א. סמינריונים במדעי המדינה
Showing 331–340 of 570 results
-
חוקי הצנזורה בישראל – בחינה השוואתית
הצנזורה הצבאית בישראל, תפקידה למנוע נזק בטחוני שייגרם על-ידי פרסום מידע סודי. הצנזור הצבאי פועל בתוקף חלק ח לתקנות ההגנה לשעת חירום שעיקרו זכותו של הצנזור לאסור פרסום של "מה שעשוי, או עלול להיות עשוי, לפגוע, לדעתו, בהגנתה של ישראל, בשלומו של הציבור או בסדר הציבורי" .
בעבודה זאת ייבחנו מאפייני הצנזורה בעניין חופש הביטוי בעידן התקשורת והאינטרנט מול בטחון המדינה כיום.
-
חוקיותה של גדר הביטחון בירושלים
מאז קום המדינה, ישראל ידעה מספר מלחמות ואין ספור התקפות טרור ,כאשר תחילתה של אינתיפדת אלאקצא, אירועי האחד עשר בספטמבר, ריבוי פשעי הטרור וחומרת פגיעתם הציף והעלה שאלות ודיונים רבים כלפי אופן ההתמודדות עמו, בזמן שהנפגעות העיקריות (ישראל וארה"ב) פועלות בעניין, חלה התעסקות במישור החקיקתי על מנת ליישב ולתת לגליות לפעולות ההתמודדות והמניעה.
בעבודה זו נדונה סוגיית חוקיות סיפוחה של ירושלים המזרחית ובחוקיותה של גדר הביטחון המתוכננת בה על פי הדין המקומי אל מול הדין הבינלאומי כלפי סיפוח ירושלים ככלל וגדר ההפרדה בפרט.
-
חטיפת ילדי תימן המקרה של קרית יוסף – קרית שמונה
בכנסת ישראל, אחרי 60 שנה של סיקור, נחשפה אחת השערוריות הנוראות ביותר בהיסטוריה של הרפואה הישראלית. בסוף שנות הארבעים ותחילת שנות החמישים, בהשראת תפיסתו של בן גוריון כי על ישראל לאכלס את עצמה באמצעות הגירה יהודית, הובילה ישראל עשרות אלפי יהודים תימנים והעלתה אותם לישראל.
העבודה הנוכחית תעסוק בפרשת ילדי תימן החטופים אשר הגיעו לקריית שמונה, למעברת "חלסה".
-
חיים וייצמן – פועלו ותרומתו למערכת היחסים בין היהודים לערבים בתקופת המנדט
פעילותו של חיים ויצמן מתרכזת בשנים 1914-1922, כאשר הישגיו המדעיים הובילו ליצירת קשרים עם פוליטיקאים בריטים בולטים. הוא תמך בהתאם לעמדה הבריטית ברעיון של מולדת ליהודים בפלסטין. לאחר ההצלחה של הצהרת בלפור ב -1917, הפך וייצמן דמות מובילה בתנועה הציונית, ופעל בד בבד עם הבריטים, כדי להשיג את מטרותיו.
עבודת סמינריון אקדמית הבוחנת את פועלו ודעותיו של הנשיא הראשון, חיים ויצמן ביחס לערביי ארץ ישראל.
פעילותו משתרעת לאורך תקופה ארוכה, בה פעל בהסתדרות הציונית, במגעיו עם המנדט הבריטי, הממשל האמריקאי ומנהיגי מדינות ערב. -
חינוך במעברה – סקירת ספרות
ב-80% מהמעברות למדו הילדים בבתי ספר ובגני ילדים. הגנים היו רעועים ללא תשתית סניטרית נאותה, חסרי ציוד ומשאבים. כך גם היו בתי הספר במעברה. בנוסף המורים והגננות היו נטולי הכשרה.
עבודה זו הינה סקירת ספרות לעבודת סמינריון אקדמית הבוחנת היבטים בחינוך במעברה
-
חלקה של התקשורת בסיקור על הצבא בעת מלחמת לבנון השנייה
במדינת ישראל , מהווה הנושא הביטחוני עניין מרכזי המארגן את החברה , את ההתנהגויות ואת החיים בה. דומיננטיות הנושא הביטחוני במדינת ישראל גרם לעיצובן של נורמות שליליות המשפיעות על הדמוקרטיה הישראלית ופוגעות בה
ובכן, כיצד על התקשורת לסקר אירוע צבאי? מה מנחה אותה? על פי אילו עקרונות היא פועלת ? העבודה הנוכחית עונה על שאלות אלו בהתייחס לסיקור מלחמת לבנון השנייה
-
חמלה עצמית, חוסן אישי ואסטרטגיות התמודדות עם הגירה בקרב עובדים זרים
חמלה עצמית וחוסן אישי מובחנים זה מזה , חמלה עצמית היא עמדה הכוללת פתיחות והנעה ביחס לסבל של עצמי, יכולת לחוות רגשות של חיבה עצמית ודאגה כלפי עצמי בעת התמודדות עם משבר.
מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הקשר בין חמלה עצמית, חוסן אישי ואסטרטגיות התמודדות עם הגירה בקרב עובדים זרים.
-
חקר תקשורת דרך ה-פאשקווילים בשכונת מאה שערים
הפשקוויל מתייחד בשימושי לשון ייחודיים השונים מלשון העיתונות הכללית, ומי שקורא בו ואינו מהחברה החרדית או שמטבעות לשון תנ"כיים ותלמודיים שגורים על לשונו חש כי לפניו תת-לשון זרה, בשל רקעה התרבותי. הפשקוויל עשיר בציטוטי מקורות מהתורה שבכתב ומהתורה שבעל פה – פעמים כציטוט מדויק ולעיתים בהשאלה על פי הצורך כגון הביקורת נגד חברי הכנסת של אגודת ישראל ש"מכרו את הבכורה עבור נזיד עדשים".
עבודה זו עניינה בחקר תקשורת דרך ה'פאשקווילים' בשכונת מאה שערים.
-
חשיבותה של חשיבה חיובית של הציבור והלוחמים בזמן מלחמת יום כיפור
בשנים האחרונות הולכת וגוברת המודעות לחשיבותה של החשיבה החיובית, ככלי המסייע לאינדיבידואל ולחברה בה הוא פועל, להתקדם ולהגשים את מטרותיהם. הנטייה לציפיות חיוביות או אמונה בתוצאות חיוביות מוכללות אף אם מוערמים קשיים ומכשולים בדרך משפיעה על המוטיבציה והמאמץ לעמוד בציפיות.
העבודה הנוכחית עוסקת בתפיסת חשיבותה של חשיבה חיובית של הציבור והלוחמים בזמן מלחמת יום כיפור
-
טנקים כמחוזות זיכרון במרחב הגלילי
אישי ציבור גנרלים ואנשים מן הישוב, בוחרים להקים אנדרטאות מוחשיות לזכר מלחמות ישראל ולאנשים שנהרגו בהן. את התוצאה רואים בכל עיר וישוב במדינה.
עבודה זו בוחנת את תפקידו של הטנק בעיצוב הזיכרון הקולקטיבי . כיצד חפץ שנמצא במרחב מספר לנו על העבר משפיע על עיצוב התודעה של החיים בקרבתו , ומה השפעתו על התודעה הלאומית ?