יב. המזרח תיכון
Showing 121–130 of 145 results
-
נשים במערכת הפוליטית באיראן במאה העשרים
עד שנת 1906, שיטת הממשל האיראני הייתה מלוכנית, ולאזרחים היה תפקיד קטן בקביעת המדיניות. בתקופה זו, מעמדן של נשים מבחינת נוכחותן הפוליטית והחברתית היה זניח, לעומת גברים. המבנה החברתי של איראן היה מסורתי, ולא אפשר חינוך פורמלי לנשים, למעט קריאת טקסטים דתיים כמו הקוראן.
שאלת המחקר בוחנת את מעמד האישה במערכת הפוליטית באיראן במאה העשרים.
-
סוגיית הסנקציות הכלכליות ויעילותן
החל מתקופת המלחמה הקרה, סנקציות כלכליות הפכו לפופולאריות כאשר האו"ם מצא בסנקציות כלכליות כלים לא אלימים לשם טיפול בויכוחים בינלאומיים
המחקר הנוכחי בחן את יעילותן של הסנקציות הכלכליות אשר הטילו ארה"ב והאו"ם כנגד איראן, לוב ועיראק מאז שנות ה-90 ?
-
סיקור קורבנות ישראלים ופלשתינים של אינתיפאדת אל-אקצה: הבדלים בהתייחסות לשני סוגי קורבנות בין השנים 2000 – 2006
לתקשורת תפקיד מרכזי בייצוג המציאות החברתית, וייצוגים אלו לעיתים יוצרים סטריאוטיפים שליליים, אי אימון וחשדנות כלפי קבוצות חברתיות ולאומיות, לא כל שכן כאשר מדובר באויב גם בתוך המדינה בעת מלחמה. בעת מלחמה העיתונות הכתובה מתגייסת למאבק ותופסת בלעדיות על הייצוג וזאת לטובת האינטרסים הפוליטיים והצבאיים. בשלב זה קולות המדברים בעד החלש לא נשמעים.
מחקר זה בוחן את סיקור קורבנות ישראלים ופלשתינים של אינתיפאדת אל-אקצה וההבדלים בהתייחסות לשני סוגי הקורבנות.
-
עונש מוות למחבלים
עונש המוות בכלל ועונש המוות למחבלים תמיד היה נושא שנוי במחלוקת, אשר לרוב האנשים רגשות חזקים כלפיו, כבר בתנ"ך ניתן למצוא עדויות לקונפליקט , והיום יותר מאלפיים שנה מאוחר יותר, אנו דנים והופכים בנושא, ונראה כי אנו עדיין לא קרובים לפתרון חד משמעי.
מטרת עבודה זו הייתה לבחון את הטיעונים בעד ונגד עונש מוות למחבלים במדינת ישראל .
-
עמדות בקרב נחקרים בעלי דעות פוליטיות שונות בנוגע לקשר בין הפעילות הצבאית
נושא פשעי-המלחמה נמצא על סדר-היום של המדינה וצה"ל בשנים האחרונות, כאשר שימוש בתושב מקומי כ"מגן אנושי" לחיילים נחשב לפשע-מלחמה.
מחקר זה מבקש לבחון דילמה מוסרית"נוהל שכן"בקרב נחקרים בעלי דעות פוליטיות שונות, כאשר החברה הישראלית כוללת קבוצות פוליטיות אשר מסווגות לארבע קטגוריות, קבוצות פוליטיות מהשמאל, מהימין ערביות ודתיות.
-
פיתוח נשק גרעיני והשפעתו על הייציבות והבטחון הלאומי בישראל
במדינת ישראל, הסכנה הקיומית גדולה ומוחשית והיא מרחפת לא רק על הקיום הלאומי, אלא גם על הקיום האישי. מקרי הטרור בישראל מהווים דוגמה לכך. אין ספק שהביטחון הלאומי ראוי בישראל יותר מאשר במדינות אחרות, למעמד של עדיפות לפיכך כאשר נוצרת התנגשות חזיתית בין הביטחון הלאומי לבין זכות מזכויות האדם, וכאשר אין דרך ליישב ביניהן, גובר הביטחון הלאומי. במקרה כזה האינטרס הקיומי עדיף על אינטרסים אחרי.
עבודה זו עניינה בפיתוח נשק גרעיני והשפעתו על היציבות והביטחון הלאומי בישראל, כלומר שאלת המחקר בוחנת האם פיתוחו של הנשק הגרעיני בישראל משפיע על בטחונה של ישראל ?
-
פיתוח נשק גרעיני והשפעתו על הייציבות והבטחון הלאומי בישראל
במדינת ישראל, הסכנה הקיומית גדולה ומוחשית והיא מרחפת לא רק על הקיום הלאומי, אלא גם על הקיום האישי. מקרי הטרור בישראל מהווים דוגמה לכך. אין ספק שהביטחון הלאומי ראוי בישראל יותר מאשר במדינות אחרות, למעמד של עדיפות לפיכך כאשר נוצרת התנגשות חזיתית בין הביטחון הלאומי לבין זכות מזכויות האדם, וכאשר אין דרך ליישב ביניהן, גובר הביטחון הלאומי. במקרה כזה האינטרס הקיומי עדיף על אינטרסים אחרים.
עבודה זו עניינה בפיתוח נשק גרעיני והשפעתו על היציבות והביטחון הלאומי בישראל, כלומר שאלת המחקר תבחן האם פיתוחו של הנשק הגרעיני בישראל משפיע על בטחונה של ישראל ?
-
פעילות הטרור והשפעותיו במזרח התיכון,אירופה, דרום אסיה ואפריקה
עבודת סמינריון המתמקדת בפעילות הטרור והשפעותיו, על אף הקושי בתיחום נושא רחב יריעה זה.
-
פעילות הצנזורה במלחמת יום הכיפורים
חופש הביטוי והזכות למידע, מהווים יסודות חשובים בדמוקרטיה ונחשבים כחלק מזכויות האדם הבסיסיות ביותר. חופש הביטוי כשלעצמו נחשב כזכות עילאית בדמוקרטיה מכיוון שחופש כזה מבטיח את התהליך הדמוקרטי ואת ההגשמה האישית של כל אדם. על מנת שחופש הביטוי יתקיים על האדם להביע את דעתו, לכן עיקרון זה הולך עם הזכות למידע. חוק חופש המידע (1996) קובע שלכל אזרח ישראלי, או תושב יש את הזכות לקבל מידע מרשות ציבורית.
נשאלת השאלה: כיצד פעלה הצנזורה במלחמת יום הכיפורים ובאיזו מידה מתיישבת הפעלתה עם היסודות הדמוקרטיים ובעיקר, עם חופש הביטוי והזכות למידע?
-
פשעי מלחמה בהיבט קרימינולוגי
פשע מלחמה הוא עבירה בת ענישה לפי המשפט הבינלאומי, בשל הפרה של חוקי המלחמה ע"י אדם או קבוצה של אנשים, אנשי צבא או אזרחים. Jordan מגדיר פשע מלחמה ככל עבירה או הפרה של חוקי המלחמה, במסגרת המשפט הבינלאומי. בר אילן טוען במאמרו כי "פעולה אלימה של צבא נגד אוכלוסייה אזרחית שאינה מעורבת בפעולות איבה ואינה מסייעת להן היא פשע מלחמה".
מטרתה של העבודה הנוכחית הנה לבחון את מבצע "חומת מגן", לאורה של האמנה "בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם".