ג. יהדות
Showing 111–120 of 194 results
-
חיי הקהילה העתיקה בתקופת המשנה כמשתקף בממצאי בית הכנסת בציפורי – סקירת ספרות
בית הכנסת בציפורי, הנו מבנה מהמאה ה-6 לס' ש"נשתל" אל תוך אזור שהיה בנוי, ולכן יש לו צורה מוזרה שלא אופיינית לבתי כנסת מאותה תקופה- הוא מאד צר וארוך, וציור על הקיר מתאר את המבנה.
סקירת הספרות הנוכחית עוסקת בבית הכנסת העתיק בציפורי, ככלי לימוד על חיי הקהילה העתיקה בתקופת המשנה.
-
חיים וייצמן – פועלו ותרומתו למערכת היחסים בין היהודים לערבים בתקופת המנדט
פעילותו של חיים ויצמן מתרכזת בשנים 1914-1922, כאשר הישגיו המדעיים הובילו ליצירת קשרים עם פוליטיקאים בריטים בולטים. הוא תמך בהתאם לעמדה הבריטית ברעיון של מולדת ליהודים בפלסטין. לאחר ההצלחה של הצהרת בלפור ב -1917, הפך וייצמן דמות מובילה בתנועה הציונית, ופעל בד בבד עם הבריטים, כדי להשיג את מטרותיו.
עבודת סמינריון אקדמית הבוחנת את פועלו ודעותיו של הנשיא הראשון, חיים ויצמן ביחס לערביי ארץ ישראל.
פעילותו משתרעת לאורך תקופה ארוכה, בה פעל בהסתדרות הציונית, במגעיו עם המנדט הבריטי, הממשל האמריקאי ומנהיגי מדינות ערב. -
חינה תימנית בישראל ובתימן – סקירת ספרות
נשים תימניות מנהלות את טקס החינה שהפך למאוד נפוץ בקרב זוגות צעירים תימנים בישראל. אלו נשים שתפקידן הוא לארגן את טקסי החינה של יהודי תימן כיום בישראל.
סקירת ספרות זו בוחנת את ההבדלים בין החינה התימנית בתימן לבין החינה התימנית בישראל
-
טומאת ארץ העמים – סקירת ספרות
נושא סקירה זו הנו גזירתם של יוסי בן יועזר איש צרידה ויוסי בן יוחנן איש ירושלים על טומאת ארץ העמים הבאה לידי ביטוי בתלמוד הבבלי ובתלמוד הירושלמי.
עבודה זו בוחנת את משמעות המושג טומאת עם הארץ, המושג -טומאת נוכרים ואת ההקשר לכלי זכוכית.
-
טקס החינה בתימן ובישראל
טקסי המעבר מאפיינים את הקהילה היהודית ובכלל זה את טכס החינה, המהווה טקס מעבר מרווקות לנישואין, מעבר המשנה את מעמד האישה בבחינת זכויותיה וחייה.
העבודה הנוכחית מטרתה הייתה לבחון את טקס החינה התימני כפי שהוא בא לידי ביטוי בישראל ובתימן.
-
טקסי יום הזיכרון ומיקומם בעיצוב הזיכרון הקולקטיבי : המשמעות בעיני התלמידים
טקסי הזיכרון אשר נערכים מידי שנה מידי שנה , מנציחים את הנופלים ומעלים את סוגיית השכול במדינת ישראל כסוגיה כאובה המצויה על סדר היום. לטקסי הזיכרון נושאים מרכזיים, כמו שכול, קורבן, גבורה ותקומה המשקפים נקודת המבט רשמית וממלכתית אשר מבליטה את הזהות המשותפת בחברה הישראלית-יהודית.
השאלה אשר בה עסקה העבודה הנוכחית היא מהן המשמעויות שמעניקים סטודנטים לטקסי יום הזיכרון ועיצוב הזיכרון הקולקטיבי.
-
יחסו של אברהם כלפי אשתו-שרה בעת ירידתם למצרים בעקבות הרעב
ההיסטוריוגרפיה של המקרא נותנת קול לשני נטיות סותרות. הראשון נועד ללמד כי, על כל עבירה שבוצעה, אלוהים יעניש את העבריין והשנייה, מנסה להקטין את רגשות האשמה על ידי מציאת נסיבות מקלות, ולפיכך לשפר את המוניטין של גיבורי האומה ומנהיגיה.
מחקר זה מתמקד באבי האומה, אברהם, המשמש ארכיטיפ לאומי. מבין חטאיו אבחן את השקר, את ההטעיה ואת ההונאה, בעת ירידתו מצריימה עם שרה .
עבודה זו עוסקת בהתנהגות אברהם (אברם) ומתמקדת בעיקר בהתנהגות אברהם ביחסו ובדאגתו לאשתו שרי.
-
יחסי היהודים, צרפתים ומוסלמים במרוקו בתקופת מלחמת העולם השנייה ולאחריה
הקהילה היהודית במרוקו ושורשיה עתיקים מאוד, כאשר על פי בר אשר הקהילה היהודית נכחה במרוקו בתקופת חורבן בית ראשון, במאה ה-6 לפני הספירה.
העבודה הנוכחית עוסקת ביחסי היהודים, צרפתים ומוסלמים במרוקו בתקופת מלחמת העולם השנייה ולאחריה, כאשר בתקופת מלחמת העולם השנייה ולאחריה, גברה הלאומיות המרוקאית, אשר איחדה בין המוסלמים במרוקו והתפתחה הזיקה לפלסטינים ולמדינות ערב .
-
יחסי יהודים ערבים בגליל המזרחי טרם הקמת המדינה
לעימות הערבי-ישראלי קדמה היסטוריה ארוכה וסבוכה, כאשר שני הצדדים היהודים לאחר שנים של רדיפות תבעו בית לאומי בשליטתם המלאה ובשל זיקות היסטוריות-דתיות ראו בפלסטין את המקום לכינון מדינת היהודים אך מנגד הערבים שישבו בפלסטין מאות שנים האמינו כי הארץ שלהם.
סקירת ספרות זו עוסקת ביחסי יהודים וערבים טרם הקמת המדינה.
-
יחסי ישראל-איראן 1949-1979-אינטרסים, יעדים ודרכי מימושם
מסכת היחסים החשאית בין ישראל לאיראן אשר נמשכה 25 שנה, נקטעה עם עלייתו של המשטר הפונדמטליסטי בראשות איתאללה חומייני בשנת 1979. ההכרה האיראנית בישראל היתה אומנם דה-פקטו–הכרה עובדתית בעלת משמעות מעשית, ואכן המשמעות המעשית היתה רחבה ועמוקה, כשרמת השת"פ בין המדינות גלש לתחומים רבים ונמשך כשלושים שנה.
עבודת סמינריון זו בוחנת את יחסי ישראל-איראן 1949-1979- אינטרסים, יעדים ודרכי מימושם.