ח. השכלה גבוהה
Showing 111–120 of 124 results
-
שביעות רצון מהחיים , אמפתיה כלפי סטודנטים מתקשים ויחסים קרובים – סקירת ספרות
ההנחה המסורתית היא כי אמפתיה בקרב בני האדם קובעת באופן שיטתי את התנהגותם כלפי הזולת.
סקירה זו בוחנת את האמפטיה כלפי סטודנטים מתקשים, יחסים קרובים ושביעות רצון מהחיים בקרב סטודנטים עם או בלי קשיי קשב וריכוז ובקרב סטודנטים הלומדים חינוך רגיל או חינוך מיוחד
-
שילוב סטודנטים מתרבויות שונות , התרומה להבנת האחר – סקירת ספרות
אחת הדרכים ליצירת סבלנות וסובלנות אחד כלפי השני היא מפגשים בין יהודים לערבים בישראל, כאשר בעקבות המפגשים, המשתתפים הופכים קונפורמיים ויותר ביקורתיים לגבי הסטטוס קוו ביחסי יהודים וערבים; בנוסף המשתתפים הופכים יותר ריאליסטיים ופחות נאיביים ביחס למגע ולקשר עם בני העם האחר, שכן המפגשים מובילים אותם לראות את הקונפליקט כמציאותי יותר.
סקירת הספרות הנוכחית עוסקת בתרומת שילוב סטודנטים מתרבויות שונות להבנת האחר.
-
שיעור האבטלה בישראל
שיעורי האבטלה במשק הישראלי השתנו באופן ניכר במהלך השנים, תוך הבדלים ניכרים בהתפתחות שיעורי האבטלה בין קבוצות הגיל השונות, רמות ההשכלה השונות, קבוצות המין השונות, הבדלים בין מחוזות מגורים ועוד.
בעבודה זו, בחנו את שיעור האבטלה בהתייחס למשתנים הבאים: אזור המגורים (מחוז), מין, גיל, השכלה (שנות לימוד), דמי אבטלה, שכר ממוצע והכשרה מקצועית.
-
שיתוף פעולה בין אקדמיה לעבודה – סקירת ספרות
האתגרים הכלכליים בעולם, ההתפתחויות הדמוגרפיות והשינויים המשמעותיים בסביבת העבודה הובילו לביקוש הולך וגובר של עובדים מוסמכים, עובדים בעלי השכלה גבוהה והכשרה גבוהה.
סקירת הספרות הנוכחית עוסקת בהיבטים ומודלים של שיתוף פעולה בין אקדמיה לעבודה.
-
שכר הלימוד במוסדות להשכלה גבוהה – סקירת ספרות
יסודות ההשכלה הגבוהה בישראל הונחו בשנות ה-20 של המאה הקודמת, כאשר הטכניון הוקם בשנת 1924 והאוניברסיטה העברית בשנת 1925. הגידול העצום באוכלוסייה הוליד את הצורך ואת הדרישה להשכלה גבוהה. דרישה זו הובילה להקמת אוניברסיטת בר אילן, תל אביב, חיפה ובן גוריון בשנות ה- 50 וה – 60. בשנות ה- 70 הוקמה האוניברסיטה הפתוחה.
הסקירה הנוכחית בוחנת את השפעת הסבסוד (של שכר הלימוד) כמרכיב המשליך על נגישות ללימודים גבוהים בישראל ובעולם, תוך הצגת רקע כללי על מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל, מבנה שכר הלימוד ומודלים לקביעתו, מעורבות המדינה (ישראל ומדינות אחרות) בתקציב שכר הלימוד וסבסודו.
-
תחושת מסוגלות עצמית ,בדידות והערכה עצמית : הבדלים בין סטודנטים עם לקויות למידה לסטודנטים ללא לקויות למידה
לקות למידה מוגדרת כהפרעה נוירו-התפתחותית הפוגעת בתפקודי למידה בסיסיים ובסיסה פיזיולוגי, אנטומי ותורשתי. הגורם התורשתי הוא האחראי לליקוי במערכת העצבים אשר משפיע מצידו על תהליכי הלמידה או הרכישה של מיומנויות כמו: קריאה וכתיבה, אשר לרוב נרכשים באופן הדרגתי כחלק מתהליכי ההתפתחות הנורמטיביים.
מחקר זה עניינו היה בחינת ההבדלים בין סטודנטים עם לקויות למידה ובין סטודנטים ללא לקויות למידה, בתחושת הערכה עצמית, מסוגלות עצמית ובדידות.
-
תפיסת חשיבות השכלה בין נשים ערביות לנשים יהודיות – סקירת ספרות
בישראל שיעור הנשים בעלות השכלה אקדמית גבוה יותר לעומת הגברים. 62% מכלל הנשים שלמדו יש תעודת בגרות או תעודת השכלה גבוהה. 59% ממקבלי התארים האקדמאים הן נשים. אחת הסיבות לעלייה במספר הסטודנטיות באוניברסיטאות קשורה בעליה בשאיפת הנשים לפיתוח קריירה אקדמית
סקירת ספרות זו דנה בהבדלים בין תפיסת חשיבות השכלה בין נשים ערביות לנשים יהודיות ?
-
תפקודי זיכרון העבודה בקרב סטודנטים עם הפרעות קשב וריכוז לעומת סטודנטים ללא הפרעות קשב
הפרעת קשב וריכוז (ADHD) היא הפרעה נוירו-התפתחותית המופיעה בתקופת הילדות ועשויה להתפתח בגיל ההתבגרות והבגרות . הגירעונות הבולטים ביותר של הפרעות קשב וריכוז הם ליקויים שונים בלמידה, ערנות נמוכה , קשיים בכל הקשור לזיכרון עבודה ותכנון, קשיים בביצוע משימות ועוד.
העבודה הנוכחית דנה בתפקודי זיכרון העבודה בקרב סטודנטים עם הפרעות קשב וריכוז לעומת סטודנטים ללא הפרעות קשב.
-
תפקודי זיכרון העבודה בקרב סטודנטים עם הפרעות קשב וריכוז לעומת סטודנטים ללא הפרעות קשב
מטרתה של העבודה הנוכחית הייתה לבחון האם קיים הבדל בתפקודי זיכרון העבודה בין סטודנטים עם הפרעות קשב וריכוז לבין סטודנטים ללא הפרעות קשב.
-
תפקודם של סטודנטים עם הפרעת קשב במטלת הANT לעומת סטודנטים ללא הפרעת קשב
מטרתו של המחקר הנוכחי הייתה לבחון האם קיימים הבדלים בין סטודנטים עם הפרעת קשב ובין סטודנטים ללא הפרעת קשב בתפקוד שלושת המערכות הקשב על פי מטלת ANT.