יב. המזרח תיכון
Showing 71–80 of 145 results
-
השפעת פיגועי הטרור על שוק ההון
עבודת סמינריון אקדמית הבוחנת את השפעת פיגועי הטרור על שוק ההון.
-
התחזקות פלגי התנועה האסלאמית בישראל בעשורים האחרונים
התנועה האסלאמית בישראל, נוסדה בשנת 1972 ומטרתה הייתה להוביל לשובם ל ערבים מוסלמים לחיק האסלאם. באמצעות התנועה האסלאמית, החלו ערבים מוסלמים לפתח זהות ערבית-אסלאמית בישראל, זהות שעד כה לא הייתה ברורה להם. מקביל להפלייתם המתמשכת של המיעוט הערבי וחוסר היכולת או חוסר הרצון של ממשלת ישראל לפעול כנגד אי השוויון הכלכלי בין ערבים ויהודים, הובילו לפעילותה התוססת של התנועה הלאומית.
עבודת סמינריון אקדמית הבוחנת את הגורמים התחזקות התנועה האסלאמית בישראל – 1970-2010?
-
התייחסות התקשורת למלחמת יום כיפור מאז המלחמה ועד לפרסום דו"ח אגרנט
בשנים האחרונות ישנה התעניינות גוברת במחקר על עיתונות פטריוטית המתגייסת מרצון לתמיכה במדיניות הממשל. מרבית המחקרים בוחנים את ההתגייסות העיתונאית בעת מלחמה, שעה בה מרבית הציבור מתלכד סביב האתוס הלאומי.
במחקר זה נערך ניתוח תוכן איכותני של כל הכתבות והידיעות אשר עסקו באירוע במלחמת יום הכיפורים, בהם התרכז החלק הארי של הסיקור. העיתונים שינותחו הם: מעריב ו-הארץ מהעיתונים הגדולים והחשובים בישראל.
-
התרבות המוסלמית והשבטית בתימן
תימן מתאפיינת בתרבות שבטית מוסלמית ואכן, הספרות ההיסטורית על תימן מלמדת כי החברה התימנית הנה חברה שבטית בעלת היררכיה של סטטוסים חברתיים. השבטים מחולקים לכפרים קטנים.
עבודה זו הינה סקירת ספרות הבוחנת את התרבות המוסלמית והשבטית בתימן.
-
חוק הלאום תחת נקודת מבטה של תאוריית הצדק הליברלית של רולס והגישה הרב תרבותית
עבודה זו עוסקת בחוק הלאום בישראל, ובוחנת האם ניתן להצדיק אותו בבחינתו תחת נקודת מבטה של תאוריית הצדק הליברלית של רולס, ובנוסף מנקודת מבטה החדשנית יותר של הגישה הרב תרבותית.
-
חוקה ודמוקרטיה במדינות ערב
המחשבה הדתית הנה מרכזית בתרבות האסלאמית ואילו תרבות אסלאמית היא בראש ובראשונה תרבות דתית. עם זאת, קיימים ניגודים מהותיים בין התרבויות – המזרח המוסלמי למערב האירופאי, כאשר ההבדל המשמעותי הוא כאמור הדת ומעמד האל בדת האסלאם העומד במרכז כל עיון ונקודת המוצא לפיכך היא השיקול הדתי.
על רקע זה השאלה העומדת לבחינה בעבודה זו הינה: כיצד חוקות בנות זמננו משקפות דמוקרטיה בירדן, מצרים וסוריה ?
-
חוקי הצנזורה בישראל – בחינה השוואתית
הצנזורה הצבאית בישראל, תפקידה למנוע נזק בטחוני שייגרם על-ידי פרסום מידע סודי. הצנזור הצבאי פועל בתוקף חלק ח לתקנות ההגנה לשעת חירום שעיקרו זכותו של הצנזור לאסור פרסום של "מה שעשוי, או עלול להיות עשוי, לפגוע, לדעתו, בהגנתה של ישראל, בשלומו של הציבור או בסדר הציבורי" .
בעבודה זאת ייבחנו מאפייני הצנזורה בעניין חופש הביטוי בעידן התקשורת והאינטרנט מול בטחון המדינה כיום.
-
חוקיותה של גדר הביטחון בירושלים
מאז קום המדינה, ישראל ידעה מספר מלחמות ואין ספור התקפות טרור ,כאשר תחילתה של אינתיפדת אלאקצא, אירועי האחד עשר בספטמבר, ריבוי פשעי הטרור וחומרת פגיעתם הציף והעלה שאלות ודיונים רבים כלפי אופן ההתמודדות עמו, בזמן שהנפגעות העיקריות (ישראל וארה"ב) פועלות בעניין, חלה התעסקות במישור החקיקתי על מנת ליישב ולתת לגליות לפעולות ההתמודדות והמניעה.
בעבודה זו נדונה סוגיית חוקיות סיפוחה של ירושלים המזרחית ובחוקיותה של גדר הביטחון המתוכננת בה על פי הדין המקומי אל מול הדין הבינלאומי כלפי סיפוח ירושלים ככלל וגדר ההפרדה בפרט.
-
חיזבאללה–חברה אזרחית או ארגון טרור
תנועת החיזבאללה אשר הוקמה בשנת 1982, ממשיכה לעמוד על סדר היום של מדינת ישראל מאז נוסדה, בעקבות מלחמת לבנון. עם סילוקו של אש"פ מבירות באותה השנה ניצבה ישראל מול תנועה שיעית חזקה ושורשית וארגון גרילה וטרור שהוקם על מנת להשיג מטרות שמדינות ערב נכשלו בהשגת.
עבודת סמינריון זו בוחנת את ארגון החיזבאללה – חברה אזרחית או ארגון טרור?
-
חיים וייצמן – פועלו ותרומתו למערכת היחסים בין היהודים לערבים בתקופת המנדט
פעילותו של חיים ויצמן מתרכזת בשנים 1914-1922, כאשר הישגיו המדעיים הובילו ליצירת קשרים עם פוליטיקאים בריטים בולטים. הוא תמך בהתאם לעמדה הבריטית ברעיון של מולדת ליהודים בפלסטין. לאחר ההצלחה של הצהרת בלפור ב -1917, הפך וייצמן דמות מובילה בתנועה הציונית, ופעל בד בבד עם הבריטים, כדי להשיג את מטרותיו.
עבודת סמינריון אקדמית הבוחנת את פועלו ודעותיו של הנשיא הראשון, חיים ויצמן ביחס לערביי ארץ ישראל.
פעילותו משתרעת לאורך תקופה ארוכה, בה פעל בהסתדרות הציונית, במגעיו עם המנדט הבריטי, הממשל האמריקאי ומנהיגי מדינות ערב.