א. סמינריונים במדעי המדינה
מציג 471–480 מתוך 570 תוצאות
-
סיקור התקשורת הזרה (אמריקאית או בריטית) את חיסולו של עימאד מורנייה
רצח של מנהיג טרור מהווה אירוע חדשותי ועל כן חיסולו של עימאד מורנייה עורר דיווחים חדשותיים בתקשורת המקומית והבינלאומית.
עבודה זו בוחנת כיצד סיקרה התקשורת הזרה (אמריקאית/בריטית) את חיסולו של עימאד מורנייה?
-
סיקור התקשורת החדשותית היומית בישראל את 'חוק הלאום' ומידת שייכות ושביעות רצון הדרוזים משירותם בתפקידי ביטחון
עבודה זו עוסקת בנושא חוק הלאום, בתפקיד התקשורת בסיקורה את השלכות החוק על בני העדה הדרוזית.
-
סיקור מהומות ערבי ישראל בחג יהודי בשנת 2008
הערים המעורבת בישראל מורכבות את האוכלוסייה הערבית והאוכלוסייה היהודית וכי בהיות הערבים מיעוט בתוך מיעוט, הם מוצאים עצמם במצב של שוליות כאשר הם מרוחקים מרוב האוכלוסייה הערבית וכן אינם משתלבים עם הקהילה היהודית בעיר. נוף הערים המעורבות מציג נוף מודרני לעומת מסורתי ונוף קולוניאלי לעומת נוף נשלט.
העבודה הנוכחית תבחן האם עמדת ערביי ישראל דווחה בסיקור התקשורתי ומי הם "השחקנים" אשר מופעים בסיקור?
-
סיקור קורבנות ישראלים ופלשתינים של אינתיפאדת אל-אקצה: הבדלים בהתייחסות לשני סוגי קורבנות בין השנים 2000 – 2006
לתקשורת תפקיד מרכזי בייצוג המציאות החברתית, וייצוגים אלו לעיתים יוצרים סטריאוטיפים שליליים, אי אימון וחשדנות כלפי קבוצות חברתיות ולאומיות, לא כל שכן כאשר מדובר באויב גם בתוך המדינה בעת מלחמה. בעת מלחמה העיתונות הכתובה מתגייסת למאבק ותופסת בלעדיות על הייצוג וזאת לטובת האינטרסים הפוליטיים והצבאיים. בשלב זה קולות המדברים בעד החלש לא נשמעים.
מחקר זה בוחן את סיקור קורבנות ישראלים ופלשתינים של אינתיפאדת אל-אקצה וההבדלים בהתייחסות לשני סוגי הקורבנות.
-
סיקור קרבנות ישראלים ופלשתינים של אינתיפאדת אל-אקצה- סקירת ספרות
העיתונות בעת מלחמה הנה עיתונות פטריוטית כאשר העיתונאים רואים עצמם כאזרחים ולכן לא ניתן למצוא דיון ערכי, אלא דיון אסטרטגי אודות שדה הקרב. וזאת על אף העובדה כי תפקיד העיתונות הדורש אובייקטיביות וביקורתיות עומד בסתירה לאופן בו נהוג לצייר את תפקיד העיתונות במלחמה הכולל התגייסות למען "האומה" והמוראל הלאומי.
סקירה זו דנה בהתייחסותה של התקשורת למיעוטים, עמדתה בעת מלחמה ובתקשורת כמבנה מציאות.
-
סיקור תנועת הפנתרים השחורים בעיתונות הישראלית בשנים 1970-1973
לאור המאבק העדתי המתמשך בין האשכנזים למזרחיים לאורך כול שנות קיומה של המדינה, קיים עניין לבדוק את פעולותיה של תנועת הפנתרים השחורים אשר קמה בשנות ה-70 בהשפעת תנועת הפנתרים השחורים בארה"ב ופעלה למען שימור וקיום זכויותיהם של תושבי הפריפריה והשכבות חלשות.
בעבודה זו נבחנת השאלה כיצד הוצגה תנועת הפנתרים השחורים בעיתונות, באותה התקופה וכיצד ייצוג זה משקף את הפערים בין מזרחים ואשכנזים בחברה הישראלית ?
-
סכסוכי עבודה ושינויים מבניים במונופולים בישראל
חוק הנמלים מחלק את רשות הנמלים לשלוש חברות בנות. כל אחת מהן תפעיל אחד מן הנמלים במדינה – חיפה, אשדוד ואילת – במצב של תחרות. הכוונה בחוק זה היא הפרטה עתידית של החברות הללו מידי המדינה לידיים פרטיות. החוק החדש נחקק ללא הסכמת הסתדרות העובדים.
עבודה זו בוחנת את לגיטימציית השימוש בשביתה לאור שינויים מבניים בארגון תוך ניתוח מקרה רשות הנמלים לאור גישת המערכות הפתוחה והדינמית.
-
סמכויות המלוכה המרוקאית במרוקו המודרנית
בעקבות מותו של מלך חסן בשנת 1999, העם המרוקאי, היה צמא לשינוי. בנו של חסן מוחמד השישי עלה לשלטון והוביל לשינוי ורפורמות במרוקו, אך יצוין כי למלך מוחמד השישי יש נקודת תורפה אחת: הוא מאוד, מאוד עשיר, הוא שווה 2.5 מיליארד דולרים, מה שהופך אותו לעשיר יותר מהמלכה אליזבת בבריטניה.
עבודת סמינריון אקדמית הבוחנת מהן הסמכויות של המלוכה במרוקו כיום.
-
סרבנות מטעמי מצפון והקונפליקט עם הציות לחוק
סרבנות מצפון כוללת וישירה, הינה סירוב לקחת חלק בכל פעולה צבאית שהיא, סירוב לציית לאותו צו או חוק הפוגע במצפון ישירות ולכן סרבנות מצפון נובעת מן התחושה שמצפונו של ה"סרבן" איננו יכול להרשות לעצמו לבצע את הפעולה הנדרשת.
סקירה זו מתמקדת בקונפליקט שבין האינטרס הביטחוני ישראלי לבין הזכות לסרבנות מטעמי מצפון, תוך הצגת הנושאים: עקרון שלטון החוק, מדינה וציות לחוק, חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, אינטרס ביטחוני מול זכויות אדם, סרבנות מטעמי מצפון ועוד.
-
עונש מוות למחבלים
עונש המוות בכלל ועונש המוות למחבלים תמיד היה נושא שנוי במחלוקת, אשר לרוב האנשים רגשות חזקים כלפיו, כבר בתנ"ך ניתן למצוא עדויות לקונפליקט , והיום יותר מאלפיים שנה מאוחר יותר, אנו דנים והופכים בנושא, ונראה כי אנו עדיין לא קרובים לפתרון חד משמעי.
מטרת עבודה זו הייתה לבחון את הטיעונים בעד ונגד עונש מוות למחבלים במדינת ישראל .