ג. ממשל צבא ופוליטיקה
Showing 61–70 of 485 results
-
האיחוד האירופי-ביטוי לדעיכת מדינת הלאום או לעמידותה
במשך מאות בשנים הייתה אירופה זירה למאבקים צבאיים ומדיניים מרים. במאה ה- 20 לבדה התחוללו בה שתי מלחמות עולם. מלחמת העולם השנייה, שהסתיימה בשנת 1945, גבתה עשרות מיליוני קורבנות והותירה חלקים נרחבים ביבשת חרבים.
הסקירה הנוכחית בוחנת את רעיון מדינת הלאום במקביל לרעיון ה"איחוד האירופי" מבחינת יחסי הגומלין, האינטרסים, השליטה וכדומה, תוך הצגת שורשיה ותהליך צמיחתה של מדינת הלאום באירופה, במקביל לצמיחת רעיון הקונפדרציה האירופית בדמותו של ה"איחוד האירופי".
-
האינדיאנים בארצות הברית- מיעוט שווה זכויות , האמנם ?
ארצות הברית, נתפסת כמדינה שהעניקה לעולם את הרעיון הנאצל שלאדם יש זכות לאושר, לשוויון הזדמנויות ולחופש ביטוי. רעיונות נאצלים אלו הונחלו למדינות וחברות מערביות רבות, אך מנגד היא אמונה על הרס התרבות האינדיאנית-ילידית של אמריקה, על הגזענות ועל האימפריאליזם.
השאלה הנשאלת מהו מעמדה של הקהילה האינדיאנית, האם מדובר במיעוט שווה זכויות, לאור ההיסטוריה עם הממשל האמריקאי והמתיישבים הראשונים ביבשת אמריקה ?
-
האינטרנט ככלי טרור
אחת הסכנות העולות חדשות לבקרים היא שימוש ארגוני טרור ברשת האינטרנט לצורך קידום פעולות איבה. השב"כ חושף כי ארגוני טרור פונים לאזרחים ישראלים ברשתות החברתיות באינטרנט ומציעים תשלום תמורת העברת מידע מסווג.
העבודה הנוכחית בוחנת את הדרכים בהם עושים ארגוני טרור שימוש באינטרנט.
-
האם ישראל תצטרך לשנות את מדיניות הגרעין כאשר לאיראן יהיה גרעין?
עבודת סמינריון הבוחנת האם ישראל תצטרך לשנות את מדיניות הגרעין כאשר לאיראן יהיה גרעין?
-
האם ישראל תצטרך לשנות את מדיניות הגרעין כאשר לאיראן יהיה גרעין? – סקירת ספרות
סקירת ספרות לעבודת סמינריון הבוחנת האם ישראל תצטרך לשנות את מדיניות הגרעין כאשר לאיראן יהיה גרעין?//סקירה היסטורית של מדיניות הגרעין הישראלית / ניתוח תוכנית הגרעין האיראנית. / האופציות העומדות בפני ישראל מבחינה מדינית / עמימות / לתקוף / מו"מ – הסכמה – פירוק נשק / הסכם עם אמריקה – מטרה גרעינית / הגנה נגד טילים / גילוי – הרתעה גלויה / השוואה הדגם הבין מעצמתי במלחמה הקרה בין ארה"ב לבריה"מ / מהי האופציה המדינית האפקטיבית ביותר ?//
-
האם פגיעה בזכויות אזרחים בשטחים כבושים פוגע בערכיה הדמוקרטיים של מדינת הלאום
מאז קום המדינה, ישראל ידעה מספר מלחמות ואין ספור התקפות טרור ,כאשר תחילתה של אינתיפאדת אלאקצא, אירועי האחד עשר בספטמבר, ריבוי פשעי הטרור וחומרת פגיעתם הציף והעלה שאלות ודיונים רבים כלפי אופן ההתמודדות עמו, בזמן שהנפגעות העיקריות ( ישראל וארה"ב) פועלות בעניין , חלה התעסקות במישור החקיקתי על מנת לישב ולתת לגליות לפעולות ההתמודדות והמניעה.
העבודה הנוכחית עוסקת בשאלת הפגיעה באזרחים למול פגיעה בערכיה הדמוקרטיים המהותיים של המדינה – מקרה "עופרת יצוקה.
-
האם ראוי להסדיר בחקיקה בארץ את נושא השבויים
עבודת סמינריון הבוחנת האם ניתן להסדיר את פדיון הנשבים על ידי ארגוני טרור על פי חוק והאם קיים בסיס משפטי להחלת נושא השבויים בחקיקה הישראלית.
-
האם ראוי להסדיר בחקיקה בארץ את נושא השבויים – סקירת ספרות
סקירת ספרות לעבודת סמינריון הבוחנת האם ניתן להסדיר את פדיון הנשבים על ידי ארגוני טרור על פי חוק והאים קיים בסיס משפטי להחלת נושא השבויים בחקיקה הישראלית.//הטיפול בשבויי מלחמה על פי המשפט הבינלאומי / הגנה על אזרחים על פי המשפט הבינלאומי- הומניטארי / מעמד השבויים בפסיקה ובחקיקה הישראלית / מעמד שבויים במשפט העברי / משפט משווה//
-
הגופים והאישים בעת מעבר שלטוני מהבריטים אל מדינת ישראל – סקירת ספרות
חוק המעבר, התש"ט-1949 נחקק עם תחילת כהונתה של האספה המכוננת, ב-16 בפברואר 1949. מטרת החוק הייתה ליצור את התשתית למבנה מוסדות השלטון בישראל, כהמשך לפקודת סדרי השלטון והמשפט שחוקקה מועצת המדינה הזמנית.
סקירת ספרות זו בוחנת כיצד התבצע המעבר השלטוני בתקופת היישוב ועד להקמת מדינת ישראל ?
-
הגורמים המובילים להשתתפות בתנועת נוער ובחירה בשנת שירות: ארגון השומר החדש
סמינריון זה עסק בשאלה של משמעותה של שנת השירות לעומת שירות צבאי ומהם הגורמים לבחירה בשנת שירות, כשבימים אלו משרד הביטחון מקצץ את ההקצאות ליוצאי שנת שירות, שיש לשירות זה תרומות, הצלחות, חוויות משמעותיות לעיתים אף אם לא ברוב המקרים יותר משירות צבאי.