ד. עבודה
Showing 71–80 of 175 results
-
הקשר בין תנאי העסקת עובדים על פי חוק שכר מינימום לבין הפרת הזכות לקיום בכבוד – סקירת ספרות
סקירת ספרות לעבודת עבודת סמינריון הבוחנת את השפעת תשלום שכר המינימום על זכותו של האדם לקיום בכבוד.//שכר המינימום בישראל ובעולם – היבטים כלכליים / שכר המינימום והזכות לקיום בכבוד – היבטים חוקתיים
חוק שכר מינימום, תשמ"ז-1987 – יתרונות וחסרונות / מעמדה המשפטי של הזכות לקיום בכבוד – פסקי דין / ההיבט המוסרי – העסקת העובדים בשכר מינימום והזכות לקיום בכבוד על פי תורת המוסר ותורת הצדק / הגישה הטלאולוגית – תועלתנות. / הגישה דאונטולוגית – הצווי המוחלט על פי קנט. / תורת הצדק – הצדק כהוגנות לפי רולס// -
הקשר בין תנאי העסקת עובדים על פי חוק שכר מינימום לבין הפרת הזכות לקיום מינימאלי
הדאגה לזכויות חברתיות ולצדק שוויוני מאפיינת גם את החברה המודרנית. בהרבה ממדינות המערב, מוכרת כזכות יסוד הזכות ל"חיים בכבוד" ולא רק "הזכות לחיים". אולם עדיין לא עוגנה זכות זאת במשפט הישראלי במפורש, כי יש הסבורים שאין לכלוא אותה במערכות המשפט.
עבודה זו בוחנת את השפעת תשלום שכר המינימום על זכותו של האדם לקיום מינימלי.
-
הריון ולידה : זכויות נשים – סקירת ספרות
סקירה זו תבחן את זכויות הנשים בהריון ולאחר הלידה.
-
השביתה וההשבתה כזכויות אדם אוניברסאליות בישראל
הזכות לשביתה המוכרת כזכות אדם חברתית הנה ערך מהמעלה הראשונה ומעוגנת כחוק יסוד במדינה ובנוסף חייבת המדינה לאוכפו בשל החתימה על האמנה האוניברסלית.
עבודה זו תבחן את הזכות לשבות ולהשבית בישראל כמדינה, אשר חברה באמנות זכויות האדם. במסגרתה נדונה זכות השביתה וההשבתה במדינת ישראל על רקע אמנת זכויות האדם.
-
השוואה בין השביתה החוקית לשביתה הפראית
שביתות הן תופעה חברתית מורכבת, מחד הסיבות לשביתות חוקיות ופראיות לרוב לגיטימיות – דרישה להעלאת השכר, שחיקת השכר וכדומה. בנוסף חופש השביתה מוכר כמרכיב הכרחי של משטר דמוקרטי ונתפס כזכות יסוד ברוב המשטרים הדמוקרטיים. ומאידך שביתה פראית/חוקית המתפתחת מסכסוך במסגרת יחסי העבודה מטילה בד"כ עלויות גבוהות על הצדדים לסכסוך.
במסגרת עבודה זו נערכה השוואה בין השביתה החוקית לבין השביתה הפראית. נסקרים מאפייניהן הכלליים של השביתות החוקיות והפראיות, את הגורמים לפריצתן, את השפעתן על יחסי העבודה.
-
השיקולים להרמת מסך בחברה בערבון מוגבל
הרמת מסך היא החלטה משפטית המטפלת בזכויותיו של התאגיד כזכויות או התחייבויות של בעלי מניותיו. בדרך כלל תאגיד מטופל כאדם משפטי נפרד, האחראי הבלעדי על החובות שהוא נושא והמוטב היחיד. מדינות המשפט המקובל מקיימות בדרך כלל את העיקרון של אישיות נפרדת, אך במצבים חריגים ניתן "לחדור" או "להרים" את המסך הארגוני.
מחקר זה בוחן: מהם השיקולים להרמת מסך בחברה בע"מ ?
-
השלכות הפרישה לגמלאות על פי חוק, פגיעה בשוויון הזדמנויות – סקירת ספרות
השוויון בין גברים לנשים מעוגן במערכת המשפט הישראלית, כאשר בשנת תשי"א (1951) חוקקה הכנסת את חוק שיווי זכויות האישה.
הסקירה הנוכחית עסקת בפגיעה בשוויון הזדמנויות בעבודה עקב פרישה לגמלאות על פי חוק.
-
השפעת אחריות חברתית של פירמה על תפיסת הצרכנים ושיקולי הרכישה שלהם בישראל
מידע שלילי בנושא אחריות חברתית משפיע על החלטות הצרכן ביחס למוצרים שהוא מעוניין לרכוש. כלומר, מידע שלילי אודות התנהלותה החברתית של החברה , מידע על התנהלות לא אתית עשויים להוביל להחרמת מוצריה של החברה, מידע על חברה המנצלת את עובדיה או מנצלת עובדים-ילדים לא תזכה באהדת הצרכנים, נהפוך הוא.
עבודה זו עוסקת בקשר בין אחריות חברתית של פירמה, לבין תפיסת הצרכנים ושיקולי הרכישה שלהם בישראל.
-
השפעת בית הדין לעבודה על העבודה המאורגנת בישראל
בתי–דין לעבודה הם מוסד משפטי מקובל ביותר בעולם , כאשר מאז הקמתו בישראל בשנת ־ 1969 כערכאה שיפוטית נפרדת, פעל לפיתוחה של תשתית של עקרונות בדיני העבודה, תוך מתן דגש הן לזכויותיו ולכבודו של העובד היחיד והן לאוטונומיה של המשא־ ומתן הקיבוצי.
העבודה הנוכחית, עניינה השפעת בית הדין לעבודה על העבודה המאורגנת בישראל. כלומר, השאלה הנשאלת האם בית הדין לעבודה מחזק או לחלופין מחליש את העבודה המאורגנת בישראל בשנים האחרונות?
-
השפעת בית הדין לעבודה על העבודה המאורגנת בישראל – סקירת ספרות
החקיקה בישראל מתייחסת לזכות להתאגד במספר חוקים, למשל, סעיף 33 ח' בחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957 קובע כי: "לכל עובד הזכות לפעול למען התארגנות עובדים בוועד עובדים ובארגון עובדים, להיות חבר בוועד עובדים ובארגון עובדים ולפעול במסגרתם". בישראל נעשו מספר ניסיונות לעגן את זכות ההתאגדות כזכות יסוד.
סקירה זו בוחנת את השפעת בית הדין לעבודה על העבודה המאורגנת בישראל.