סוציולוגיה
Showing 1911–1920 of 2286 results
-
עמדות כלפי שילוב בעלי צרכים מיוחדים בכיתה – סקירת ספרות
נמצא כי המורות מרגישות שמציאות השילוב היא כאוטית עקב לחץ משתנה המופעל עליהן משלושה מקורות עיקריים והם: תלמידים, הורים ובעלי תפקידים. התחושות העיקריות שהועלו הן של חוסר הוגנות, כישלון ושחיקה המתווספות להיעדר ידע מבוסס על חוק החינוך המיוחד והמשתמע ממנו ולהיעדר דאגה מערכתית שוטפת ליישום החוק.
סקירה זו עניינה בשילוב ילדים בעלי צרכים מיוחדים בכיתה רגילה.
-
עמדות מורים בבית הספר היסודי בנושא שילוב ילדים בעלי ADHD בכיתה רגילה – סקירת ספרות
סמינריון אשר מטרתו לבחון עמדות מורים בבית הספר היסודי בנושא שילוב ילדים בעלי ADHD בכיתה רגילה.//שילוב ילדים בעלי צרכים מיוחדים
/מה משפיע על איכות השילוב?
/השפעת השילוב ותרומתו
/עמדות מורים כלפי שילוב
/השפעת תחושת החוללות והמסגרת החינוכית על עמדות המורים כלפי שילוב
/הפרעות קשב וריכוז עם ובלי היפראקטיביות- ADD, ADHD
/ADHD ותחלואה נלווית
/ ADHD בכיתה: התמודדות והשלכות// -
עמדות מורים בבית ספר יסודי כלפי התחקות אחר תפיסת מנהיגות המנהל בבית הספר – סקירת ספרות
מנהיגות מוגדרת כסל של תכונות, כישורים והתנהגויות כמו חזון, כריזמה , פיתוח מחויבות בקרב הכפיפים לארגון ועוד. מנהיגות מוגדרת גם כ, יכולת עמידה במטרות הארגון יכולת גיוס השתתפות העובדים/מונהגים , יכולת לכוון ועוד
סקירה ספרותית זו ענינה בהתחקות אחר תפיסת מנהיגות המנהל בבית הספר, מנקודת מבט של מורים בבית ספר יסודי.
-
עמדות מורים בבתי ספר יסודיים ביחס לשימוש בספרים דיגיטליים והשפעתם על מוטיבציה בקרב תלמידים
בשנים האחרונות אנחנו עדים לכניסתם של ספרי לימוד דיגיטליים לבתי הספר בעולם ובארץ. ספרים דיגיטליים מהווים אתגר חדש במערכת החינוך, שיש לו פוטנציאל לשינוי בדרכי ההוראה- למידה-הערכה והינו נושא עדכני שהולך ומתפשט במערכת החינוך.
מטרתה של העבודה הנוכחית הייתה לבחון מהן עמדות מורים בבתי ספר יסודיים ביחס לשימוש בספרים דיגיטליים וכיצד מורים תופסים את השימוש בספרים דיגיטליים כקשור להעלאת מוטיבציה בקרב תלמידים.
-
עמדות מורים כלפי שילוב בעלי צרכים מיוחדים בכיתתם – סקירת ספרות
ניכר כי מרבית המורים מכירים בחשיבות השילוב, ומלבד בכך שהוא מקדם את הילד המשולב בלימודים ומאפשר לו להתקדם ביתר קלות לחברה, הם רואים בו אתגר והזדמנות ללמד ולהפנים, בקרב התלמידים, ערכים הומאניים וחברתיים כמו: סובלנות, קבלת והכרת השונה ועזרה לזולת.
סקירת ספרות זו בוחנת את עמדות מורים כלפי שילוב בעלי צרכים מיוחדים בכיתתם.
-
עמדות מטפלים ומטופלות במוסד לנשים מוכות
האמונה האסלאמית טוענת למיקומה ולמעמדה הנחות של האישה מכול הבחינות, להבדיל מההגות הפמיניסטית הגורסת כי מעמדה הנחות של האישה במהלך ההיסטוריה המוסלמית אינו פרי מדיניותו של הנביא עצמו אלא שיבוש על ידי ממשיכי דרכו.
השאלה הנשאלת כיצד מסייע המקלט לנשים מוכות במגזר הערבי, לנשים לצאת מכבלי הדיכוי והאלימות בו הן מצויות?
-
עמדות נשים כלפי הסיבות לאי קידום נשים
כיום, כל אישה המצויה בבניית קריירה מעמידה את עצמה בפני קשיים הקשורים לעובדה כי עבודה תובענית דורשת להתרחק מהבית, המשפחה והילדים לשעות רבות. אישה עובדת מתקשה לתפקד גם כאם במלוא מובן המילה, שכן מדובר בשעות רבות מחוץ לבית ולעתים מעבר לשעת העבודה הרגילות.
עבודת סמינריון זו בוחנת עמדות נשים כלפי הסיבות לאי קידום נשים למשרות בכירות בשוק העבודה, תוך התייחסות למחסומים החיצוניים, הפנימיים וקונפליקט המשפחה-עבודה.
-
עמדות נשים כלפי הסיבות לאי קידום נשים – סקירת ספרות
במשך אלפי שנים נחשב שוק העבודה לשטח גברי בלבד, נשים הופקדו על ניהול משק הבית וגידול הילדים, ופרנסת המשפחה הייתה אחריותו הבלעדית של הגבר. מאז שנת 1960 חלה עלייה בהשתתפות נשים בשוק העבודה בחברה המערבית.
סקירת ספרות לעבודת סמינריון אקדמית הבוחנת עמדות נשים כלפי הסיבות לאי קידום נשים למשרות בכירות בשוק העבודה, תוך התייחסות למחסומים החיצוניים, הפנימיים וקונפליקט המשפחה-עבודה.
-
עמדות עובדי רווחה, יהודים וערבים בלשכות רווחה בערים מעורבות כלפי הקונפליקט הבין תרבות, הזהות הלאומית , השוני בצרכי וחלוקת התקציבים
המונח ערים מעורבות כוונתו לערים שמתגוררות בהן קבוצות ממוצא שונה- אתני, דתי או לאומי, המצויות לפעמים במצב של קונפליקט. תופעה זו, אינה ייחודית למדינת ישראל אלא, מתרחשת במדינות אחרות בעולם כמו: צפון אירלנד, בוסניה ודרום אפריקה.
סקירת ספרות זו דנה בנושא עמדות עובדי רווחה, יהודים וערבים בלשכות רווחה בערים מעורבות כלפי הקונפליקט הבין תרבות, הזהות הלאומית , השוני בצרכי וחלוקת התקציבים.
-
עמדות ערבים-ישראלים כלפי העלייה האתיופית
העלייה מאתיופיה החלה בשנות ה – 80, בשני גלים: הגל הראשון במסגרת "מבצע משה" בשנים 1985-1984, והגל השני במסגרת "מבצע שלמה" בשנת 1991.
מחקר זה בחן את עמדתם של ערבים ישראלים כלפי העלייה האתיופית