ג. ממשל צבא ופוליטיקה
Showing 271–280 of 485 results
-
חוקי הצנזורה בישראל – בחינה השוואתית
הצנזורה הצבאית בישראל, תפקידה למנוע נזק בטחוני שייגרם על-ידי פרסום מידע סודי. הצנזור הצבאי פועל בתוקף חלק ח לתקנות ההגנה לשעת חירום שעיקרו זכותו של הצנזור לאסור פרסום של "מה שעשוי, או עלול להיות עשוי, לפגוע, לדעתו, בהגנתה של ישראל, בשלומו של הציבור או בסדר הציבורי" .
בעבודה זאת ייבחנו מאפייני הצנזורה בעניין חופש הביטוי בעידן התקשורת והאינטרנט מול בטחון המדינה כיום.
-
חוקיותה של גדר הביטחון בירושלים
מאז קום המדינה, ישראל ידעה מספר מלחמות ואין ספור התקפות טרור ,כאשר תחילתה של אינתיפדת אלאקצא, אירועי האחד עשר בספטמבר, ריבוי פשעי הטרור וחומרת פגיעתם הציף והעלה שאלות ודיונים רבים כלפי אופן ההתמודדות עמו, בזמן שהנפגעות העיקריות (ישראל וארה"ב) פועלות בעניין, חלה התעסקות במישור החקיקתי על מנת ליישב ולתת לגליות לפעולות ההתמודדות והמניעה.
בעבודה זו נדונה סוגיית חוקיות סיפוחה של ירושלים המזרחית ובחוקיותה של גדר הביטחון המתוכננת בה על פי הדין המקומי אל מול הדין הבינלאומי כלפי סיפוח ירושלים ככלל וגדר ההפרדה בפרט.
-
חטיפת ילדי תימן המקרה של קרית יוסף – קרית שמונה
בכנסת ישראל, אחרי 60 שנה של סיקור, נחשפה אחת השערוריות הנוראות ביותר בהיסטוריה של הרפואה הישראלית. בסוף שנות הארבעים ותחילת שנות החמישים, בהשראת תפיסתו של בן גוריון כי על ישראל לאכלס את עצמה באמצעות הגירה יהודית, הובילה ישראל עשרות אלפי יהודים תימנים והעלתה אותם לישראל.
העבודה הנוכחית תעסוק בפרשת ילדי תימן החטופים אשר הגיעו לקריית שמונה, למעברת "חלסה".
-
חיזבאללה–חברה אזרחית או ארגון טרור
תנועת החיזבאללה אשר הוקמה בשנת 1982, ממשיכה לעמוד על סדר היום של מדינת ישראל מאז נוסדה, בעקבות מלחמת לבנון. עם סילוקו של אש"פ מבירות באותה השנה ניצבה ישראל מול תנועה שיעית חזקה ושורשית וארגון גרילה וטרור שהוקם על מנת להשיג מטרות שמדינות ערב נכשלו בהשגת.
עבודת סמינריון זו בוחנת את ארגון החיזבאללה – חברה אזרחית או ארגון טרור?
-
חיים וייצמן – פועלו ותרומתו למערכת היחסים בין היהודים לערבים בתקופת המנדט
פעילותו של חיים ויצמן מתרכזת בשנים 1914-1922, כאשר הישגיו המדעיים הובילו ליצירת קשרים עם פוליטיקאים בריטים בולטים. הוא תמך בהתאם לעמדה הבריטית ברעיון של מולדת ליהודים בפלסטין. לאחר ההצלחה של הצהרת בלפור ב -1917, הפך וייצמן דמות מובילה בתנועה הציונית, ופעל בד בבד עם הבריטים, כדי להשיג את מטרותיו.
עבודת סמינריון אקדמית הבוחנת את פועלו ודעותיו של הנשיא הראשון, חיים ויצמן ביחס לערביי ארץ ישראל.
פעילותו משתרעת לאורך תקופה ארוכה, בה פעל בהסתדרות הציונית, במגעיו עם המנדט הבריטי, הממשל האמריקאי ומנהיגי מדינות ערב. -
חירויות הפרט והנשיא אנדרו ג'קסון – סקירת ספרות
אנדרו ג'קסון מהווה את אחד הדמויות הדומיננטיות בהיסטוריה האמריקאית אם כי רבים מההיסטוריונים היו מגדפים את פעולותיו של ג'קסון במהלך נשיאותו כאשר פעילותו כוללת את סילוק העם האינדיאני והתעלמות מסבלו, נטייה לאימפריאליזם על חשבון אדמות האינדיאנים התעלמות מחוקי ארה"ב ואי ציותו להם,
סקירה זו עניינה בבעיות אשר הסתמנו בתקופתו של אנדרו ג'קסון בין השנים 1820-1840 וכיצד התמודד עמן?
-
חלקה של התקשורת בסיקור על הצבא בעת מלחמת לבנון השנייה
במדינת ישראל , מהווה הנושא הביטחוני עניין מרכזי המארגן את החברה , את ההתנהגויות ואת החיים בה. דומיננטיות הנושא הביטחוני במדינת ישראל גרם לעיצובן של נורמות שליליות המשפיעות על הדמוקרטיה הישראלית ופוגעות בה
ובכן, כיצד על התקשורת לסקר אירוע צבאי? מה מנחה אותה? על פי אילו עקרונות היא פועלת ? העבודה הנוכחית עונה על שאלות אלו בהתייחס לסיקור מלחמת לבנון השנייה
-
חקר השיח – "שלום שיקגו" (נאום ברק אובמה)
עיון בספרות עדכנית מראה שלמונח שיח יש הגדרות רבות המעוגנות בגישות רב תחומיות. ההנחה המשותפת לכל הגישות היא ששיח מתייחס לשימוש בשפה הדבורה או הכתובה בהקשר נתון כדי להשיג מטרה תקשורתית מסוימת ובהתאם לקהל יעד מסוים.
העבודה הנוכחית עוסקת בניתוח נאום אובמה, נאום המציג שיח המשתייך לטקסט השכנועי- ארגומנטטיבי, שיח המקרב בין מוען לנמען, שיח הכולל הבעת רגשות, הצגת דעות או עמדות.
-
חרדה מלחמות ודתיות בראי הקולנוע – סקירת ספרות
מדינת ישראל, מיום הקמתה מצויה במצב של איום צבאי מצד שכנותיה. מצבה הביטחוני עדין, קיים חשש לשלמות גבולותיה ודאגה לעצם קיומה .מצב בטחוני זה הנו חלק מההוויה הישראלית ובא לידי ביטוי גם בעשייה קולנועית.
סקירה זו מגדירה מהו סרט תיעודי? מציגה את החברה הדתית-ציונית וסוקרת את נושא העמידה במלחמות בקרב המגזר הדתי.
-
חשש מטרור והשפעתו על הרווחה הנפשית – סקירת ספרות
הפחד מטרור התעורר לאחר אירועי ה -11 בספטמבר 2001, כאשר רבים ברחבי ארצות הברית דווחו כי הם חיים תחת סיכון הטרור. תפיסות סיכון, יחד עם תוכניות למלחמה בטרור, חוקים ומדיניות (למשל, תקנות אבטחת שדות תעופה, מגבלות ויזה, ומעקב) השפיעו על חיי האמריקנים.
סקירת הספרות הנוכחית בוחנת את הקשר בין פחד מטרור לבין רווחה נפשית.