יב. חינוך ממלכתי דתי ציוני חרדי
מציג 1–10 מתוך 32 תוצאות
-
בתי ספר דתיים המשלבים כיתות מדעיות של עולים – סקירת ספרות
גל העלייה של שנות התשעים מברית המועצות לשעבר הגדיל מאוד את ממדי מערכת החינוך ושינה את ההרכב הדמוגרפי שלה. הגידול הכמותי גרם לעומס על המערכת והשינוי בהרכב החריף את השונות התרבותית ויצר דילמות ואי-שביעות רצון מצד הקולטים ומצד הנקלטים.
סקירת ספרות זו עניינה בבחינת תופעת הכיתות המדעיות של עולים בבתי ספר
-
הבדלים בין תפיסה של הורים וילדים את המסך הטלוויזיוני של טלוויזיה וניו מדיה במשפחות חילוניות לעומת דתיות
השימוש באינטרנט ובמסכים ככלל הוא עניין יומיומי עבור הורים וילדים בעולם של היום. למרות שהם משתמשים באינטרנט באופן שונה, רבים מהם עשויים לעמוד בפני סכנות ברשת האינטרנט ובפני השלכות של שימוש מופרז במסכים השונים.
המחקר הנוכחי עוסק בתפיסות של הורים בין תפיסה של הורים וילדים את המסך הטלוויזיוני של טלוויזיה וניו מדיה,
-
הזיקה בין המנהיגות המתגמלת והמעצבת לבין החינוך הממלכתי-דתי – סקירת ספרות
דרכה הייחודית של הציונות הדתית התוחמת בחובה, מלבד ערכי היהדות, ערכים כמו ציונות ולאומיות, הצריכה כלים על מנת להנחיל את עקרונותיה וערכיה לדורות הבאים.
סקירה זו מתמקדת במנהיגות החינוכית בבית הספר הממלכתי דתי ובזיקה שבין מנהיגות מעצבת ומנהיגות מתגמלת לבין החינוך הממלכתי דתי. בנוסף, הסקירה מסבירה בהרחבה את המושגים הרלוונטיים: חינוך ממלכתי דתי (מהותו ועקרונותיו), מנהיגות בחינוך (מעצבת, מתגמלת), המנהל הדתי, הכשרת מורים וכו.
-
החינוך הממלכתי בערבית לעומת החינוך הממלכתי בעברית- סקירת ספרות
סקירה מקיפה המתמקדת בבחינת מערכת החינוך הערבית ומצבה בהשוואה למערכת החינוך היהודית כגורם משפיע על הישגי התלמידים היהודים לעומת הערבים.
הסקירה כוללת את נושא מעמדו של המיעוט הערבי בישראל ויחס מוסדות המדינה כלפיו לאורך השנים (מקום המדינה), דוגמאות למאבקים משפטיים ועתירות לבג"ץ בהקשר של אפליה בין מערכות החינוך (היהודית והערבית), נתונים סטטיסטיים (גרפים וטבלאות) באשר לפערי ההישגים בין מערכות החינוך, שורשי הפערים, ונושאים רלוונטיים נוספים כגון שליטת המדינה בתכני הלימוד, אפליה תקציבית וכוי
-
היבטים משפטיים בנושא פערי ההישגים בחינוך הממלכתי במגזר היהודי והדרוזי
חוסר השוויון מתבטא במספר מישורים, אך במסגרת עבודה זו נתמקד בתחום החינוכי כאשר ניתן לראות את חוסר השוויון בבירור באמצעות הסתכלות על החינוך הממלכתי במגזר הדרוזי לעומת המגזר היהודי. עובדה זו הנה עובדה ידועה ואף מוכרת על ידי ממשלת ישראל, אך נכון להיום לא נעשה צעד מהותי בנידון.
עבודה זו, מעבר להגדרת מצבו של החינוך בקרב המיעוט הדרוזי, באה לבחון האם קיימים הבדלים בהישגי התלמידים בחינוך הממלכתי בערבית לעומת התלמידים בחינוך הממלכתי בעברית? ומהם שורשי הפערים המתגלעים?
-
המעבר מגן מסורתי לגן הפועל בגישה דאלוגית בראי הגננת – סקירת ספרות
סקירה זו בוחנת את תפיסת הגננות את המעבר מגן מסורתי לגן הפועל בגישה דאלוגית.
-
הסתגלותם של עולי אתיופיה מבחינה חברתית, לימודית ותרבותית בישראל.
עבודת סמינריון הבוחנת את הסתגלותם של עולי אתיופיה מבחינה תעסוקתית, חברתית , לימודית ותרבותית בישראל, כאשר הסקירה הספרותית, תחילה תציג את העלייה האתיופית ומאפיינה , החלק השני יציג את ההסתגלות התעסוקתית, תרבותית, לימודית של העלייה האתיופית.
-
הסתגלותם של עולי אתיופיה מבחינה חברתית, לימודית ותרבותית בישראל. – סקירת ספרות
סקירת ספרות לעבודת סמינריון הבוחנת
את הסתגלותם של עולי אתיופיה מבחינה תעסוקתית, חברתית , לימודית ותרבותית בישראל, כאשר הסקירה הספרותית, תחילה תציג את העלייה האתיופית ומאפיינה , החלק השני יציג את ההסתגלות התעסוקתית, תרבותית, לימודית של העלייה האתיופית.//העלייה מאתיופיה/
הסתגלות תעסוקתית/הסתגלות תרבותית /
הסתגלות לימודית /
הסתגלות תעסוקתית// -
הקמת מערכת החינוך בעיירת פיתוח- סקירת מערכת החינוך בארץ ישראל בתחילת הדרך
החינוך היה אחד הנושאים המרכזיים שכנסת ישראל הייתה צריכה להתמודד אתו כבר בראשית דרכה, כאשר בבסיסה של מערכת החינוך עמד מיזוג הגלויות. לצורך העניין הוקמו בתי תינוקות, תחנות טיפת חלב, פעוטונים, גני ילדים, בתי-ספר, מועדונים לנוער אחר שעות בתי-הספר, הכשרה לאשה, שיעורים לאשה, לימוד קרוא וכתוב.
עבודת סמינריון אקדמית הבוחנת את הקמת מערכת החינוך בעירת פיתוח- סקירת מערכת החינוך בארץ ישראל בתחילת הדרך
-
הקשר בין אופן התזונה של המתבגרות לבין דימוי הגוף
הרגלי אכילה לא בריאים בהמשך עלולים להוביל לדימוי עצמי שלילי בקרב נשים צעירות בעיקר ואי-שביעות רצון ממראה הגוף. יתר על כן, עודף משקל, נמצא כקשור לדימוי גוף שלילי.
מטרת המחקר הנוכחי היא לבחון האם קיים קשר בין אופן התזונה של המתבגרות לבין דימוי הגוף ובכך להציע התערבויות מתאימות לשיפור התנהגויות בריאותיות חיוביות ולצמצום התנהגויות הסיכון בקרב אוכלוסייה זו.