאים בצורתם ולשונם אלה גם מילים וביטויים שהנם תרגומי בבואה מערבית לעברית כמו "על הבוקר" או מילים ערביות שנמצא להם שורש בעברית , אך ביסודן צמחו ממקור ערבי כמו "כסח", או אף מילים עבריות שנוצרו בתבנית מילים ערביות, כגון: מטריה, שמשיה ועוד.
סקירת הספרות הנוכחית עוסקת בחדירת מילים בערבית לשפה העברית- מילון בנתיבה בן יהודה ומילון רובין רוזנטל.
-
חזון המנורה בזכריה והמנורה במקורות ובממצאים ארכאולוגיים – סקירת ספרות
המנורה, מנורת שבעת הקנים, היא המוטיב הנפוץ והאופייני ביותר באמנות היהודית העתיקה. מנורת הפולחן הופיעה לראשונה בזיכרון ההיסטורי של העם היהודי כאובייקט מרכזי במשכן, ושמרה על מעמדה המרכזי בבית המקדש הראשון והשני. בהמשך המנורה הייתה לסמל היהודי העיקרי במשך מאות השנים הבאות.
סקירת ספרות הבוחנת את חזון המנורה בזכריה והמנורה במקורות ובממצאים ארכאולוגיים
-
טומאת ארץ העמים – סקירת ספרות
נושא סקירה זו הנו גזירתם של יוסי בן יועזר איש צרידה ויוסי בן יוחנן איש ירושלים על טומאת ארץ העמים הבאה לידי ביטוי בתלמוד הבבלי ובתלמוד הירושלמי.
עבודה זו בוחנת את משמעות המושג טומאת עם הארץ, המושג -טומאת נוכרים ואת ההקשר לכלי זכוכית.
-
יחסי אברהם /שרה בזמן הרעב בארץ שהוביל להגירה למצרים – סקירת ספרות
" וַיְהִי, כַּאֲשֶׁר הִקְרִיב לָבוֹא מִצְרָיְמָה; וַיֹּאמֶר, אֶל-שָׂרַי אִשְׁתּוֹ, הִנֵּה-נָא יָדַעְתִּי, כִּי אִשָּׁה יְפַת-מַרְאֶה אָתְּ". נראה שהמשפט והמסר אשר הוא מעביר לא נשמעו קודם לכן באוזני שרי. אנו יודעים מרצף הפסוקים כי אברם ושרי נשואים יותר מיום אחד או יומיים, ובעקבות כך נותר לנו לשאול: האם אברם לא ידע קודם לכן כי שרי אשתו יפת מראה? הרי אברם רואה את שרי לנגד עיניו מידי יום ביומו, האם אף פעם קודם לכן אברם לא אמר לשרי אשתו כי הוא חושב שהיא יפה?
סקירת הספרות הנוכחית עוסקת ביחסו של אברהם כלפי אשתו-שרה בעת ירידתם למצרים בעקבות הרעב.
-
יחסי יעקב ויוסף המשתקפים מסיפור כותונת הפסים – סקירת ספרות
דמותו של יוסף במקרא מוצגת על ידי המספר באופן הדרגתי , כאשר בהדרגה המספר את התמורות באישיותו של יוסף, מנער מתגבר, המתרועע עם אחיו וכן מלשין עליהם, מתגרה בהם בהמשך באמצעות חלומותיו המתנשאים ובכך גם מגדיל ומחריף את השנאה כלפיו. האב יעקוב, אינו גוער בבנו על התנהגותו אלה מצדד בו ותומך בו.
סקירת הספרות הנוכחית עוסקת בתיאור דמותן המקראיות של יעקב ויוסף כפי שמשתקף בסיפור כותנת הפסים.
-
ירושלים בימי המלכים דוד ושלמה – סקירת ספרות
עבור ישראל העתיקה, בית המקדש של שלמה, הר הבית וירושלים בכללותה מהווים סמל לגן עדן. לאחר כיבוש ירושלים על ידי דוד, האתר הפך להיות "עיר דוד". ירושלים הפכה למרכז הקדושה שבו יהוה, הקים את ביתו.
סקירת ספרות זו בוחנת את העיר ירושלים בתקופת מלכותו של דוד ושלמה.
-
מיכל בת שאול – סקירת ספרות
מיכל, בת המלך שאול , הייתה הבת הצעירה במשפחה (שמואל א' ד' 49). מיכל מתוארת כאישה חכמה, נאמנה (שמואל א' י"ט ,17) אוהבת וצדקת (שמואל א' י"ח,28 ) . הספרות המקראית מציגה את מיכל באור חיובי לעומת מדרשים שונים אשר נראה בהמשך.
סקירת ספרות אשר דנה בבחינת דמותה בהיבטים מגדריים של מיכל בת שאול לפי הסיפור המקראי.