ה. ציונות
Showing 71–80 of 125 results
-
מדוע ההיסטוריה החברתית היא אכן היסטוריה?
ההיסטוריה החברתית צמחה בצרפת בשנות העשרים והשלושים ובאנגליה היא צמחה בשנות החמישים והשישים. קבוצת האנאל (Annales) בצרפת, הייתה נושאת הדגל של התפתחות זו (1929) ובאנגליה התגבשה קבוצה בעלת אוריינטציה מרקסיסטית אשר תומפסון (Thompson ) היה ממוביליה.
סקירת ספרות לעבודת סמינריון העוסקת בשאלה מדוע ההיסטוריה החברתית היא אכן היסטוריה?
-
מימוש החזון החינוכי של ההשכלה בקרב יהודי רוסיה – סקירת ספרות
פעילותם של משכילי רוסיה עורר עימותים חריפים עם המסורתיים. תגובות המחנה המסורתי היו רבות ומגוונות והן כללו התנגדות עזה, שהתבטאה בהתפרצות עממית ספונטאנית. וגם גישה מתונה יותר.
סקירת הספרות הנוכחית עוסקת בנושא החזון החינוכי של ההשכלה וכיצד מימשה אותו הלכה למעשה בקרב יהודי רוסיה.
-
מיתוס האדמה בתקופת הישוב
בעיית הזכות על הקרקעות בארץ ישראל החלה עם הקמת המפעל הציוני בארץ. בעימות בין שני העמים, סוגיית הקרקעות היוותה סלע מחלוקת עיקרי. ראשיתו של המאבק היה בשלהי השלטון העותמאני והוא נמשך לאורך כל ימי המנדט הבריטי.
עבודה זו עומדת על סוגיית מיתוס האדמה בתקופת היישוב בקרב העם היהודי.
-
מיתוס הצברית- כמייצג את מעמדן הנחות של הנשים בתקופת היישוב
האוטופיה הציונית מעניקה מחד מקום נכבד לנשים העבריות הצבריות – האישה החזקה, הבריאה, העובדת השותפה לתחייה הלאומית , מאידך היא אינה משוחררת מסטריאוטיפיים שמרנים ומסורתיים אודות מעמד האישה.
עבודה זו בוחנת כיצד מיתוס הצברית, מייצג יותר מכל את מעמדן הנחות של הנשים בחברה היישובית הארץ ישראלית, שכן מעמדה של האישה בפלמ"ח כלוחמת נבחן והוכח כמופרך, שהרי הצברית נאלצה להילחם על הזכות להילחם.
-
מלחמת יום הכיפורים – ניצחון או מפלה ?
לאחר האופוריה ששררה במדינת ישראל בעקבות הניצחון הגדול של מלחמת ששת הימים, עמדה ישראל בפני סכנה קיומית חדשה-והיא "מלחמת יום הכיפורים" – מלחמת יום הכיפורים היא השלישית מבין מלחמות ישראל בהיקף מלא שהתחוללו לאחר מלחמת העצמאות.
העבודה הנוכחית דנה בשאלה האם תוצאות מלחמת יום כיפור נתפסות כניצחון או מפלה?
-
מנחם אוסישקין ופועלו בתנועה הציונית – סקירת ספרות
סקירת ספרות לעבודת סמינריון אקדמית הבוחנת כיצד באה לידי ביטוי פעילותו של אוסישקין בתנועה הציונית ברוסיה ובארץ ישראל, ומה הייתה תרומתו הייחודית למפעל הציוני ?
-
מנחם בגין בפרשת אלטלנה
מחקרים אודות פרשת אלטלנה מלמדים כי במקרים שונים זרימת המידע בין הצדדים הניצים הייתה חלקית ביותר. בחלק מן המקרים הייתה זו ודאי תוצאה של תעלול או תרגיל מכוון, אבל היו גם לא מעט מקרים שזה קרה בלי כוונה כלשהי.
העבודה הנוכחית נסובה על מנחם בגין והתנהלותו ב"פרשת אלטלנה", פרשה כאובה ולא ברורה במידה רבה בהיסטוריה הצבאית- ישראלי.
-
מעבר שלטוני מהבריטים אל מדינת ישראל העצמאית
מלחמת העצמאות החלה למעשה מיד עם קבלת תכנית החלוקה. בשלביה הראשונים התאפיינה המלחמה במאבק פנימי של היישוב היהודי נגד ערביי ארץ ישראל, שהתמקד בעיקר בשליטה על דרכי תחבורה. בעקבות סיום שלטון המנדט הבריטי הנהגת הישוב החליטה על להכריז הקמה מדינה יהודית בארץ ישראל למרות החשש מפני תגובות העם הערבי. ב – 14 במאי 1948 הכריז בן גוריון על הקמת מדינת היהודים בארץ ישראל.
במסגרת העבודה נבחנה זהות השחקנים הראשיים במעבר שלטוני זה? מי הגופים שפעלו בטרם המעבר? וכיצד בן גוריון שימש כ"חוט המקשר" ממנדט אל המדינה?
-
מעמדה האישה היהודייה במערך הצבאי והלוחם בתקופת היישוב – נתיבה בן יהודה
בישראל, הצבא הוא מוסד חברתי מרכזי, וכוחות ההגנה הישראליים הם מרכזיים בחברה הישראלית. כוחות הגנה אלו כוללים נשים וגברים. מכאן עולה שאלת מעמדן של הנשים בצבא, אך לא ניתן להבין את תפקידי האישה להגנת ישראל מבלי לקחת בחשבון גורמים היסטוריים, פוליטיים וחברתיים.
על כן העבודה הנוכחית תבחן האם וכיצד תרמה נתיבה בן יהודה לקידום מעמד נשים יהודיות במערך הצבאי והלוחם בתקופת היישוב ?
-
מערכות חברתיות בגליל בתקופת היישוב
הפקידות בראשות הברון ניהלה את המושבה על כל ענייניה. כמו כן, היא חיה ברמת חיים גבוהה, שכן בנוסף למשכורת קיבלה דיור מרווח, הסקה, עזרה ושירותים נוספים בחינם. התלות של האיכרים בפקידות הייתה רבה ובעיקר בתחום הכלכלי, שכן הברון סבסד את המשק החקלאי והיה אחראי על חלוקת הקרקעות בין המתיישבים.
הסקירה עוסקת בסביבה השיתופית, קרי ה"קיבוץ"- תולדותיו, עקרונותיו ויחסי הגומלין בו ונותנת רקע על יחסי הגומלין שבין ה"מושבות" ובין הארגונים שתמכו בהקמתן.