ח. דתיות
Showing 91–100 of 254 results
-
הקשר בין שכר, שביעות רצון העבודה ורמת דתיות לבין רמת האושר בקרב האוכלוסייה העובדת
על פי הספרות האמפירית הדנה במושג אושר, למשתנים הקשורים לשוק העבודה השפעה על רמת האושר. למשל, קיים קשר בין רווחת הפרט, שביעות רצון מהחיים ותחושה של אושר במסגרת העבודה.
העבודה הנוכחית בוחנת את הקשר בין שכר, שביעות רצון העבודה ורמת דתיות לבין רמת האושר בקרב האוכלוסייה העובדת.
-
הקשר בין שכר, שביעות רצון העבודה ורמת דתיות לבין רמת האושר בקרב האוכלוסייה העובדת
שאלת האושר בה עסק אפלטון באמצעות פיו של סוקרטס הגדירה את האושר כהצלחה בצירוף עם מידה טובה או כחיים מספיקים לעצמם, או כחיים של נועם עם ביטחון, או כשפע של קניינים ואנשים בצירוף היכולת להגן על אלו ולהפיק מהם תועלת וכמעט הכול היו מסכימים כי אדם זה חי קיום מאושר.
שאלת המחקר תבחן האם קיים קשר בין שכר, שביעות רצון העבודה ורמת דתיות לבין רמת האושר בקרב האוכלוסייה העובדת?
-
הקשר בין תרבות הפנאי של הנוער הציוני דתי לתהליכי המודרניזציה – סקירת ספרות
המודרניזציה מובילה לשינויים בגיבוש זהותו של הנוער הציוני דתי
סקירת ספרות זו בוחנת את השפעת תהליכי המודרניזציה על תרבות הפנאי של הנוער הציוני דתי.
-
הקשר הקיים בין סגנון הורות לבין הערכה עצמית בקרב המתבגרים בגילאים 16-18 בחברה הערבית
הקשר בין סגנונות הורות וההערכה העצמית בקרב מתבגרים נחקר במידה רבה בחברה המערבית, אבל אין כמעט מידע על קשר זה בקרב החברה הערבית במדינת ישראל.
העבודה הנוכחית בוחנת את הקשר הזה בקרב מתבגרים ערבים מוסלמים ונוצרים
-
הקשר הקיים בין סגנון הורות לבין הערכה עצמית בקרב המתבגרים בגילאים 16-18 בחברה הערבית – סקירת ספרות
סקירת ספרות לעבודת סמינריון אקדמית הבוחנת את הקשר הקיים בין סגנון הורות (סמכותי, סמכותי או מתירני) לבין הערכה עצמית בקרב המתבגרים בגילאים 16-18 בחברה הערבית מוסלמית ונוצרית.//סגנונות הורות/
הערכה עצמית /
החברה הערבית במדינת ישראל// -
הרוע לפי הרב סולוביציק – סקירת ספרות
הרב יוסף דב הלוי סולוביצ'יק גורס כי ".. הרע הוא עובדה שאין להכחישה. כלומר, ישנו הרע, ישנו הסבל.."
סקירת הספרות הנוכחית עוסקת בבעיית הרוע על פי משנתו של הרב יוסף דב הלוי סולוביציק.
-
השוואה בין ייצוגן העכשווי של שתי קבוצות מיעוט ניצולי שואה ודתיים בקולנוע הישראלי-העלילתי
הקולנוע הישראלי בראשיתו הנו קולנוע אשר שירת את מטרות הקמת הבית הציוני והולדתו של היהודי החדש, השנה מהותית מהיהודי הגלותי המיוסר. החרדי לאורך השנים הוצג כיהודי גלותי כשלילי עד כדי עיצוב סטריאוטיפ.
מטרתה של העבודה הנוכחית הנה לבחון את ייצוגן העכשווי של שתי קבוצות מיעוט ניצולי שואה ודתיים בקולנוע הישראלי- העלילתי.
-
השוואה בין מדיניות הממסד הישראלי לבין מדיניות הממסד הגרמני כלפי העובדים הזרים
החברה הגרמנית מצויה בתהליך של הפנמת העובדה, שחלק ניכר מהעובדים הזרים הופך להיות חלק מהחברה הגרמנית ולכן קיימת התייחסות חברתית וממסדית לתופעה. לעומתה החברה הישראלית לא הפנימה את העובדה שחלק ניכר מהעובדים הזרים הופך להיות חלק מהחברה ולכן ההתייחסות החברתית והממסדית לתופעה היא מועטה, ויצאת מתוך נקודת הנחה כי העובדים הזרים הם זמניים ויחזרו לארצות המקור שלהם.
עבודה זו תערוך השוואה בין מדיניות הממסד הישראלי לבין מדיניות הממסד הגרמני כלפי העובדים הזרים.
-
השוואה בין מנהגי הכשרות בקרב יהודי אתיופיה לבין מנהגי הכשרות בישראל
ביתא ישראל מחשיבים את עצמם כ"יהודים האמיתיים "האחרונים שעוקבים בקפדנות אחר כתבי המקרא ולא יודעים דבר מכתבי הרבנות הבאים. רבים מיהודי אתיופיה, וזקנים בפרט, מתייחסים רק לכתוב בתנ"ך.
מטרת העבודה הנוכחית הייתה השוואה בין מנהגי הכשרות בקרב יהודי אתיופיה לבין מנהגי הכשרות בישראל.
-
השוואה בין תוכניות הלימודים לציון יום ירושלים במערכת החינוך הממלכתי דתי לבין החינוך הרגיל
חוק יום ירושלים, קובע כי "יום ירושלים יחוג מדי שנה בשנה כחג המדינה וייקרא בשם "יום ירושלים". בהתאם לחוק, שר החינוך רשאי לקבוע פעילויות חינוכיות שייוחדו ליום ירושלים.
העבודה הנוכחית תערוך השוואה בין תכניות הלימודים לציון יום ירושלים במערכת החינוך הממלכתי דתי לבין החינוך הרגיל.