ז. מזרח תיכון
Showing 1–10 of 84 results
-
אינטרסים, יעדים ודרכי מימושם : יחסי ישראל-איראן 1949-1979- סקירת ספרות
מאז הקמתה, ישראל שאפה לקנות מידה מסוימת של השפעה באיראן. חשיבותה האסטרטגית והגיאופוליטית של איראן, הפוטנציאל הכלכלי שלה, יחסי האיבה בינה לבין עיראק בפרט ולבין כמה מדינות ערביות אחרות, עוינות מסורתית של איראן לברה"מ – כל אלה חייבו את ישראל ומעצמות מערביות אחרות ובראשן ארה"ב, לשים לב לנעשה בטהראן, ולא להפקיר מדינה זו לחסדיהן של ברה"מ, סוריה, מצרים ולוב.
סקירת ספרות הדנה ביחסי ישראל-איראן 1949-1979- אינטרסים, יעדים ודרכי מימושם.
-
איראן כדגם של דמוקרטיה – סקירת ספרות
אזרחי אירן מצביעים ובוחרים את הנשיא, אך באיראן הנשיא לאחר היבחרו אחראי על מינוי משרות ממשלתיות. באירן קיים בית נבחרים מאוד חלש וכפוף למנהיג העליון. באיראן על האזרחים להתנהל על פי חוקי הדת ולכן כל דעה סותרת איננה מתקבלת וטומנת בחובה ענישה.
הסקירה הנוכחית סוקרת את תפיסת הדמוקרטיה באיראן, השלטון ומקומה של דת האסלאם באיראן ומידת התאמתה לערכי הדמוקרטיה הפרוצדוראלית.
-
אלכסנדר הגדול בירושלים: יחסי אלכסנדר מוקדון והיהודים
אלכסנדר השלישי ממקדון ידוע בכינויו אלכסנדר הגדול, היה מלך ממלכת מקדון היוונית העתיקה. הוא נולד בפלה – עיר ביוון העתיקה – בשנת 356 לפני הספירה. בשנת 334 לפני הספירה הוא פלש לאימפריה הפרסית והחל בשורת כיבושים שנמשכו 10 שנים. לאחר כיבוש אסיה הקטנה (טורקיה), הצליח אלכסנדר להחליש את כוחה של פרס בשורה של קרבות מכריעים.
העבודה הנוכחית תבן את בואו של אלכסנדר מוקדו לירושלים ומתוך כך את יטיב יחסיו עם היהודים.
-
אלנבי ויחסו ליישוב וליהודים – סקירת ספרות
ב-9 בדצמבר 1917 כבש הצבא הבריטי את ירושלים מידי התורכים ויומיים לאחר מכן צעד הלך אדמונד אלנבי בראש תהלוכה חגיגית שעשתה את דרכה אל תוך העיר העתיקה.
סקירת הספרות הנוכחית עוסקת בניתוח יחסו של גנרל אלנבי ליישוב וליהודים.
-
אמרותיו ודעותיו של אהוד ברק הרמטכל והפוליטיקאי כמשקפות מהפך תפיסתי ביחסי צבא – חברה
עבודת סמינריון הבוחנת כיצד אמירותיו ועמדותיו של אהוד ברק – הרמטכ"ל והפוליטיקאי, משקפות מהפך תפיסתי ביחסי צבא – חברה ?/
-
גזע וגזענות
הממסד הישראלי ראה ביהודי אירופה מועמדים מתאימים ועדיפים לעלייה ארצה לשם כינונה של מדינה מערבית אך בלית ברירה פנה בן-גוריון גם ליהודים הערבים.
העבודה הנוכחית עוסקת במדיניות ישראל כלפי העולים מצפון אפריקה, תוך התמקדות בהיבט הגזעני במסגרת אותה העלייה.
-
גזע וגזענות בהקשר ליהדות מרוקו – סקירת ספרות
סקירת הספרות הנוכחית עוסקת בנושא גזע וגזענות בקרב יהדות מרוקו.
-
גירושים בקרב ערביות מוסלמיות בישראל – הצעת מחקר
האישה הערבייה נתפסת ומוערכת בחברה הערבית באמצעות תפקידה הביולוגי, קרי, יכולת הולדה, וקשריה עם הגברים בחייה מתאפיינים בפטרונות מצידם של הגברים. יתרה מזאת, רק לעיתים נדירות היא מתוארת כאדם בלתי תלוי בעל זכויות משלו ויכולת בחירה.
העבודה הנוכחית הינה הצעת מחקר לבחינת מצבה של הגרושה הערבייה מוסלמית בישראל.
-
דרוזים בגולן לעומת דרוזים מהגליל: ההבדל בתהליך גיבוש הזהות – סקירת ספרות
זהות מוגדרת כזהות של הפרט המתבססת והשואבת את מרכיביה מהזהות של הקבוצה שאליה הוא משתייך. הזהות הקבוצתית הבסיסית מורכבת מאלמנטים ומהזהויות שהיחיד חולק עם אחרים מרגע לידתו כגון: המשפחה שאליה נולד. הפונקציות של הזהות הקבוצתית הבסיסית קשורות לתחושת השייכות שלו ולאיכות הערכתו העצמית.
סקירת ספרות זו דנה בתהליכי גיבוש הזהות העצמית של דרוזים ברמת הגולן ושל דרוזים אחרים בישראל
-
האדמה בתקופת הישוב כמיתוס – סקירת ספרות
בעיית הזכות על הקרקעות בארץ ישראל החלה עם הקמת המפעל הציוני בארץ. בעימות בין שני העמים, סוגיית הקרקעות היוותה סלע מחלוקת עיקרי. ראשיתו של המאבק היה בשלהי השלטון העותמאני והוא נמשך לאורך כל ימי המנדט הבריטי .
סקירת ספרות הבוחנת את נושא מיתוס האדמה בתקופת הישוב.