ה. ציונות
Showing 31–40 of 125 results
-
החזון החינוכי של ההשכלה וכיצד מימשה אותו הלכה למעשה בקרב יהודי רוסיה
מאז ומעולם, היהודים השקיעו יותר בחינוך לעומת האוכלוסייה הלא יהודית ובדרך זאת יצרו פער לטובת האוכלוסייה היהודים שהפכה משכילה. ברגע שהיהודים התפתחות מקצועית כסוחרים, גובי מסים מיומנים, מלווים בריבית, ורופאים, הם השקיעו יותר בדתם של בניהם ובהשכלה כללית, לצורך השגת רמות השכלה גבוהות יחסית לעומת האוכלוסייה הלא-יהודית באותה תקופה. יחד עם זאת, לאורך שנים נפתחו בתי חינוך מסורתיים אשר התבססו על לימודי היהדות ותלמוד תורה.
עבודה זו עניינה בתנועת ההשכלה בקרב יהודי רוסיה במאה ה-19
-
היהודי החדש בציונות על פי בנימין זאב הרצל מיכה יוסף ברדיצבסקי
העבודה הנוכחית עסקה בהרצל וברדיצבסקי: רעיונותיהם ועמדותיהם כלפי דימוי הגבר היהודי.
כאשר השאלה הנבדקת הייתה מהי דמותו של היהודי החדש בהגותם של הרצל וברדיצבסקי ?
-
היודנראט בגטו ורשה בהשוואה ליודנראט בווילנה
עבודת סמינריון אקדמית העורכת השוואה בין היודנראט בגטו ורשה ליודנראט בווילנה.
-
היודנראט בגטו ורשה בהשוואה ליודנראט בווילנה – סקירת ספרות
סקירת ספרות לעבודת סמינריון אקדמית העורכת השוואה בין היודנראט בגטו ורשה ליודנראט בווילנה.//כבוש פולין /
גטו ורשה/
היודנראט בגטו ורשה /
הפלישה לברית המועצות./
גטו וילנה /
היודנראט בגטו וילנה// -
היודנראט בגטו ורשה בהשוואה ליודנראט בווילנה.
במסגרת העבודה הנוכחית בחרתי לעסוק ביודנראטים בגטו וורשה ווילנה, תוך התמקדות בפועלם ובדומה והשנה באופן הקמתם, הרכבם וניהולם.
-
המעברה בקריית שמונה
עולי תימן לבדם אכלסו 15 מעברות ואחת מהן הייתה בכפר הערבי הנטוש חלסה. בשנת 1950-51 הצטרפו אלפי עולים שבאו מעיראק ואירן במבצע "עזרא ונחמיה". העולים חיו באוהלים ובפחונים בתנאים קשים מאוד. מעברת "חלסה" נקרא המקום, המעברה הגדולה בארץ.
עבודה זו הינה סקירת ספרות לעבודת סמינריון אקדמית הבוחנת את סיפור המעברה בקריית שמונה
-
העליה מרומניה בשנות השישים ותרומתם לכלכלה – סקירת ספרות
סקירת ספרות לעבודת סמינריון אקדמית הבוחנת את נושא אוכלוסיית הרומנים שעלו לארץ בשנות השישים ותרומתם לכלכלת ארץ ישראל.//החברה הישראלית כחברת הגירה/
העלייה מרומניה /
מאפייני עולי רומניה בעשורים הראשונים למדינת ישראל/
הגירה והשתלבות מקצועית // -
העקרונות שלאורם עיצבו את הגן העברי מסוף המאה ה 19 תחילת המאה ה-20
כיום, אי אפשר להעלות על הדעת מערכת חינוכית נאותה שאינה כוללת גני ילדים. אך לא כך היה בסוף המאה התשע-עשרה, כאשר החלוצים הראשונים הגיעו לארץ-ישראל, החלו להקים יישובים חקלאיים והניחו את אבן הפינה למוסדות החינוך הראשונים בארץ. שאלת המחקר תבחן מה היו העקרונות שלאורם עיצבו את הגן העברי מסוף המאה ה 19 תחילת המאה ה-20?
-
הצגת מיתוס בתקופת מלחמת יום הכיפורים בשנת 1973 ולאחר המלחמה -1974-1976
בדיקת התייחסות התקשורת למערכת הביטחון לפני ולאחר מלחמת יום הכיפורים, העלתה כפי שכבר נאמר כי בתחילת הלחימה ובמהלכה העיתונות תפקדה כעיתונות מגויסת, הציגה פטריוטיות גבוהה כיאה לעיתונות מגויסת ועיתונות בימי מלחמה ומשבר.
מטרתה של העבודה הנוכחית הייתה לבחון כיצד מוצג מיתוס מלחמת יום כיפור בעיתונות.
-
הצגת מיתוס השואה, בדגש על סיפור מרד גטו ורשה
התנהלותם של מורדי גטו ורשה היוותה תקדים באירופה של שנת 1943 ולא בכדי הפך מרד גטו ורשה לסמל להתנגדות אנושית מרשימה. לאחר מלחמת העולם השנייה מרד גטו וורשה, הפך לנרטיב של גבורת המורדים, נרטיב מכונן אשר תאם לכינון ובניית החברה היישובית ומדינת ישראל.
נושא העבודה המוצע הנו הצגת מיתוס השואה, בדגש על סיפור "מרד גטו ורשה" בעיתונות של המגזר החילוני לעומת המגזר הדתי.