ארכיאולוגיה
מציג 10 תוצאות
-
אמנות איסלאמית בתקופה האומאית – סקירת ספרות
השלטון האומיי, הנעדר מסורת אדריכלית משלו, פיתח בעקבות המפגש עם תרבויות עתיקות אחרות כדוגמת התרבות הרומית-ביזנטית תרבות של אומנות ואדריכלות ייחודית אשר נשענה על אלמנטים מארצות הכבושות.
סקירת הספרות הנוכחית עוסקת באמנות איסלאמית בתקופה האומאית.
-
הלוחמת הויקינגית
עד לאחרונה פרשנויות ארכיאולוגיות לתפקידים שנשים מילאו בהיסטוריה ובפרהיסטוריה היו פרשנויות מסורתיות, אשר הקנו לנשים מעמד של עקרות בית. זהותן נקשרה לפריטים לקישוטי גוף שנמצאו בקבריהן, כגון צמידים, ותכשיטים ומוצרי קוסמטיקה אחרים, וחשיבותן כמנהיגות ומגינות על קהילותיהם לא התקבל. למעשה, הוצע כי צמידי זכוכית ייצגו את "הזהות הנשית" על ידי שבריריותם.
שאלת המחקר היא האם האישה-הלוחמת הוויקינגית קיימת, כיצד לפרש קברים נקביים המכילים נשק ?
-
המאפיינים הייחודיים של הפסיפס בבית הכנסת בציפורי
מבנה מהמאה ה-6 לס' ש"נשתל" אל תוך אזור שהיה בנוי, ולכן יש לו צורה מוזרה שלא אופיינית לבתי כנסת מאותה תקופה- הוא מאד צר וארוך, וציור על הקיר מתאר את המבנה.
מסמך אקדמי המתאר את ייחודו של הפסיפס בבית הכנסת בציפורי
-
חזון המנורה בזכריה והמנורה במקורות ובממצאים ארכאולוגיים
מנורת הפולחן העשויה זהב שימש מקור השראה לאומנות היהודית וכן עמדה בבית המקדש בירושלים, למעלה מ-2000 שנה, החל מהתקופה החשמונאית ועד ימנו אנו.
עבודת סמינריון זו בוחנת את חזון המנורה בזכריה והמנורה במקורות ובממצאים ארכאולוגיים.
-
חזון המנורה בזכריה והמנורה במקורות ובממצאים ארכאולוגיים – סקירת ספרות
המנורה, מנורת שבעת הקנים, היא המוטיב הנפוץ והאופייני ביותר באמנות היהודית העתיקה. מנורת הפולחן הופיעה לראשונה בזיכרון ההיסטורי של העם היהודי כאובייקט מרכזי במשכן, ושמרה על מעמדה המרכזי בבית המקדש הראשון והשני. בהמשך המנורה הייתה לסמל היהודי העיקרי במשך מאות השנים הבאות.
סקירת ספרות הבוחנת את חזון המנורה בזכריה והמנורה במקורות ובממצאים ארכאולוגיים
-
ייחודו של פסיפס בית הכנסת בציפורי
העיר ציפורי מוכרת ומופיעה במקורות חז"ל. ציפורי הייתה, במידה מסוימת, מעוז חז"ל בשלהי העת העתיקה. החל משנות ה-90 של המאה הקודמת, התגלה הציפורי הגלילית, עושר מדהים של רצפות פסיפס מרהיבות (כולל את הפסיפס המכונה המונה ליזה של הגליל).
עבודת סמינריון אקדמית הבוחנת את הפסיפס בבית הכנסת בציפורי ,את ייחודו וכן כיצד באים לידי ביטוי הסיפורים המקראיים והתרבות היהודית המוצגת בפסיפס בית הכנסת בציפורי?
-
ייחודו של פסיפס בית הכנסת בציפורי – סקירת ספרות
כמעט מאתיים בתי כנסת עתיקים התגלו בארץ ישראל מאז ראשית המחקר הארכיאולוגי בסוף המאה ה-19. העתיק שבהם הוא מהמאה הראשונה, המאוחרים בני המאה השביעית. חלקם עוד שימשו בימי הביניים, רובם ננטשו בעקבות הכיבוש הערבי או חרבו בפגעי רעשי האדמה הגדולים
סקירת ספרות זו בוחנת את הפסיפס בבית הכנסת בציפורי ,את ייחודו וכן כיצד באים לידי ביטוי הסיפורים המקראיים והתרבות היהודית המוצגת בפסיפס בית הכנסת בציפורי?
-
כפר ניאוליתי- יפתחאל
האתר הנרחב בצומת יפתחאל היה מיושב למן האלף הה לפסה"נ ועד לתקופה המאה הד לסה"נ. על הגבעות מסביב לו לא התגלו אתרים קטנים, ואפשר שאלה נסחפו או טרם התגלו. יערות האלון שמכסים בצפיפות את האתר וסביבתו שימשו למרעה, והמערות הטבעיות בסביבה הותאמו בחציבה לשמש כמחסה לרועים ולעדרים.
העבודה הנוכחית בוחנת את מאפייני הכפר הניאוליתי – יפתחאל באמצעות הצגת ממצאים ארכיאולוגים המתארים מבנים, כלים, חיי חברה ומסחר במקום.
-
תפילות הקבע במגילות קומראן ובמקורות חז"ל
תפילת קבע שהיא עצמה גוף הפולחן הייתה חידוש בעולם העתיק. כמו כן, שלושה גורמים עומדים ביסודה של תפילת הקבע: זמן קבוע-שלוש פעמים ביום, מקום קבוע-בית כנסת, ומספר אנשים מינימאלי הדרוש לתפילה-שמונה עשרה
עבודת סמינריון אקדמית הבוחנת את נושא תפילות הקבע במגילות קומראן ובמקורות חז"ל
-
תפילות הקבע במגילות קומראן ובמקורות חז"ל – סקירת ספרות
חייהם , מנהגיהם וחוקיהם של כת האיסיים נסבו סביב העיקרון הבא – מציאת האושר העליון, כלומר השאיפה היא להגיע לדרגה העילאית של ההתקרבות לאלוהים וזאת באמצעות פרישה מהבלי החיים, טהרה ושיפור עצמי.
סקירת ספרות הבוחנת את נושא תפילות הקבע במגילות קומראן ובמקורות חז"ל.