י. מיעוטים
Showing 11–20 of 165 results
-
דימוי מיעוטים (כולל יוצאי אתיופיה) בתקשורת בישראל – סקירת ספרות
בדומה לחברת המהגרים של ארצות הברית, החברה הישראלית, משום היותה מורכבת ממאגר מגוון של מהגרים, עולים ופליטים יוצאי לאומים שונים, הינה חברה מרובת שסעים. אפיון חברתי זה מזוהה עם מציאות המכילה מגוון של קבוצות בעלות שונות תרבותית ובמקרה הישראלי, מבוססת על הבדלים אתניים וסובלת משסע עדתי .
הסקירה עוסקת בדימוי ובאופן ייצוגם של מיעוטים בתקשורת ובכללם מיעוט יוצאי אתיופיה החי בישראל. כמו כן, בסקירה רקע על יוצאי אתיופיה ואופן קליטתם בארץ.
-
דיני שבויים האם ראוי להסדיר בחקיקה בארץ את נושא השבויים?
האמנות השונות הדנות ומחיבות בדיני המלחמה ( ז'נבה למשל ) , קובעות תעשה ואל תעשה ומאפיינות כיצד יש להתנהג עם לוחמי האויב בכלל , ובפירוט רב לגבי האוכלוסייה הנכבשת , אך הן אינן מתייחסות לזכויותיהן או להגנות להם זכאים אזרחים הנשבים בידי ארגונים טרוריסטיים
בעבודה זו יועלה דיון בנוגע למדיניות הישראלית להחזרת השבויים והאם ראוי להסדיר בחקיקה בארץ את נושא האזרחים והחיילים השבויים בידי ארגוני הטרור?
-
דמויות נשיות והסוגיה הלאומית בשני סרטים פלסטיניים
מעמד האישה הפלסטינית מיוחד במינו מאחר ומעמדה מלכתחילה היה חלק בלתי נפרד מן המאבק הלאומי הרחב ומהנתיב המהפכני של העם הפלסטיני כנגד הכיבוש הצבאי של ישראל.
עבודת סמינריון הבוחנת את דמויות נשיות והסוגיה הלאומית בשני סרטים פלסטיניים.
-
דמוקרטיה וביטחון לאומי- חקירת חשודים
מאז קום המדינה חקר, תוך שימוש בדרכי חקירה אגרסיביות , שירות הביטחון הכללי (השב"כ) חקר עשרות אלפי פלסטינים שנחשדו בפעילות עוינת. שיטות חקירה אלו בשב"כ נועדו לשמור על בטחון ולהתמודדות עם נגע הטרור.
שאלת המחקר בה תעסוק העבודה הנוכחית היא האם חקירת חשודים של חוקרי השב"כ פוגעת בערכי הדמוקרטיה הישראלית?
-
דמוקרטיה וביטחון לאומי- חקירת חשודים – סקירת ספרות
סקירת ספרות לעבודת סמינריון אקדמית הבוחנת האם חקירת חשודים של חוקרי השב"כ פוגעת בערכי הדמוקרטיה הישראלית?// דמוקרטיה ישראלית/
ישראל כמדינה דמוקרטית/
ארגוני זכויות האדם בישראל/
קדושת הביטחון במדינת ישראל/
ועדת לנדוי (1987)/
מסקנות הועדה/
פסיקת בג"ץ לאחר וועדת לנדוי/
אכיפת חקיקת בג"צ/
פרשת נאספו (1980)/
פסיקות בג"ץ/
עתירות של ארגוני זכויות האדם/
חקירות בשב"כ// -
דפוסי הסיקור התקשורתי של מדיניות הבריאות הישראלית כלפי מבקשי מקלט
בעשורים האחרונים, מדינת ישראל הפכה ליעד למהגרי עבודה, פליטים, מבקשי מקלט וקורבנות סחר בבני אדם, כחלק ממגמת העלייה של תחומים אלו בעולם
מטרת מחקר זה הנה לבחון האם דפוסי הסיקור התקשורתי של מדניות הבריאות הישראלית כלפי מבקשי מקלט הנו עוין בעיתונים הארץ, ידיעות ומעריב ?
-
דרוזים בגולן לעומת דרוזים מהגליל: ההבדל בתהליך גיבוש הזהות – סקירת ספרות
זהות מוגדרת כזהות של הפרט המתבססת והשואבת את מרכיביה מהזהות של הקבוצה שאליה הוא משתייך. הזהות הקבוצתית הבסיסית מורכבת מאלמנטים ומהזהויות שהיחיד חולק עם אחרים מרגע לידתו כגון: המשפחה שאליה נולד. הפונקציות של הזהות הקבוצתית הבסיסית קשורות לתחושת השייכות שלו ולאיכות הערכתו העצמית.
סקירת ספרות זו דנה בתהליכי גיבוש הזהות העצמית של דרוזים ברמת הגולן ושל דרוזים אחרים בישראל
-
האישה בחברה הדרוזית
למרות תהליכי הליברליזציה שמתרחשים בעדה, מיקומה של האישה בתחתית ההיררכיה החברתית- דתית והדרתה מהמרחב הציבורי עדיין לא השתנו. החברה הדרוזית השמרנית מתקשה לקבל את השינויים בתפקידים המסורתיים של האישה
מטרת המחקר להציג מעמד האישה הדרוזית בכלל, ועל כניסתה לשוק העבודה בפרט.
-
הבדלים במעמדה של האישה באיראן לעומת האישה הערבייה (מוסלמית) בישראל
האידיאולוגיה של התנועה האסלאמית באיראן היא אנטי פמיניסטית ובכלל זה היחס לנשים על פי אידיאולוגיה זו שחרור הנשים הוא שורש הרע הפוגע בחברה האסלאמית, ועל המשפחה הפטריארכאלית כמו כן הפמיניזם מזוהה על המערב האימפריאליסטי הכובש. האסלאמיים מבטיח לנשים זכויות וחובות כפי שנקבעו על ידי האל אשר משחרר אותן מהשתתפות בחברה, בפוליטיקה.
השאלה הנשאלת היא ,האם מעמד האישה זהה בכול החברות האסלאמיות ? מהם השינויים שהתחוללו במהלך השנים במעמד האישה בחברה האסלאמית לאור רוח המודרניזם והשפעת המערב על המזרח וכיצד הם באים לידי ביטוי במעמד האישה באיראן לעומת מעמד האישה הערבייה בישראל ?
-
הבדלים בשיעור תעסוקה על פי ענפים, מין ולאום- סקירת ספרות
עקב הפיצול העמוק על הרקע האידיאולוגי, דתי בטחוני, שקיים בין המיעוט הערבי לרוב היהודי, התפתחו פערים רבים בין שני המגזרים. דבר זה מתבטא גם בהרחקתו של המיעוט הערבי מעבודות רווחיות
הסקירה עוסקת בהבדלי שיעור התעסוקה (בהתייחס לענפים השונים) בקרב נשים-גברים, ערבים – יהודים. בנוסף, מציגה את הנושאים הרלוונטיים, כגון: שוק העבודה בישראל, שיעורי ההשתתפות בכוח העבודה, שוק התעסוקה הערבי, תופעת האבטלה ומגמותיה וכו.