ה. ציונות
Showing 91–100 of 125 results
-
סממנים אנטישמים בסרטי וולט דיסני – סקירת ספרות
סקירת ספרות לעבודת סמינריון אקדמית הבוחנת את תופעת הסממנים האנטישמים בסרטי וולט דיסני.//אנטישמיות – הגדרות וגישות/
צפייה בטלוויזיה בקרב ילדים/
סממנים אנטישמים בסרטי וולט דיסני// -
עולי הגרדום והזיכרון הקולקטיבי בישראל – סקירת ספרות
התגברות הטרור כנגד המנדט הבריטי הולידה מרטירים עבור האצ"ל והלח"י, אחד מהם שלמה בן יוסף. בשנת 194, נידונו של לוחמי אצ"ל לגרדום (לאחר שפרצו לבסיס וששדו נשק) וסירבו לבקש חנינה.
סקירת ספרות זו עניינה בתפיסת הזיכרון הקולקטיבי בישראל על פי מקרי עולי הגרדום.
-
עיצוב הגננות את החינוך הלאומי בארץ ישראל בגיל הרך, כמקצוע פרופסיונלי
בשלהי המאה התשע עשרה, כאשר החלוצים הראשונים הגיעו לארץ ישראל, החלו להקים יישובים חקלאיים והניחו את אבן הפינה למוסדות החינוך המוקדמים במדינה. ההתחייבות המכונה "חינוך עברי" החלה בשנת 1888 בראשון לציון, המושבה (הכפר החקלאי השיתופי) של חלוצי העלייה הראשונה.
עבודה זו עניינה בגננות היישוב , כלומר, כיצד עיצבו הגננות את החינוך הלאומי בארץ ישראל בגיל הרך ובאיזה מידה הן נחשבו לבעלות פרופסיה ?
-
עיצוב הגננות את החינוך העברי בארץ ישראל בגיל הרך: התארגנות מקצועית ותכנית חינוכית
לקראת סוף המאה התשע עשרה, כאשר הגיעו בני העלייה הראשונה והשנייה , הם הקימו יישובים שהיוו את הבסיס לחברה היישובית ולמערת החינוכית שצמחה בקרבה. ה"חינוך עברי" החל בשנת 1888 בראשון לציון, המושבה (הכפר החקלאי השיתופי) של חלוצי העלייה הראשונה.
מטרת מחקר זה היא לשפוך אור חדש על עיצוב הגננות את החינוך העברי בארץ ישראל בגיל הרך: התארגנות מקצועית ותכנית חינוכית. המחקר יתווה את קווי המתאר של התרומה הקולקטיבית של הגננות והגנים לחברה בארץ ישראל.
-
עיצוב נופה של ארץ ישראל בהקשר לתרומתו של הברון רוטשילד
התעניינותו בארץ ישראל החלה בשנת 1882, כאשר נקלעו המושבות הראשונות שהוקמו על ידי הציונים הראשונים, למשבר כספי חמור שאיים על משך קיומן. המצב החמור שהיו בו המושבות דחף את הברון רוטשילד להשקעת כספים רבים ומעורבות רבה בהן. תחילה עזר להקים באר בראשון לציון ובהמשך הרחיב את תחום העזרה שלו ומימן את כל המושבות החדשות זכרון יעקב, ראש פינה ועקרון.
סקירת ספרות זו עוסקת בנושא תרומתו של הברון רוטשילד לעיצוב נופה של ארץ ישראל.
-
עלייה לישראל בשנות ה-50
החברה היהודית בישראל היא חברת עולים – זוהי התכונה העיקרית המאפיינת אותה מראשית ההתיישבות היהודית החדשה ועד היום.
סקירת ספרות זו דנה בנושא העלייה לישראל בשנות ה-50
-
עמק החולה היסטוריה דמוגרפית וכללית מהמאה ה-19 עד לשלהי תקופת המנדט.
הזכות לקרקע היא מרכיב מרכזי בקונפליקטים לאומיים ואתניים בעולם וכן בישראל הכוללת בתחומה ערבים ויהודים. מדיניותה הקרקעית של התנועה הציונית הייתה עקבית מראשיתה ועד לסיום המנדט, תוך דבקות במטרה ושליחות נטולת פשרות על אף המכשולים שבדרך. עקרון היסוד היה ההיאחזות באדמת הארץ לפיכך על התנועה הציונית הוטל לבצע ולתכנון את כל הפעולות הנדרשות למטרה זו.
הבדיקה כוללת סקירת ספרות אשר דנה ביישוב היהודי והערבי בעמק החולה החל מהמאה ה-19 עד לשנת 1948, יחסי יהודי וערבים בעמק החולה, יחסי יהודי וערבים בעת מלחמת העצמאות ובעיית הפליטים לאחר המלחמה.
-
פועלו ותרומתו של חיים וייצמן למערכת היחסים בין היהודים לערבים בתקופת המנדט – סקירת ספרות
וייצמן היה אחד האישים היהודים הראשונים במעלה במחצית הראשונה של המאה העשרים אשר התמסרו בלב ובנפש, ללא ליאות, למפעל התחייה הלאומית של העם היהודי. פעילותו משתרעת לאורך תקופה ארוכה ,בה פעל בהסתדרות הציונית, במגעיו עם המנדט הבריטי, הממשל האמריקאי ומנהיגי מדינות ערב.
סקירת ספרות לעבודת סמינריון אקדמית הבוחנת את פועלו ודעותיו של הנשיא הראשון, חיים ויצמן ביחס לערביי ארץ ישראל.
-
פועלו של אוסישקין בתנועה הציונית
שנות השמונים הראשונות של המאה ה-19 נודעו כשנות משבר ומפנה בקרב יהדות רוסיה, כאשר הפרעות ברוסיה הביאו לייאוש בקרב יהודים רבים וביניהם יהודים מן האינטליגנציה היהודית. המצוקה היהודית הובילה לקידום ההגירה לארץ ישראל , שכן היו שסברו, כדוגמת אוסישקין כי הגירה היא פתרון למצוקת היהודים .
העבודה הנוכחית בוחנת כיצד באה לידי ביטוי פעילותו של אוסישקין בתנועה הציונית ברוסיה ובארץ ישראל, ומה הייתה תרומתו הייחודית למפעל הציוני ?
-
פועלו של אוסישקין בתנועה הציונית
הקמת המפעל הציוני בארץ ישראל, החל בשלהי השלטון העותמאני והוא נמשך לאורך כל ימי המנדט הבריטי . פרויקט הייהוד הפך את אדמת הארץ לסמל מקודש ומרכזי, ואת יישובו של הקרקע לטוב ציבורי בלתי מעורער. מוסד אשר השפיע ופעל רבות בתחום ההתיישבות היה הקרן הקיימת לישראל ( קק"ל ) אשר הוקם ב – 1901 ושימש כמוסד פיננסי שמימן את פעילות הסוכנות היהודית.
העבודה הנוכחית תתמקד באברהם מנחם מנדל אוסישקין (1863-1941) ובפועלו בתנועה הציונית, כלומר שאלת המחקר תבחן כיצד באה לידי ביטוי פעילותו של אוסישקין בתנועה הציונית ברוסיה ובארץ ישראל, ומה הייתה תרומתו הייחודית למפעל הציוני ?