מדעי המדינה
Showing 571–580 of 1008 results
-
חקר תקשורת דרך ה-פאשקווילים בשכונת מאה שערים
הפשקוויל מתייחד בשימושי לשון ייחודיים השונים מלשון העיתונות הכללית, ומי שקורא בו ואינו מהחברה החרדית או שמטבעות לשון תנ"כיים ותלמודיים שגורים על לשונו חש כי לפניו תת-לשון זרה, בשל רקעה התרבותי. הפשקוויל עשיר בציטוטי מקורות מהתורה שבכתב ומהתורה שבעל פה – פעמים כציטוט מדויק ולעיתים בהשאלה על פי הצורך כגון הביקורת נגד חברי הכנסת של אגודת ישראל ש"מכרו את הבכורה עבור נזיד עדשים".
עבודה זו עניינה בחקר תקשורת דרך ה'פאשקווילים' בשכונת מאה שערים.
-
חרדה מלחמות ודתיות בראי הקולנוע – סקירת ספרות
מדינת ישראל, מיום הקמתה מצויה במצב של איום צבאי מצד שכנותיה. מצבה הביטחוני עדין, קיים חשש לשלמות גבולותיה ודאגה לעצם קיומה .מצב בטחוני זה הנו חלק מההוויה הישראלית ובא לידי ביטוי גם בעשייה קולנועית.
סקירה זו מגדירה מהו סרט תיעודי? מציגה את החברה הדתית-ציונית וסוקרת את נושא העמידה במלחמות בקרב המגזר הדתי.
-
חשיבה חיובית לחוסן לאומי בזמן מלחמה – סקירת ספרות
חשיבה חיובית קשורה לפסיכולוגיה חיובית. המהווה תחום מחקרי שמתמקד בתפקוד אנושי מיטבי, ואשר התפתח מתוך כוונה לאזן את העיסוק המסורתי של הפסיכולוגיה במצבים פתולוגיים של הנפש
סקירת ספרות הבוחנת את הקשר בין חשיבה חיובית לחוסן לאומי במלחמת יום כיפור
-
חשיבותה של חשיבה חיובית של הציבור והלוחמים בזמן מלחמת יום כיפור
בשנים האחרונות הולכת וגוברת המודעות לחשיבותה של החשיבה החיובית, ככלי המסייע לאינדיבידואל ולחברה בה הוא פועל, להתקדם ולהגשים את מטרותיהם. הנטייה לציפיות חיוביות או אמונה בתוצאות חיוביות מוכללות אף אם מוערמים קשיים ומכשולים בדרך משפיעה על המוטיבציה והמאמץ לעמוד בציפיות.
העבודה הנוכחית עוסקת בתפיסת חשיבותה של חשיבה חיובית של הציבור והלוחמים בזמן מלחמת יום כיפור
-
חשש מטרור והשפעתו על הרווחה הנפשית – סקירת ספרות
הפחד מטרור התעורר לאחר אירועי ה -11 בספטמבר 2001, כאשר רבים ברחבי ארצות הברית דווחו כי הם חיים תחת סיכון הטרור. תפיסות סיכון, יחד עם תוכניות למלחמה בטרור, חוקים ומדיניות (למשל, תקנות אבטחת שדות תעופה, מגבלות ויזה, ומעקב) השפיעו על חיי האמריקנים.
סקירת הספרות הנוכחית בוחנת את הקשר בין פחד מטרור לבין רווחה נפשית.
-
טיעונים בעד ונגד עונש מוות למחבלים – סקירת ספרות
עונש מוות הינו צורת הענישה החמורה ביותר שיכולה מדינה להטיל על מבצע עבירה. עונש המוות מהווה את הסוג הקיצוני ביותר של ענישה גופנית, למעט אולי עינויים קשים במיוחד, והביצוע שלו מכונה הוצאה להורג
סקירה מקיפה זו מתמקדת בהצגת ובחינת הטיעונים השונים בעד ונגד עונש מוות בכלל ולמחבלים בפרט, במדינת ישראל. בנוסף, מציגה את הרקע ודרך התפתחותו של עונש המוות, מצבו ומעמדו של העונש בישראל, וניתוח שאלת התועלת שבעונש (בעת יישומו על מחבלים)
-
טלוויזיה הישראלית: ייצוג ערבים – סקירת ספרות
סקירת ספרות לעבודת סמינריון אקדמית הבוחנת את ייצוג הערבים בטלוויזיה הישראלית
-
טנקים כמחוזות זיכרון במרחב הגלילי
אישי ציבור גנרלים ואנשים מן הישוב, בוחרים להקים אנדרטאות מוחשיות לזכר מלחמות ישראל ולאנשים שנהרגו בהן. את התוצאה רואים בכל עיר וישוב במדינה.
עבודה זו בוחנת את תפקידו של הטנק בעיצוב הזיכרון הקולקטיבי . כיצד חפץ שנמצא במרחב מספר לנו על העבר משפיע על עיצוב התודעה של החיים בקרבתו , ומה השפעתו על התודעה הלאומית ?
-
טקס החינה בתימן ובישראל
הטקסים ביהדות, נחלקים לטקסים אותם מנהלים גברים לעומת טקסים בהם משתתפות נשים. טקסי נשים נקשרים ליחסים בין אישיים לרוב, לעומת גברים. כמו כן, החלוקה המגדרית בטקסים, הללו מלמדת על התרבות היהודית- מסורתית הדוגלת בהפרדה מינית, על ערכים שונים וביטוים בקרב גברים ונשים.
עבודה זו מטרתה לבחון את אחד מהטכסים הפופולאריים בתרבות התימנית, בתימן וכן בישראל והיא החינה התימנית , כלומר שאלת המחקר הנוכחית תבחן האם קיימים הבדלים בין החינה התימנית בתימן לבין החינה התימנים בישראל.
-
טקסי יום הזיכרון ומיקומם בעיצוב הזיכרון הקולקטיבי : המשמעות בעיני התלמידים
טקסי הזיכרון אשר נערכים מידי שנה מידי שנה , מנציחים את הנופלים ומעלים את סוגיית השכול במדינת ישראל כסוגיה כאובה המצויה על סדר היום. לטקסי הזיכרון נושאים מרכזיים, כמו שכול, קורבן, גבורה ותקומה המשקפים נקודת המבט רשמית וממלכתית אשר מבליטה את הזהות המשותפת בחברה הישראלית-יהודית.
השאלה אשר בה עסקה העבודה הנוכחית היא מהן המשמעויות שמעניקים סטודנטים לטקסי יום הזיכרון ועיצוב הזיכרון הקולקטיבי.