יב. חינוך ממלכתי דתי ציוני חרדי
Showing 21–30 of 32 results
-
התפיסות של חיילים שנשרו מהישיבות בנושא תרומת השירות הצבאי שלהם לקשיי הלימודים וכיצד זה בא לידי ביטוי בתוכניות העתידיות שלהם ללימודים.
הישיבה ממלאת תפקיד מרכזי בחייהם של צעירים חרדים. בישיבה צעירים חרדים רוכשים השכלה תורנית ובנוסף ניתנת להם ההזדמנות לרכוש כישורים אישיים ובין אישיים שיהיו נחוצים להם להמשך חייהם. מעבר לכך בעבור מרבית בני הנוער בית הספר הוא מסגרת מרכזית בה הם יכולים לקיים מערכת יחסים חברתית עם בני גילם.
שאלת המחקר בעבודה הנוכחית תבחן מהן התפיסות של חיילים שנשרו מהישיבות בנושא תרומת השירות הצבאי שלהם לקשיי הלימודים וכיצד זה בא לידי ביטוי בתוכניות העתידיות שלהם ללימודים.
-
חקר משווה של דמות הבוגר בתנועות הנוער: הנוער העובד והלומד ותנועת בני עקיבא
תנועת-נוער היא סוג של ארגון הנוער, משויך פוליטית, דתית או חברתית. החברים בתנועה שואפים לבנות קהילה בעלת חזון משותף, או לבצע רפורמה חברתית המבוססת על אידאולוגיה עמוקה. עבודה זו משווה את דמות הבוגר בתנועות הנוער של הנוער העובד והלומד ושל תנועת בני עקיבא.
-
לחץ ושחיקה בקרב אנשי הוראה בגיל הצעיר – סקירת ספרות
הלחץ והשחיקה ברב מורים, מעוררים עניין ציבורי ומקצועי, כאשר התופעות הגלויות של שחיקת המורה, באות לידי ביטוי בתגובות קיצונית של כעס, חרדה, אי שקט, עייפות, דיכאן ובמקרים קיצוניים, התמוטטות נפשית.
סקירת ספרות הבוחנת את תופעת הלחץ והשחיקה בקרב אנשי הוראה
-
מנהיגות חינוכית בבית הספר הממלכתי יסודי-דתי
המנהיגות החינוכית , על סוגיה מהווה פרמטר מרכזי, בעל חשיבות רבה במערכת החינוכית לפיכך ההכשרה של המנהיגות בחינוך מתפתחת , מתקדמת ונחקרת רבות.
השאלה הנשאלת מהי המנהיגות החינוכית האפקטיבית ביותר ? ומהי המנהיגות המותאמת לבתי הספר השונים דתיים וחילוניים כאחד
-
מניעים לבחירת מקצוע ההוראה בקרב מורות מהמגזר החרדי
ניתוח המניעים המובילים את הפרט בתחום התעסוקה מהווה סוגיה חשובה בשל קשרים שנמצאו בין המניע לבין ביצועים בעבודה. למשל, קיים קשר בין מניע אקסטרינזי לביצוע מטלה לחוסר סבלנות, ליכולת נמוכה לפתרון בעיות ולמידה פחותה של יצירתיות.
העבודה הנוכחית עסקה במניעים המשפיעים על בחירת מקצוע הוראה בקרב חרדיות , כלומר מטרתה של העבודה הייתה לבחון מהם המניעים לבחירת מקצוע ההוראה בקרב מורות מהמגזר החרדי.
-
מעבר מגן מסורתי לגן הפועל בגישה דיאלוגית בעיניי הגננת
העבודה הנוכחית עוסקת בגישה הדיאולוגית וביישומה בגן הילדים, כאשר בבסיס החינוך הדיאלוגי נמצאת התפיסה ההומניסטית הרואה את הילד במרכז- כבעל מכלול של יכולות וכישרונות, וכאדם שיש לכבדו ולהוקיר.
שאלת המחקר שנבחנה היא: כיצד תופסות הגננות את המעבר מגן מסורתי לגן הפועל בגישה דיאלוגית?
-
עוני בקרב ילדים והתמודדות מערכת החינוך עם התופעה – סקירת ספרות
עוני הינו תופעה אוניברסאלית ומורכבת אשר ניתן להיתקל בה בכל מקום. חברות מערביות ומודרניות מנסות למצוא את הדרך האידיאלית להתגבר על תופעה זו אך עדיין לא נמצאה השיטה המתאימה ביותר, המנוטרלת מאינטרסים אישיים, כלכלים ופוליטיים.
סקירת ספרות זו סוקרת את ההתמודדות בבתי-ספר ממלכתיים ובבתי ספר ממלכתיים דתיים בפריפריה עם ילדים עניים.
-
פערים בהישגים בחינוך הממלכתי בין המגזר היהודי לבין המגזר הדרוזי במדינת ישראל
עבודת סמינריון אקדמית הבוחנת את הפערים בהישגים בחינוך הממלכתי בין המגזר היהודי לבין המגזר הדרוזי במדינת ישראל–היבטים משפטיים.
-
קרימינולוגיה חיובית : נוער חרדי מנותק
הספרות מעידה כי אינטראקציות בין מורה לתלמיד תורמות לאיכות הסביבה הלימודית בכיתה, למוטיבציה, הערכה עצמית וחוסן (Cipriano, Barnes, Kolev, Rivers, & Brackett, 2018). העבודה הנוכחית עוסקת בקרימינולוגיה חיובית ובהשפעתה על נוער חרדי מנותק.
-
רב תרבותיות במערכת החינוך
במסגרת חוק חינוך חובה תש"ט (1949) ילדים מגיל חמש ועד גיל שש עשרה חויבו ללמוד במוסד חינוכי. הידע הנרכש בבתי הספר כולל לימוד המיומנויות הבסיסיות, למשל בחשבון ובעברית, ולצדם מקצועות נרחבים יותר במטרה ללמד את התלמידים ערכים ועקרונות נוספים אשר ילוו אותם במהלך חייהם.
העבודה הנוכחית תבחן כיצד הרב תרבותיות באה לידי ביטוי במערכת החינוך