ה. דת ולאום
Showing 221–230 of 274 results
-
סיקור קרבנות ישראלים ופלשתינים של אינתיפאדת אל-אקצה- סקירת ספרות
העיתונות בעת מלחמה הנה עיתונות פטריוטית כאשר העיתונאים רואים עצמם כאזרחים ולכן לא ניתן למצוא דיון ערכי, אלא דיון אסטרטגי אודות שדה הקרב. וזאת על אף העובדה כי תפקיד העיתונות הדורש אובייקטיביות וביקורתיות עומד בסתירה לאופן בו נהוג לצייר את תפקיד העיתונות במלחמה הכולל התגייסות למען "האומה" והמוראל הלאומי.
סקירה זו דנה בהתייחסותה של התקשורת למיעוטים, עמדתה בעת מלחמה ובתקשורת כמבנה מציאות.
-
סמכויות המלוכה המרוקאית במרוקו המודרנית
בעקבות מותו של מלך חסן בשנת 1999, העם המרוקאי, היה צמא לשינוי. בנו של חסן מוחמד השישי עלה לשלטון והוביל לשינוי ורפורמות במרוקו, אך יצוין כי למלך מוחמד השישי יש נקודת תורפה אחת: הוא מאוד, מאוד עשיר, הוא שווה 2.5 מיליארד דולרים, מה שהופך אותו לעשיר יותר מהמלכה אליזבת בבריטניה.
עבודת סמינריון אקדמית הבוחנת מהן הסמכויות של המלוכה במרוקו כיום.
-
עובדים זרים ואבטלה בישראל ובגרמניה – סקירת ספרות
תופעת העובדים הזרים בישראל היא חלק מתופעה רחבה יותר, כלל עולמית. מדובר לא רק בהעברת סחורות ממקום למקום אלא גם בהעברת כוח עבודה ממקום למקום על גבי הגלובוס. תופעת המהגרים הזרים בארצות השונות בעולם כמו: גרמניה, צרפת, שוויץ, ארה"ב ותיקה יותר מזו הקיימת בישראל ומטופלת בדרכים שונות
סקירת ספרות לעבודת סמינריון הבוחנת את תופעת האבטלה ותופעת העובדים זרים בגרמניה לעומת ישראל
-
עולי הגרדום והזיכרון הקולקטיבי בישראל – סקירת ספרות
התגברות הטרור כנגד המנדט הבריטי הולידה מרטירים עבור האצ"ל והלח"י, אחד מהם שלמה בן יוסף. בשנת 194, נידונו של לוחמי אצ"ל לגרדום (לאחר שפרצו לבסיס וששדו נשק) וסירבו לבקש חנינה.
סקירת ספרות זו עניינה בתפיסת הזיכרון הקולקטיבי בישראל על פי מקרי עולי הגרדום.
-
עונש מוות למחבלים
עונש המוות בכלל ועונש המוות למחבלים תמיד היה נושא שנוי במחלוקת, אשר לרוב האנשים רגשות חזקים כלפיו, כבר בתנ"ך ניתן למצוא עדויות לקונפליקט , והיום יותר מאלפיים שנה מאוחר יותר, אנו דנים והופכים בנושא, ונראה כי אנו עדיין לא קרובים לפתרון חד משמעי.
מטרת עבודה זו הייתה לבחון את הטיעונים בעד ונגד עונש מוות למחבלים במדינת ישראל .
-
עיתונות בעת מלחמה- ההבדל בסיקור קרבנות ישראלים ופלשתינים – סקירת ספרות
העיתונות בעת מלחמה הנה עיתונות פטריוטית כאשר העיתונאים רואים עצמם כאזרחים ולכן לא ניתן למצוא דיון ערכי, אלא דיון אסטרטגי אודות שדה הקרב. וזאת על אף העובדה כי תפקיד העיתונות הדורש אובייקטיביות וביקורתיות עומד בסתירה לאופן בו נהוג לצייר את תפקיד העיתונות במלחמה הכולל התגייסות למען "האומה" והמוראל הלאומי.
סקירה זו דנה בהתייחסותה של התקשורת למיעוטים, עמדתה בעת מלחמה ובתקשורת כמבנה מציאות.
-
עיתונות פופוליסטית לעומת עיתונות איכותית – סקירת ספרות
המיעוט הערבי בישראל סובל מהכחדה סימבולית בכל הטקסטים הטלוויזיוניים. ההדרה המוחלטת שלו מהזירה התרבותית בולטת לעין, בתוכניות הבידור בטלוויזיה. למשל, לא נמצא כל ביטוי לתרבות הערבית (מוסיקה, גיבורי תרבות, ספרות וכו') בשעשועוני הטריוויה.
סקירה זו מתמקדת במעמד המיעוט הערבי בתקשורת ובסיקור החדשותי של עמדת ערביי ישראל. כמו כן, מציגה את עכו כעיר מעורבת ומורכבת, בה התרחשו מהומות אשר הביאו לסיקור חדשותי נרחב.
-
עכו – עיר מעורבת במערבו של הגליל
בשנים האחרונות העיר עכו היא עיר ענייה, מוזנחת ובעלת תדמית קשה של פשע ואלימות, אך לא תמיד היה המצב כך. בעבר הייתה עכו עיר מחוז ונפה, מרכז העסקים והמסחר של הגליל המערבי. בנוסף, עכו היא עיר בעלת היסטוריה מפוארת ואתרים משומרים היטב, ומכאן הפוטנציאל הגבוה שלה כעיר תיירות מהמובילות בארץ.
עבודה זו דנה בעיר עכו, כעיר מעורבת / דו לאומית.
-
עמדות בקרב נחקרים בעלי דעות פוליטיות שונות בנוגע לקשר בין הפעילות הצבאית
נושא פשעי-המלחמה נמצא על סדר-היום של המדינה וצה"ל בשנים האחרונות, כאשר שימוש בתושב מקומי כ"מגן אנושי" לחיילים נחשב לפשע-מלחמה.
מחקר זה מבקש לבחון דילמה מוסרית"נוהל שכן"בקרב נחקרים בעלי דעות פוליטיות שונות, כאשר החברה הישראלית כוללת קבוצות פוליטיות אשר מסווגות לארבע קטגוריות, קבוצות פוליטיות מהשמאל, מהימין ערביות ודתיות.
-
עמדות כלפי כלפי הקונפליקט הבין תרבות, הזהות הלאומית , השוני בצרכי וחלוקת התקציבים בקרב עובדי רווחה, יהודים וערבים בלשכות רווחה בערים מעורבות – סקירת ספרות
עובדים סוציאליים בערים מעורבות בישראל סבורים כי לא ניתן לדון בהבדלים התרבותיים בין החברה הערבית לחברה היהודים במנותק מהזהות הלאומית וכאן שורש הבעיה, ההבדלים בזהות הלאומית, המעצימים את הקונפליקט הבין תרבותי ומונעים את פתרונו.
סקירת ספרות הבוחנת את עמדות עובדי רווחה, יהודים וערבים בלשכות רווחה בערים מעורבות כלפי הקונפליקט הבין תרבות, הזהות הלאומית , השוני בצרכי וחלוקת התקציבים