מדעי המדינה
Showing 791–800 of 1008 results
-
נשים באסלאם-מעמדה של האישה במרוקו לעומת מעמדה של האישה הערבייה בישראל
מעמדה של האישה במרוקו הופלה לרעה כפועל יוצא מהמסורת המרוקאית-אסלאמית וכן מהמדוונה שגובשה בשנת 1957-1958, שנתיים לאחר השגת העצמאות. המדוונה התבססה על החוק האסלאמי המייחס לאישה מעמד נחות מכול הבחינות . במהלך שנות ה-90 וכן בעקבות הרפורמה בשנת 2003 השתפר במידה ניכרת מעמדן הנשים במרוקו.
עבודת סמינריון זו בוחנת את מעמדה של האישה במרוקו לעומת מעמדה של האישה הערבייה בישראל
-
נשים בחברה היהודית- היסודות עליהן הושתתה תעסוקת נשים עד 1948
מכיוון שרוב הנשים המהגרות תפקדו בעיקר במסגרות המשפחתיות, מיעט המחקר עד לעשורים האחרונים לחקור את דרכי ההשתלבות החברתית של נשים במסגרות חוץ – משפחתיות.
עבודה זו בוחנת כיצד מתוארת חוויתן התעסוקתית ושל נשים בתחום הטקסטיל לעומת נשים במשק הבית ?
-
נשים בחברה היהודית: היסודות עליהן הושתתה תעסוקת נשים עד 1948
ככלל, הנשים לאורך ההיסטוריה התעסוקתית התמודדו עם מכשולים, כאשר הפטריארכיה הטילה את הנשים על נשים בעלות מעמד נמוך תשלומי שכר נמוכים ביותר לאורך ההיסטוריה. כמו כן, המסגרת המשפחתית הייתה גורם מרכזי , אם לא הגורם המרכזי ביותר , בעיצוב מעמדה של האישה והשפיע על מציאות חייהן של נשים יותר מכל מוסד חברתי ומשפטי אחר.
העבודה הנוכחית בוחנת כיצד מתוארת חוויתן התעסוקתית ושל נשים בתחום הטקסטיל לעומת נשים במשק הבית ?
-
נשים ביהדות ובאיסלם (ישראל ואירן) – סקירת ספרות
הבחינה של מעמד האישה באסלאם, יכולה להתבצע משתי נקודות מבט: זו של הצופה החיצוני , לרוב בן התרבות המערבית, הכוללת הלכי מחשבה וערכים מערביים, ומנגד נקודת המבט הפנימית שמאמצת את נקודת הראות של החברה המסורתית הנחקרת ומתוך קבלה בסיסית של התיחום בין הספירה החיצונית והפנימית ובין התפקידים השונים של נשים וגברים שנגזרים מתוך השונות הפיזית בניהם.
סקירת ספרות זו מתארת ומשווה בין הנשים באיראן לבין הנשים בישראל בהיבטים שונים.
-
נשים ביישוב היהודי בארץ ישראל 1948 – 1881
נראה כי, עצם השאיפה להתחדשות יישובית בארץ ישראל, סימנה את השאיפה של המהגרת והחלוצה להתחדשות מעמד האישה ופועלה ודוגמאות לכך הן הקמת תנועת הפועלות אשר ייצגו את הקבוצה המיליטנטית מקב הנשים העבריות אשר חתרו להשגת שוויון זכויות מהפכני בחברה, הקמת איגודים מקצועיים לנשים ועצם הדבקות לבנות את הארץ על אף הקשיים הרבים שנערמו בדרכה של האישה.
מטלה אשר בוחנת את מצבן ומעמדן של הנשים בתקופת היישוב היהודי 1881-1948 , בנוסף מתייחסת למאפייני ההגירה של הנשים לארץ ישראל בתקופה בנידונה.
-
נשים ביישוב היהודי בארץ ישראל 1948 – 1881
עצם השאיפה להתחדשות יישובית בארץ ישראל , סימנה את השאיפה של המהגרת והחלוצה להתחדשות מעמד האישה ופועלה ודוגמאות לכך הן הקמת תנועת הפועלות אשר ייצגו את הקבוצה המיליטנטית מקרב הנשים העבריות אשר חתרו להשגת שוויון זכויות מהפכני בחברה.
עבודה זו בוחנת את מצבן ומעמדן של הנשים בתקופת היישוב היהודי 1881-1948, בנוסף מתייחסת למאפייני ההגירה של הנשים לארץ ישראל בתקופה בנידונה.
-
נשים בכוח העבודה במצריים
מצרים בהיותה מדינה ערבית -אסלאמית דחקת את הנשים המצריות ומשווה להן מעמד שולי, פאסיבי ותלותי. הנשים המצריות אינן יכולות לשלוט על חייהן והפטריארכיה המצרים מאמינה כי על הגברים לנהל את חיי נשותיהם ובנותיהם.
עבודה זו עוסקת בגורמים לשינויים בכוח ההשתתפות של נשים בשוק העבדה ובמגמות העיקריות בתעסוקת נשים בעשורים האחרונים במצריים.
-
נשים במערכת הפוליטית באיראן במאה העשרים
עד שנת 1906, שיטת הממשל האיראני הייתה מלוכנית, ולאזרחים היה תפקיד קטן בקביעת המדיניות. בתקופה זו, מעמדן של נשים מבחינת נוכחותן הפוליטית והחברתית היה זניח, לעומת גברים. המבנה החברתי של איראן היה מסורתי, ולא אפשר חינוך פורמלי לנשים, למעט קריאת טקסטים דתיים כמו הקוראן.
שאלת המחקר בוחנת את מעמד האישה במערכת הפוליטית באיראן במאה העשרים.
-
נשים במערכת הפוליטית באיראן שלאחר המהפכה
מטרתה של העבודה הנוכחית הייתה לבחון כיצד בא לידי ביטוי מדיניות המשטר והחברה האיראנית כלפי הנשים ומעמדם באיראן?
מהם הגורמים להתאגדותן של נשים כלפי המשטר ואיך זה בא לידי ביטוי בחברה? ו-האם השלטון נענה לדרשותיהן של הנשים וכיצד זה השפיע על מעמדה של האישה בחברה האיראנית?
-
נשירה במגזר הערבי והבדואי – סקירת ספרות
על-פי הגדרות משרד החינוך, התרבות והספורט (להלן – משרד החינוך), נושר הוא נער בגיל חינוך חינם (5 – 17) שאינו לומד בבית-ספר הנתון בפיקוח משרד החינוך. נשירה גלויה היא תוצאה של תהליך מתמשך, בדרך כלל לאחר תקופה ארוכה של נשירה סמויה שמאפייניה הם היעדרויות תכופות, ניכור כלפי בית-הספר, דחייה חברתית, התנהגות אלימה וכדומה.
סקירה זו מגדירה את תופעת הנשירה, מציגה את מאפייני בני הנוער הנוטים לה, גורמי הסיכון לנשירה ומתייחסת לנשירה במגזר הערבי/בדואי.