ה. הוראה
Showing 41–50 of 682 results
-
בני נוער במסגרת מסע למחנות השמדה בפולין – סקירת ספרות
המטרה העיקרית במסגרת המסע לפולין הנה לעגן את קדושתה של מדינת ישראל בחוויית השואה, את העבר היהודי, ההיסטוריה היהודית. יש הטוענים כי המסע לפולין מקביל לעלייה לרגל וההשלכות הנובעות מעצם המסע הן תחושת שייכות, אחדות ושינוי.
סקירת ספרות הבוחנת את התכלית ותרומתם של מסעות בני נוער למחנות לפולין
-
בניית יחידת לימוד באזרחות
לימודי אזרחות בתכנית הלימודים הישראלית, מטרתם לחנך את האזרח לאותם תפקידים וערכים. שהרי כל התיאוריה הדמוקרטית מבוססת על כך, שהחובות והזכויות בדמוקרטיה צריכות לחול על כל האזרחים באופן שוויוני ובלתי מותנה בהבדלים נרכשים או מולדים.
עבודה זו בוחנת את נושא בניית יחידת לימוד באזרחות
-
בניית תכנית התערבות קבוצתית בכלים נראטיבים למורים העובדים עם נוער בסיכון
מערכת החינוך הממלכתית התגייסה בשנים האחרונות במאמץ ליצור בתי ספר המתייחסים לפרט, כדי לקדם באופן מיטבי את התלמידים השונים על צרכיהם השונים. הרצון לגבש חינוך בו קיים מגע אישי עם כל תלמיד ותלמיד יצר שורה של תכניות חינוכיות כגון: "חינוך אישי", רווחת הפרט", "בתי חינוך" וכיוצא בזה
עבודה זו עוסקת בשימוש בעקרונות הטיפול הנרטיבי לשם בניית תכנית התערבות למורים העובדים עם נוער בסיכון.
-
בניית תכנית מעברים מהגן לכיתה א' ביישוב בדואי בצפון
המעבר מהגן לכתה א' הינו המעבר הראשון שהילד עובר במערכת החינוך ולכן קיימת חשיבות מירבית בהצלחתו. מעבר מן הגן לכיתה א' הנו תהליך המתקיים באמצעות תכנית מעברים לילדי הגנים. מטרות התכנית הן לחזק את הקשר ואת תחושת השייכות בין ילדי הגנים העולים לכיתה א' לבין בית הספר והקהילה, לרכך את המעבר מן הגן לכיתה א', להפחית חששות הכרוכים במעבר לבית הספר וכן לשמור על עיקרון הרצף החינוכי.
מטרתו של המחקר הנוכחי הייתה לבחון מהן עמדות אנשי חינוך ביחס לבניית תכנית מעברים מהגן לכיתה א' ביישוב בדואי בצפון?
-
בעיית האלימות בבית הספר ודרכי התמודדות המורים – סקירת ספרות
הספרות המחקרית מציגה גורמים ישירים ועקיפים המשפיעים על האלימות הבית ספרית. גורמים ישירים מתייחסים לאקלים הבית ספרי, הכשרה מקצועית, פיקוח , קבלת ה"אחר" והערכתו העצמית של הפרט. הגורמים העקיפים מתייחסים לסמכות הורית, אלימות בבית, טלוויזיה, אלימות בתקשורת, משחקרי מחשב אלימים ועוד.
סקירת ספרות אשר עוסקת בשאלת דרכי התמודדות המורים עם בעיית האלימות בבית הספר.
-
בתי ספר דמוקרטיים מנקודת מבט רב תרבותית – סקירת ספרות
התפיסה החינוכית הרב תרבותית, מוגדרת כגישה הדוגלת בחינוך עבור כלל התלמידים ולא בעבור קבוצות ספציפיות. ההנחה היא שדיון ולמידה על הקבוצות החברתיות השונות יעלה את ההבנה, הכבוד והסובלנות בין הקבוצות.
סקירת הספרות הנוכחית עוסקת בבתי ספר דמוקרטיים מנקודת מבט רב תרבותית.
-
בתי ספר דתיים המשלבים כיתות מדעיות של עולים – סקירת ספרות
גל העלייה של שנות התשעים מברית המועצות לשעבר הגדיל מאוד את ממדי מערכת החינוך ושינה את ההרכב הדמוגרפי שלה. הגידול הכמותי גרם לעומס על המערכת והשינוי בהרכב החריף את השונות התרבותית ויצר דילמות ואי-שביעות רצון מצד הקולטים ומצד הנקלטים.
סקירת ספרות זו עניינה בבחינת תופעת הכיתות המדעיות של עולים בבתי ספר
-
בתי ספר מקצועיים בישראל לעומת בתי ספר מקצועיים בעולם
צדק חברתי וחוסר שוויון בחינוך הולך וגובר, כאשר רבים מסכימים כי לחינוך יש תפקיד מפתח בקידום צדק חברתי. יש הסבורים כי רק המדינה יכולה 'להבטיח הוגנות' ויש מנגד אלו המאמינים כי יש להגביל את תפקיד המדינה בעניינים הקשורים לחינוך ולהפחית את השליטה שיש לרשות השלטון והרשויות המקומיות על ניהול בתי הספר.
עבודה זאת עניינה בחינוך מקצועי ובתי ספר מקצועיים בישראל ובעולם, כאשר החינוך היה אחד הנושאים החשובים שכנסת ישראל התמודדה אתו כבר בראשית דרכה, כאשר בבסיסה של מערכת החינוך עמד מיזוג הגלויות.
-
גבורת מרד גטו ורשה כמורשת חינוכית בהיבט החברתי ובהיבט החינוכי – עלות תועלת
במסגרת הוראת מרד גטו ורשה מתייחסים לגבורת העם היהודי ותקוותו לגאולה, על הקמת מדינת ישראל ועל עצמאות היהודים ולכן הוראת מרד גטו ורשה מובילה להפנמת ערכי גבורה, עזרה הדדית, עזרה לחבר, אחריו הדדית ועוד
שאלת המחקר בעבודה הנוכחית תבחן האם המגמה של מערכת החינוך בארץ להפוך את גבורת מרד גטו ורשה למורשת חינוכית היא מגמה מועילה או לא מועילה בהיבט החברתי ובהיבט החינוכי?
-
גודל הכיתה והשפעתה על פעילות הגומלין ההדדית בין המורים לתלמידים
הנתון שבו מתגאה משרד החינוך כי הממוצע של תלמידים בכיתה הוא 27.4 רחוק מאוד מהמציאות היומיומית של רוב התלמידים והמורים בישראל, הנאלצים לחלוק שליש מיומם בחלל דחוס עם עוד כמעט 40 ילדים.
מטרת המחקר היא להביא אל מוקד הזרקורים בעיה אקוטית של כיתות צפופות בבתי ספר במערכות חינוך רבות. המחקר הנוכחי עסק בגודל הכיתה והשפעתו על פעילות הגומלין ההדדית בין המורים לתלמידים.