א. סמינריונים בסוציולוגיה
Showing 571–580 of 1239 results
-
הרגלי צפייה ומשחק מול מסכים של ילדים בגיל הגן והצבת גבולות על ידי הוריהם
עבודת המחקר התמקדה בהבנת הקשר שבין הצבת גבולות לבין הצפייה של ילדים במסכים (מחשב, טלוויזיה, אייפוד, איפד ואיפון ). בעוד שבמרבית המחקרים המושג הצבת גבולות נחקר בהקשר לחינוך באופן כלל.
מטרתה של העבודה הנוכחית הייתה לבחון את הקשר בין תרבות המסכים לבין הצבת גבולות על ידי הורים לילדים בגיל הגן.
-
השוואה בין הורים לזוגות שאינם הורים שאינם מבחינת קירבה ואוטונומיה בקשר
הורות נתפסת כאחד מביטויי המימוש העצמי של האדם, כאשר בכל אחד משלבי התפתחותם של הילדים עומדים ההורים בפני אתגרים שונים ולכן זה משפיע על איכות הקשר הזוגי. מצד אחד זה יכול לקרב בין בני הזוג, שיש להם משהו שותף של שניהם, ומצד שני יש להם פחות זמן אחד לשני, יותר עומס, מאחר וההורות מציבה אתגרים רבים ועומס רב על ההורים , מה שעלול לפגוע באיכות הקשר הזוגי.
המחקר הנוכחי, עוסק בהשפעת ההורות על איכות הקשר הזוגי תוך התמקדות ברמת האינטימיות בקשר.
-
השוואה בין הנשים באיראן לבין הנשים בישראל
הנשים באיראן בעת המהפכה האסלאמית היוו חיל החלוץ של איראן אך לא ידעו שמהפכה זו תזיז את מחוגי השעון לאחור ותביא להרעת מצבן.
עבודה זו בוחנת איך ניתן להבין את מעמדה של האישה בתחומי חיים שונים, תוך שימוש במונחים שנלקחים מתוך ההגות הפמיניסטית.
-
השוואה בין ייצוגן העכשווי של שתי קבוצות מיעוט ניצולי שואה ודתיים בקולנוע הישראלי-העלילתי
הקולנוע הישראלי בראשיתו הנו קולנוע אשר שירת את מטרות הקמת הבית הציוני והולדתו של היהודי החדש, השנה מהותית מהיהודי הגלותי המיוסר. החרדי לאורך השנים הוצג כיהודי גלותי כשלילי עד כדי עיצוב סטריאוטיפ.
מטרתה של העבודה הנוכחית הנה לבחון את ייצוגן העכשווי של שתי קבוצות מיעוט ניצולי שואה ודתיים בקולנוע הישראלי- העלילתי.
-
השוואה בין מדיניות הממסד הישראלי לבין מדיניות הממסד הגרמני כלפי העובדים הזרים
החברה הגרמנית מצויה בתהליך של הפנמת העובדה, שחלק ניכר מהעובדים הזרים הופך להיות חלק מהחברה הגרמנית ולכן קיימת התייחסות חברתית וממסדית לתופעה. לעומתה החברה הישראלית לא הפנימה את העובדה שחלק ניכר מהעובדים הזרים הופך להיות חלק מהחברה ולכן ההתייחסות החברתית והממסדית לתופעה היא מועטה, ויצאת מתוך נקודת הנחה כי העובדים הזרים הם זמניים ויחזרו לארצות המקור שלהם.
עבודה זו תערוך השוואה בין מדיניות הממסד הישראלי לבין מדיניות הממסד הגרמני כלפי העובדים הזרים.
-
השוואה בין מנהגי הכשרות בקרב יהודי אתיופיה לבין מנהגי הכשרות בישראל
ביתא ישראל מחשיבים את עצמם כ"יהודים האמיתיים "האחרונים שעוקבים בקפדנות אחר כתבי המקרא ולא יודעים דבר מכתבי הרבנות הבאים. רבים מיהודי אתיופיה, וזקנים בפרט, מתייחסים רק לכתוב בתנ"ך.
מטרת העבודה הנוכחית הייתה השוואה בין מנהגי הכשרות בקרב יהודי אתיופיה לבין מנהגי הכשרות בישראל.
-
השוואה בין תוכניות הלימודים לציון יום ירושלים במערכת החינוך הממלכתי דתי לבין החינוך הרגיל
חוק יום ירושלים, קובע כי "יום ירושלים יחוג מדי שנה בשנה כחג המדינה וייקרא בשם "יום ירושלים". בהתאם לחוק, שר החינוך רשאי לקבוע פעילויות חינוכיות שייוחדו ליום ירושלים.
העבודה הנוכחית תערוך השוואה בין תכניות הלימודים לציון יום ירושלים במערכת החינוך הממלכתי דתי לבין החינוך הרגיל.
-
השיח הרגשי שבין הורים לילדיהם
אחת הדרכים המובילות ליצירת אווירה חיובית בבית היא פיתוח היכולות הרגשיות של חברי המשפחה.
מטרתה של העבודה הנוכחית הייתה לבחון כיצד ניתן לחדד את השיח הרגשי בין הורים לילדים בשעות הפנאי בגילאי בית הספר היסודי ואיך השיח הרגשי בדרכים שונות תורמים לתקשורת הפתוחה ביניהם ולארגז הכלים הרגשי של הילדים?
-
השימוש באינטרנט בחברה הדתית ציונית
רבני דת נתונים בקונפליקט בכל הנוגע לסוגיית האינטרנט כאשר מחד הם שוללים את השימוש באינטרנט ותכניו והגישה לתכניו "הבלתי הולמים" ומאידך הם מכירים בשינויים החברתיים והטכנולוגיים שמביאים לחדירה גדלה והולכת של האינטרנט למקומות העבודה ולבתים של חברי הקהילה.
עבודה זו דנה בשאלה: על אילו צרכים עונה השימוש באינטרנט בחברה הדתית – ציונית?
-
השימוש ברשתות החברתיות כממלא צרכים רגשיים וחברתיים אצל צעירים בגילאי 20-30 ותורם לאינטראקציה החברתית ביניהם
הפייסבוק היא אחת התופעות שהתפתחו מאוד בקרב הגולשים באינטרנט. עקב השימוש ההולך וגובר של בני נוער ברשתות חברתיות, נוצר צורך לבחון את השפעת השימוש המוגבר עליהם מבחינת התפתחות אישית וחברתית, כאשר בני נוער לעיתים משתמשים ברשתות חברתיות על מנת לפצות על קושי בהיווצרות קשרים חברתיים פנים מול פנים בחברה.
העבודה הנוכחית בחנה באיזו מידה ממלא השימוש ברשתות החברתיות צרכים רגשיים וחברתיים אצל צעירים בגילאי 20-30 ותורם לאינטראקציה החברתית ביניהם?