א. סמינריונים בהיסטוריה
Showing 81–90 of 299 results
-
הכורדים ודפוסי הפעילות שלהם למען הרחבת חירויותיהם ועצמאותם בעקבות המעורבות האמריקאית
הכמיהה של כורדים רבים למדינה, או לפחות לאוטונומיה תרבותית בתוך המדינות שהם מתגוררים בהם, הובילה לסדרה מתמשכת של מרידות כורדיות מאז הקמתו של המזרח התיכון המודרני לאחר מלחמת העולם הראשונה. כורדיסטן, או אדמת הכורדים, מהווה את האזור הגיאוגרפי במזרח התיכון בו מתכנסות מדינות תורכיה, איראן, עיראק וסוריה, ומרבית בני האדם הם כורדים אתניים.
מחקר זה סוקר את ההיסטוריה של הכורדים עד להיווצרותה של הרפובליקה הכורדית
-
הכפר רג'ר (עג'ר) – דת וגבולות
ע'ג'ר הנו כפר השוכן על גבול ישראל –לבנון. בכפר מתגוררים בני העדה העלאוית, פלג של השיעה שהתרחק מהאסלאם עד שהשתייכותו לדת זו נתונה במחלוקת.
עבודת סמינריון זו בוחנת את כפר עגיר תוך התייחסות לשני היבטים: ההיבט הגאוגראפי, קרי: גבולות הכפר לאורך השנים וההיבט הדתי.
-
הלוחמת הויקינגית
עד לאחרונה פרשנויות ארכיאולוגיות לתפקידים שנשים מילאו בהיסטוריה ובפרהיסטוריה היו פרשנויות מסורתיות, אשר הקנו לנשים מעמד של עקרות בית. זהותן נקשרה לפריטים לקישוטי גוף שנמצאו בקבריהן, כגון צמידים, ותכשיטים ומוצרי קוסמטיקה אחרים, וחשיבותן כמנהיגות ומגינות על קהילותיהם לא התקבל. למעשה, הוצע כי צמידי זכוכית ייצגו את "הזהות הנשית" על ידי שבריריותם.
שאלת המחקר היא האם האישה-הלוחמת הוויקינגית קיימת, כיצד לפרש קברים נקביים המכילים נשק ?
-
המאמץ האמריקני בכינון משטר דמוקרטי בגוואטמלה החל משנת 1954.
מחקר זה מנתח את המאמץ האמריקני בכינון משטר דמוקרטי בגוואטמלה החל משנת 1954.
-
המאפיינים הייחודיים של הפסיפס בבית הכנסת בציפורי
מבנה מהמאה ה-6 לס' ש"נשתל" אל תוך אזור שהיה בנוי, ולכן יש לו צורה מוזרה שלא אופיינית לבתי כנסת מאותה תקופה- הוא מאד צר וארוך, וציור על הקיר מתאר את המבנה.
מסמך אקדמי המתאר את ייחודו של הפסיפס בבית הכנסת בציפורי
-
המהלכים הפוליטים והצבאים בהשתלטות על פרוזדור י-ם
ההשתלטות על פרוזדור ירושלים בוצעה בהדרגה ובתחילה אף דובר על חזקה זמנית בלבד בשטחים הללו. פרוזדור ירושלים נכבש תחילה על ידי כוחות ההגנה ובהמשך צה"ל במהלך מלחמת העצמאות ולאחר מכן , עם קום המדינה, קיבלה חזקה זו תוקף פוליטי מדיני על ידי יישוב השטחים הכבושים ברבבות העולים החדשים שהגיעו ארצה..
עבודה זו בוחנת את המהלכים הצבאיים והפוליטיים שננקטו על ידי המוסדות המייצגים של היישוב היהודי בישראל בהשתלטותו על פרוזדור ירושלים , שטח שאוכלס ברובו על ידי הערבים והוקצה במסגרת החלטת האו"ם ( 181 ) למדינה הערבית העתידית
-
המחרשה
המחרשה היא כלי המשמש חקלאים בעיבוד האדמה.
עבודה זו עניינה במאפייניה של המחרשה , תפקידה וחשיבותה בעיבוד האדמה מתקופת המקרא ועד ימינו, חלקיה והגדרתה מבחינה לשונית ואטמולוגית.
-
המילה עין במקורות ערביים ומקראיים
המסגרת התיאורטית הנידונה בעבודה זו שייכת לתחום הסמנטיקה הלקסיקלית והמושגית ( Lexical and (conceptual semantics.
מטרת העבודה היא לחקור את משמעות המילה "עין", גלגוליה, יסודותיה והביטויים, הפעלים ומהמבנים הדקדוקיים הנלווים אליה.
-
המעברה בקריית שמונה
עולי תימן לבדם אכלסו 15 מעברות ואחת מהן הייתה בכפר הערבי הנטוש חלסה. בשנת 1950-51 הצטרפו אלפי עולים שבאו מעיראק ואירן במבצע "עזרא ונחמיה". העולים חיו באוהלים ובפחונים בתנאים קשים מאוד. מעברת "חלסה" נקרא המקום, המעברה הגדולה בארץ.
עבודה זו הינה סקירת ספרות לעבודת סמינריון אקדמית הבוחנת את סיפור המעברה בקריית שמונה
-
המשמעויות שמעניקים תלמידים לטקסי יום הזיכרון ומיקומם בעיצוב הזיכרון הקולקטיבי
המטרות שעומדות במסגרת טקסי הזיכרון הן: טיפוח רגש והזדהות עם העם היהודי, טיפוח ההכרה בשותפות גורל ואחדות.
מחקר זה בוחן את השאלה כיצד נתפסים כיום טקסי הזיכרון, האם הם משמרים ערכים פטריוטים כבעב, האם הם מהווים גורם מלכד ?