ד. מדינת ישראל
Showing 1–10 of 354 results
-
"נאום הגרעין" – בנימין נתניהו
חקר השיח נובע מההכרה כי "תפקיד השימוש בלשון הוא תקשורת" ו"הלשון היא אפוא פונקציה של החברה". כלומר, הלשון אינה מילים או משפטים, אלא כל אלה הם רק רכיבים בתוך השיח. כיום, מחקרי השיח מתרכזים בשלושת ענפי השיח. בבלשנות הטקסט, לשון העיתון והתקשורת ועד לרטוריקה הפוליטית.
עבודה זו עניינה ניתוח נאום הגרעין של בנימין נתניהו.
-
אבטלה ועובדים זרים בגרמניה לעומת ישראל
תופעת ההגירה למטרות עבודה מוכרת בכל רחבי העולם בני אדם נודדים ממדינות עניות ומוכות אבטלה לעבר מדינות מפותחות, בחיפוש אחר תעסוקה ושיפור ברמת ההכנסה. חלק משמעותי מכוח העבודה באירופה, בגרמניה ובישראל, מורכב ממהגרים מאפריקה, מאסיה וממזרח אירופה.
עבודה זו עניינה בתופעת האבטלה ותופעת העובדים זרים בגרמניה לעומת ישראל, כאשר נבחן את הקשר בין כניסת העובדים לשוק התעסוקה לבין שעור האבטלה.
-
אדישות הבוחרים במערכת הבחירות בישראל
החברה הישראלית היא חברה הטרוגנית המכילה בתוכה מספר קבוצות השונות זו מזו מבחינת השתייכותן הלאומית, הדתית, העדתית, המעמדית והפוליטית. ההטרוגניות בישראל הובילה לשינוי המפה הפוליטית במהלך השנים, כאשר בתחילת שנות ה-50, מערכת הבחירות כללה שני גושים מרכזיים, גוש השמאל וגוש הימים וכי כיום, קיימות גם מפלגות סקטוריאליות ומפלגות קטנות אלו ואחרות.
שאלת המחקר בוחנת מהן הסיבות לאדישות הבוחרים, כלומר מהן הסיבות לשינוי בהתנהגות ועמדת האזרח הישראלי בעת בחירות ?
-
אוכלוסיית הרומנים שעלו לארץ בשנות השישים ותרומתם לכלכלת ארץ ישראל
בשנים 1948-1952 עלו לישראל מרומניה יותר מ- 120 אלף יהודים. מתוכם 90 אלף יהודים בשנים 1950 1952-בשנים 1958-1966 עלו מרומניה יותר מ-106 אלף יהודים.
עבודה זו בוחנת את נושא אוכלוסיית הרומנים שעלו לארץ בשנות השישים ותרומתם לכלכלת ארץ ישראל.
-
אופן הייצוג של יוצאי אתיופיה בתקשורת הישראלית.
בדומה לחברת המהגרים של ארצות הברית, החברה הישראלית, משום היותה מורכבת ממאגר מגוון של מהגרים, עולים ופליטים יוצאי לאומים שונים, הינה חברה מרובת שסעים. אפיון חברתי זה מזוהה עם מציאות המכילה מגוון של קבוצות בעלות שונות תרבותית ובמקרה הישראלי, מבוססת על הבדלים אתניים וסובלת משסע עדתי
עבודת מחקר זו עוסקת באופן הייצוג של יוצאי אתיופיה בתקשורת הישראלית ובעיתונות הכתובה.
-
אופן הייצוג של יוצאי אתיופיה בתקשורת הישראלית.
עבודת סמינריון זו בוחנת את אופן הייצוג של יוצאי אתיופיה בתקשורת הישראלית.
-
אחוז החסימה והשלכותיו בישראל
"אחוז חסימה (electoral threshold) הוא חסם כניסה אלקטורלי אשר נועד למנוע ממפלגות קטנות לזכות בייצוג בפרלמנט". המדינות שרואות בייצוגיות עיקרון חשוב יותר (ישראל ורוב מדינות אירופה) רוצות שהפרלמנט יהיה 'מדגם מייצג', מעין מיקרוקוסמוס של העדפות האוכלוסייה.
עבודה זו עניינה באחוז החסימה הנהוג בישראל, תוך התייחסות לשיטת המשטר, שיטת הבחירות בישראל, לחסרונות העלאת אחוז החסימה ויתרונותיו, על השוני בין שיטות המשטר בנוגע לאחוז חסימה והייחודיות של ישראל בנוגע אליו, על חשיבותו של עקרון הייצוגיות לדמוקרטיה (במיוחד במדינה כמו ישראל כמושפע ישיר מאחוז החסימה וכן בהשפעתו של אחוז החסימה על חוק המשילות להגברת היציבות בממשלה.
-
אחריות מוסרית של ארגון כפי שמשתקף מאירוע המעבורת קולומביה
"בעידן שבו טיסת החלל כמעט שגרתית, קל לשכוח את סכנות הטיסה ברקטות ואת הקושי בהתמודדות עם מרומי האטמוספרה הפראיים של כדור הארץ….. האסטרונאוטים הללו ידעו את הסכנות, והתייצבו מולם מרצונם, בידיעה שקיבלו על עצמם תכלית נעלה ונאצלת לחייהם".(מתוך נאומו של הנשיא ג'ורג' בוש).
עבודת סמינריון זו בוחנת את הקשר בין מידת סיכון חייהם של טייסי החלל לבין אחריותו המוסרית של הארגון ?
-
איך שומרים על ביטחון המדינה מצד אחד ועל זכויות האדם מצד שני?
עבודה זו עניינה בקונפליקט הקיים בין השמירה על זכויות אדם לבין השמירה על הביטחון במדינה. זכויות האדם הן זכויות שבעיקרון, כל בני האדם זכאים להן, רק מכוח היותן אנושיות ביולוגיות. הן זכויות פרטניות, שאינן קשורות למעמד חברתי מסוים או לקבוצה, לקהילה, לאומה או לכל חברה אחרת.
-
אמצעי הבימוי בסרט הדוקומנטארי: חומש, קרוב לשמיים
מדינת ישראל מיום הקמתה, מצויה במצב של איום צבאי מצד שכנותיה, מצבה הביטחוני העדין, החשש לשלמות גבולות המדינה והדאגה לעצם קיומה של המדינה. מצב בטחוני זה הנו חלק מההוויה הישראלית ובא לידי ביטוי גם בעשייה קולנועית.
במסגרת המחקר הנוכחי נדונים האמצעים בהם מעצבת הבמאית את חיי היום-יום בחומש, למען גיוס אהדה והבנה של הצופה לאורח חייה ולאידאולוגיה לפיה היא חיה.