ד. ישראל
Showing 41–50 of 191 results
-
ההשכלה היהודית ברוסיה במאה ה-19 : ביקורת על אופייה של הכלכלה היהודית – סקירת ספרות
הביקורת על ההשכלה על הכלכלה היהודית באה לידי ביטוי בעיקר בביקורת על המסחר היהודי, ההלוואה בריבית וחוסר היצרנות. לטענת המשכילים ההמון היהודי חסר פרנסה ואמצעים ולכן אינו מסוגל להעניק חינוך נאות לילדיו.
הסקירה הנוכחית עוסקת בביקורתה של ההשכלה היהודית ברוסיה במאה ה-19 על אופייה של הכלכלה היהודית.
-
היודנראט בגטו ורשה בהשוואה ליודנראט בווילנה – סקירת ספרות
סקירת ספרות לעבודת סמינריון הבוחנת את היודנראטים בגטו וורשה ווילנה, תוך התמקדות בפועלם ובדומה והשנה באופן הקמתם, הרכבם וניהולם.//היודנראט / כבוש פולין / גטו ורשה / היודנראט בגטו ורשה / הפלישה לברית המועצות / גטו וילנה / היודנראט בגטו וילנה//
-
היודנראט בגטו ורשה בהשוואה ליודנראט בווילנה – סקירת ספרות
סקירת ספרות לעבודת סמינריון אקדמית העורכת השוואה בין היודנראט בגטו ורשה ליודנראט בווילנה.//כבוש פולין /
גטו ורשה/
היודנראט בגטו ורשה /
הפלישה לברית המועצות./
גטו וילנה /
היודנראט בגטו וילנה// -
היודנראט בגטו ורשה בהשוואה ליודנראט בווילנה.
במסגרת העבודה הנוכחית בחרתי לעסוק ביודנראטים בגטו וורשה ווילנה, תוך התמקדות בפועלם ובדומה והשנה באופן הקמתם, הרכבם וניהולם.
-
היסטוריה של החינוך ומדיניות חינוכית בישראל
הרעיון להקים גנים עבריים הועלה בתחילת המאה בטרם קומה של מדינת ישראל. המשכילים שמריהו לוין ונח פינס – הוגי הרעיון , רצו למנוע את התופעה של בני המעמד העליון אשר ילדיהם הופקדו בידי מחנכות נוצריות, אשר הקנו לילדים את ערכיה של התרבות הזרה. פתיחת גנים עבריים נועדה למנוע זאת. העבודה הנוכחי סוקרת את ההיסטוריה של החינוך ומדיניות חינוכית בישראל.
-
הכפר רג'ר (עג'ר) – דת וגבולות
ע'ג'ר הנו כפר השוכן על גבול ישראל –לבנון. בכפר מתגוררים בני העדה העלאוית, פלג של השיעה שהתרחק מהאסלאם עד שהשתייכותו לדת זו נתונה במחלוקת.
עבודת סמינריון זו בוחנת את כפר עגיר תוך התייחסות לשני היבטים: ההיבט הגאוגראפי, קרי: גבולות הכפר לאורך השנים וההיבט הדתי.
-
המאפיינים הייחודיים של הפסיפס בבית הכנסת בציפורי
מבנה מהמאה ה-6 לס' ש"נשתל" אל תוך אזור שהיה בנוי, ולכן יש לו צורה מוזרה שלא אופיינית לבתי כנסת מאותה תקופה- הוא מאד צר וארוך, וציור על הקיר מתאר את המבנה.
מסמך אקדמי המתאר את ייחודו של הפסיפס בבית הכנסת בציפורי
-
המהלכים הפוליטים והצבאים בהשתלטות על פרוזדור י-ם
ההשתלטות על פרוזדור ירושלים בוצעה בהדרגה ובתחילה אף דובר על חזקה זמנית בלבד בשטחים הללו. פרוזדור ירושלים נכבש תחילה על ידי כוחות ההגנה ובהמשך צה"ל במהלך מלחמת העצמאות ולאחר מכן , עם קום המדינה, קיבלה חזקה זו תוקף פוליטי מדיני על ידי יישוב השטחים הכבושים ברבבות העולים החדשים שהגיעו ארצה..
עבודה זו בוחנת את המהלכים הצבאיים והפוליטיים שננקטו על ידי המוסדות המייצגים של היישוב היהודי בישראל בהשתלטותו על פרוזדור ירושלים , שטח שאוכלס ברובו על ידי הערבים והוקצה במסגרת החלטת האו"ם ( 181 ) למדינה הערבית העתידית
-
המעברה בקריית שמונה
עולי תימן לבדם אכלסו 15 מעברות ואחת מהן הייתה בכפר הערבי הנטוש חלסה. בשנת 1950-51 הצטרפו אלפי עולים שבאו מעיראק ואירן במבצע "עזרא ונחמיה". העולים חיו באוהלים ובפחונים בתנאים קשים מאוד. מעברת "חלסה" נקרא המקום, המעברה הגדולה בארץ.
עבודה זו הינה סקירת ספרות לעבודת סמינריון אקדמית הבוחנת את סיפור המעברה בקריית שמונה
-
המשמעויות שמעניקים תלמידים לטקסי יום הזיכרון ומיקומם בעיצוב הזיכרון הקולקטיבי
המטרות שעומדות במסגרת טקסי הזיכרון הן: טיפוח רגש והזדהות עם העם היהודי, טיפוח ההכרה בשותפות גורל ואחדות.
מחקר זה בוחן את השאלה כיצד נתפסים כיום טקסי הזיכרון, האם הם משמרים ערכים פטריוטים כבעב, האם הם מהווים גורם מלכד ?