ה. ציונות
Showing 41–50 of 125 results
-
הקונפליקט בין תנועת החסידות לבין תנועת ההשכלה במאה ה-19
החסידות היא תנועת ההתחדשות הדתית המצליחה ביותר בתולדות עם ישראל בעת החדשה. ראשיתה באמצע המאה ה-18 במזרח אירופה. מדובר בתנועה בעלת צביון חברתי מובחן ובעלת מאפיינים דתיים, חווייתיים וחברתיים בעולם היהודי.
עבודת סמינריון זו בוחנת את הקונפליקט בין תנועת החסידות לבין תנועת ההשכלה במאה ה-19.
-
הקונפליקט בין תנועת החסידות לבין תנועת ההשכלה במאה ה-19
הקונפליקט בין החסידים לבין המשכילים פרץ כאשר היו אשר נטשו את החסידות והפכו למשכילים שכן סברו כי לימוד התורה וקיום מצוות היו חסרי תועלת , השפה העברית והידע אודות ההיסטוריה היהודית לא חשוב, לא רלוונטי, או מתאים לרוח הזמן של העידן המודרני.
סקירת ספרות זו עוסקת בנושא הקונפליקט בין תנועת החסידות לבין תנועת ההשכלה במאה ה-19
-
הקמת ישובים יהודיים על קרקע ערבית נטושה- מקרה איקרית ובירעם – סקירת ספרות
סקירת ספרות לעבודת סמינריון אקדמית הבוחנת את הקמת ישובים יהודיים על קרקע ערבית נטושה- מקרה איקרית ובירעם.//מיתוס האדמה ופעילות התנועה הציונית
/המאבק הקרקעי בין היהודים לערבים בארץ ישראל
/מדיניות הפקעת הקרקעות
/מקרה איקרית ובירעם
/הקמת ישובים יהודיים באיקרית ובירעם// -
הקמת ישובים יהודיים על קרקע ערבית נטושה-מקרה איקרית ובירעם
בעיית הזכות על הקרקעות בארץ ישראל החלה עם הקמת המפעל הציוני בארץ. בעימות בין שני העמים, סוגיית הקרקעות היוותה סלע מחלוקת עיקרי. ראשיתו של המאבק היה בשלהי השלטון העותמאני והוא נמשך לאורך כל ימי המנדט הבריטי.
שאלת המחקר הנה כיצד המאבק הקרקעי בין יהודים לערבים השפיע על ההתיישבות היהודית על אדמות איקרית ובירעם ?
-
הקשר בין זהות יהודית ופטריוטיות לבין עמדות כלפי שכול, זיכרון והנצחה
מידי שנה נערכים בישראל טקסי זיכרון, פעולות הנצחה וכן ניתן לשמוע את עמדות משפחת השכול ופעילותה חדשות לבקרים. סוגיית השכול במדינת ישראל, הנה סוגיה כאובה המצויה על סדר היום. השאלה הנשאלת היא כיצד משפיעה תרבות השכול על האזרח הישראלי? האם תרבות השכול וההנצחה מעצימים את תחושת הזהות היהודית.
המחקר הנוכחי בחן את הקשר בין זהות יהודית ופטריוטיות לבין עמדות כלפי שכול ,זיכרון והנצחה.
-
הקשר בין עמדות כלפי שכול ,זיכרון והנצחה לבין זהות יהודית ופטריוטיות – סקירת ספרות
סקירת ספרות לעבודת סמינריון אקדמית הבוחנת את הקשר בין זהות יהודית ופטריוטיות לבין עמדות כלפי שכול ,זיכרון והנצחה.//זהות וזהות יהודית
/טקסי יום הזיכרון
/הנצחה
/תרבות השכול הישראלית
/הקשר בין זהות יהודית ופטריוטיות לבין עמדות כלפי שכול זיכרון והנצחה
// -
הרחבת העברית בימי הביניים – סקירת ספרות
סקירה זו בוחנת את דרכי הרחבת הלשון העברית בימי הביניים.
-
הרעיונות של פינסקר על פי האוטואמנציפציה והביקורת בעקיבותה – סקירת ספרות
הפוגרומים בדרומה של רוסיה עוררו את פינסקר מחלומו והובילו לכתיבת החיבור אוטואמנציפציה. כלומר, במקרה של פינסקר האירוע המכריע היה הסערות בדרום (1881-1882), גל פוגרומים ששטפו את דרום אוקראינה בעקבות הרצח של צאר אלכסנדר השני.
סקירת ספרות זו דנה בדמותו של פינסקר, תולדות חייו, חיבורו אוטואמנציפציה והביקורת שהוטחה בפינסקר בעקבות חיבור זה.
-
השפעותיה של האימפריה הבריטית על גבולות הטריטוריאליים של ארץ ישראל בזמן כיבושה מידי העותמניים ב- 1917 ועד סוף המנדט 1948
מראשיתה של הציונות המעשית ניצבה ההתיישבות החקלאית בראשית מאווייהם של מנהיגיה, עבור העולים היא הפכה למשאת נפשם וגם תנועת העבודה שהפכה לכוח דומיננטי חרטה על דגלה את ההתיישבות העובדת.בתקופת השלטון התורכי, ראשוני המתיישבים שרכשו קרקע בארץ, באו מתוך רעיונות ארגוניים ופוליטיים אשר התחוללו בקרב העם היהודי.
העבודה הנוכחית בוחנת את השפעותיה של האימפריה הבריטית על גבולות הטריטוריאליים של ארץ ישראל בזמן כיבושה מידי העותמניים ב- 1917 ועד סוף המנדט 1948.
-
השתלבות העולות מתימן מבחינה תרבותית ותעסוקתית בתקופת היישוב (עלייה ראשונה ושנייה ועלייה בשנות ה-30 )
מאז גלות יהודי תימן מישראל, ציפו יהודי תימן לשוב לישראל. הם ניסו לעלות יחידים וקבוצות, בתקופת האסלאם, בימי הביניים ובמאות הט"ז והי"ח. עליית יהודים מתימן לארץ ישראל לא פסקה גם לאחר הגלות והחורבן.
שאלת המחקר: כיצד השתלבו העולות מתימן מבחינה תרבותית ותעסוקתית בתקופת היישוב (עלייה ראשונה ושנייה ועלייה בשנות ה-30 )?