אנתרופולוגיה
Showing 161–170 of 212 results
-
מעמד האישה היהודייה בבית הכנסת הרפורמי בארצות הברית
ככלל הנוכחות של הנשים בחברות דתיות דלילה לעומת נוכחות של הגברים, אך בית הכנסת הרפורמי מעודד כניסת נשים והשתתפות נשים במערך התפילות בבית הכנסת. חשיבותן של הנשים בבית כנסת רפורמי הוכרה רשמית בשנת 1896 כאשר, לראשונה, נשים הוזמנו להשתתף בפגישה של העדה לשקול שינויים בפולחן של הכנסת.
עבודה זו מטרתה לבחון את מעמד האישה היהודייה בבית הכנסת הרפורמי בארצות הברית.
-
מעמד הילד כיום, לעומת מעמדו לפני כעשור בספרות הילדים החרדית
ספרות ילדים חרדית החלה בתחילת שנות השבעים, בעקבות הצרכים העולים. ספרות זו מתאימה את עצמה לקהל היעד שלה, הן מבחינה חיצונית (כגון: שם ספר, איורים וכו') והן מבחינת התוכן הקיים בו.
מטרתה של העבודה הנוכחית הייתה לבחון מעמד הילד כיום, לעומת מעמדו לפני כעשור בספרות הילדים החרדית.
-
מעמדה של האישה באגדה
היהדות היא ביסודה פטריארכלית, כלומר ההשקפה היהודית המסורתית של נשים נוטה להיות גם מגדרית וגם מוטה מגדרית. התפקיד המסורתי המוקצה לנשים יהודיות היא דרך נוספת לקבוע עד כמה היהדות היא פטריארכלית. אין חולק על כך שהיהדות מכירה ומעריכה את התפקיד המכריע שממלאת האישה היהודייה – כאישה ואם, אך, נשים אורתודוכסיות, מביעות יותר ויותר את תחושת האילוץ והמגבלות המוטלים עליהן
העבודה הנוכחית תדון במעמד האישה באגדה היהודית, על התפקיד המוטל עליה בחיים היהודיים כאישה ואם, ועל הזהות המינית.
-
משמעות החיים בקרב קשישים בעידן הפוסט מודרני
גילנות מוגדרת כתהליך של אפליה וסטריאוטיפים שיטתי נגד קשישים
סקירת ספרות זו דנה בהיבטים שונים של משמעות החיים בקרב קשישים בעידן הפוסט מודרני
-
משמעות טקס החינה החתונה והיהודית לתפיסת בני הזוג ומשפחותיהם
בהיות החברה הישראלית מושתתת על יסודותיה היהודיים אורתודוכסים, החתונה הדתית- אורתודוכסית הנה חלק עיקרי בה. כלומר מדובר בחתונה בה בני הזוג נדרשים להוכיח את יהדותם ולקיים כתוצאה מכך חתונה דתית הכלל חופה וקידושין, רב ושבירת כוס, כתובה ושילוב תפילות אשר הן חלק מהרפרטוארי היהודי.
הנושא המחקרי הוא משמעות טקס החינה החתונה והיהודית לתפיסת בני הזוג ומשפחותיהם.
-
משפחות חד מיניות – סקירת ספרות
משפחות חד מיניות הן תופעה חדשה יחסית בחברה. בעבר, רוב הנשים הלסביות התמודדו עם לחץ חברתי עצום להינשא לגבר , הן נדרשו להדחיק את רגשותיהם המיניים לנשים. כתוצאה מהסובלנות הגוברת כלפי הקהילה הגאה קיים מספר גדל והולך של נשים לסביות המעוניינות להקים משפחה.
סקירת ספרות זו עוסקת בנושא מורכבותן של משפחות חד מיניות
-
משפחות חרדיות עניות
החברה החרדית היא קבוצת מיעוט בחברה הישראלית. מבחינה אידיאולוגית. היא מעמידה את עצמה כ"תרבות נגד" לחברה הסובבת אותה, דבר הניכר בייחודיותה בלבושה, בהתנהלות החברתית, במערכת החינוך ובתפיסת עולמה. בשל כך היא מעוררת סקרנות, חוסר הבנה ורגשות אמביוולנטיים בקרב סובביה.
עבודה זו מתמקדת בתפיסה הסובייקטיבית של החרדים את העוני ואת ההתמודדות עמו. שאלת המחקר היא כיצד חיות משפחות חרדיות עניות ביומיום (תנאי מגורים, אוכל ונושאים אחרים)?
-
משפחות מהגרים והקשר של ילדים לעבריינות – סקירת ספרות
הקשר בין הגירה לפשע זה מכבר נושא שנוי במחלוקת בדיון הציבורי ובמחקר אקדמי. למרות שהשיח הציבורי ותיאורטיקנים מקשרים לעיתים קרובות את ההגירה עם סיכון מוגבר לסטייה, מחקר הולך וגדל שהוצג בתחילת המאה העשרים מראה כי קבוצות מהגרים בדרך כלל מציגות רמה נמוכה יותר של עבריינות ופשיעה בהשוואה לאנשים ילידי הארץ.
הסקירה הנוכחית תבחן הסיבות הבסיסיות לכך שילדי מהגרים נוטים יותר להיות מעורבים בעבירות עבריינות מאשר עמיתיהם ילידי הארץ.
-
נשים בחברה הישראלית בארץ ישראל: היסודות עליהן הוקם מקצוע הסיעוד עד 1948
הדימוי העכשווי של שירותי הבריאות בישראל הוא כאחד מטכנולוגיות הלייזר, הרפואה הגרעינית ומחקר ההיי-טק. עם זאת, השנים שקדמות להקמת מדינת ישראל מלמד על תפקידן של האחיות בפיתוח מערכת הבריאות ובהקמת תשתית של היגיינה, תברואה, רפואה מונעת, וחשוב לא פחות, חלוצים וחלוצות שביקשו חיים חדשים במדינה יהודית.
העבודה הנוכחית בוחנת את היסודות עליהן הוקם מקצוע הסיעוד עד 1948 ובכלל זה את תרומתן של האחיות לטיפול, לקליטה ולהסתגלותם של גלי העלייה בשנים שקדמו להקמתה של מדינת ישראל במאי 1948.
-
נשים דתיות יוצרות קולנוע וטלוויזיה
הקולנוע הישראלי דוחק את הפמיניזם לשוליים שכן לא ניתן להציג את הפמיניזם עקב הדגשת המיליטריזם בחברה הישראלית והדגשת מורשתו של הצבר הלאומני הגברי.
עבודת המחקר תעסוק בדילמות איתן מתמודדות נשים דתיות/חרדיות שיוצרות קולנוע וטלוויזיה, תוך התייחסות לשלושה מעגלי סביבה.