א. סמינריונים בתקשורת
Showing 101–110 of 379 results
-
הצגת דמות האישה הדתית לאומית בעיתונות הדתית לאומית לעומת האישה החילונית בעיתונות החילונית בישראל
התקשורת הכתובה הנה אחד מגורמי החברות אשר השפעתם הולכת וגוברת בתקופה המודרנית. השפעתה באה לידי ביטוי ביכולתה למכור גם "אידאולוגיה" המשפיעה על דמיון הפרטים בחברה ועל הדרך בה הם תופסים את עצמם ואת החברה בה הם חיים.
העבודה הנוכחית עניינה בהצגת דמות האישה הדתית-לאומית בעיתונות הדתית לעומת הצגת דמות האישה החילונית בעיתונות החילונית בישראל.
-
הצגת הזהות הנשית-פמיניסטית באופרת הסבון הישראלית
אופרת סבון היא אחד הז'אנרים המרכזיים בתרבות הבידור ובבידור טלוויזיוני הפופולרי. המושג הומצא בארצות הברית בשנות השלושים לתיאור סדרות דרמה שהיו משודרות ברדיו במהלך שעות היום. התכניות היו מיועדות לנשים עקרות בית, על ידי חברות סבון שייצרו סבון. הז'אנר שינה את אופיו וכיום אופרת סבון זו הפקה יקרה ולעתים יוקרתית שמשודרת בזמן צפיית שיא (פריים טיים).
עבודה זו תבחן כיצד מוצגת הזהות הנשית –פמיניסטית באופרת הסבון הישראלי "מיכאלה"?
-
הצגת דמות המזרחי בסאטירה הישראלית
מטרת הסטירה לבקר חברה, תרבות וכדומה באמצעות היצירה. כל סאטירה, מאחורי מסך החיצים המורעלים או ההומוריסטיים שהיא משלחת, משרטטת את קווי המתאר של האוטופיה ואת האוטופיה הזאת בונה הקורא כבמעין תשליל
עבודה זו תבחן כיצד הצגת דמותו של המזרחי בסאטירות הישראליות –"ארץ נהדרת" ו"יצפאן", משקפת את הפערים בין מזרחים ואשכנזים בחברה הישראלית ?
-
הצגת הזהות הנשית-פמיניסטית בתכניות הריאליטי:
תכנית מציאות או תכנית ריאליטי היא אחת הז'אנרים המרכזיים בתרבות הבידור ובבידור הטלוויזיוני הפופולארי. המושג הומצא בארצות הברית והחל בשידור תכניות ריאליטי בתחומים שונים וכיום הוא רווח במדינות אירופה ובישראל.
עבודה זו בוחנת כיצד מוצגת הזהות הנשית –פמיניסטית בתכנית הריאליטי "אפקט הפחד"?
-
הצגת מזרחים ואשכנזים בתוכניות הטלוויזיה בפריים טיים
הקולנוע הישראלי עוסק רבות במתח הבין עדתי בחברה הישראלית, החל משנות ה-50 וכן עד לשנות ה-2000
העבודה הנוכחית, בחנה את הצגת מזרחים ואשכנזים בתוכניות הטלוויזיה בפריים טיים
-
הצגת מיתוס השואה, בדגש על סיפור מרד גטו ורשה
התנהלותם של מורדי גטו ורשה היוותה תקדים באירופה של שנת 1943 ולא בכדי הפך מרד גטו ורשה לסמל להתנגדות אנושית מרשימה. לאחר מלחמת העולם השנייה מרד גטו וורשה, הפך לנרטיב של גבורת המורדים, נרטיב מכונן אשר תאם לכינון ובניית החברה היישובית ומדינת ישראל.
נושא העבודה המוצע הנו הצגת מיתוס השואה, בדגש על סיפור "מרד גטו ורשה" בעיתונות של המגזר החילוני לעומת המגזר הדתי.
-
הצגת תרבות הביטחון בסדרה חטופים
תפיסת השירות הצבאי כשליחות לאומית אפיינה את החברה במשך שנים רבות, כאשר בשנותיה הראשונות של המדינה נחשבה הקצונה הצה"לית לאליטה פוליטית, חברתית, מנהלית ואידאולוגית אשר בבסיסה עמדה התרומה למדינה. קציני צה"ל נהנו מיוקרה רבה, אך עם הפיחות במעמדו של צה"ל, קצינים החלו לחוש על בשרם יותר ויותר את השינוי במעמדם.
עבודת סמינריון זו בוחנת כיצד מוצגת תרבות הביטחון בסדרה חטופים.
-
הצרכים אשר המעקב אחר אושיות רשת ממלא עבור גולשים
המרחב המקוון הפך לכלי המאפשר לפרט לתעד את חייו ולשתף אל מול החברה ובכך ליצור מנהיגים מקוונים וכוכבנים. המרחב המקוון כפלטפורמה מאפשרת , אם כן תצורות אהדה והערצה לכוכבני רשת.
העבודה הנוכחית מטרתה לבחון מהם הצרכים אשר המעקב אחר אושיות רשת ממלא עבור גולשים?
-
הקונפליקט בין חופש הביטוי לבין העברת מסרים באינטרנט – הטוקבקים – מקרה בוחן
חופש הביטוי הוכר כזכות יסוד בסיסית מאז שנותיה הראשונות של מדינת ישראל. עיגון לעקרון זה נמצא בפסיקה החל בפס"ד קול העם המיתולוגי וכלה בפרשת שניצר ואכן לפני כעשור הכריז נשיא ביהמ"ש העליון בדימוס/ פרופסור אהרון ברק בחגיגיות כי בישראל התמסדו "תרבות ומסורת של חופש ביטוי".
עבודה זו עוסקת בקונפליקט הקיים בין חופש הביטוי לבין העברת מסרים באינטרנט.
-
הקונפליקט בין עקרון חופש הביטוי לבין דיני לשון הרע וההתחזות ברשת החברתית – פייסבוק
בשנים האחרונות, ככל שגבר השימוש ברשת האינטרנט ככל וברשתות חברתיות בפרט (פייסבוק) החלו עולות בפני בתי המשפט בישראל סוגיות שונות ביחס לנזקי האינטרנט. במסגרת העבודה הנוכחית, אתייחס לסוגיית ההתחזות באינטרנט ולפגיעה וביזוי הפרט (לשון הרע) באמצעות האינטרנט.
עבודת סמינריון זו בוחנת את הקונפליקט בין עקרון חופש הביטוי לבין דיני לשון הרע וההתחזות ברשת החברתית-פייסבוק.