א. סמינריונים בחינוך
Showing 571–580 of 785 results
-
מנהיגות חינוכית בחינוך הדמוקרטי
המנהיגות החינוכית , על סוגיה מהווה פרמטר מרכזי, בעל חשיבות רבה במערכת החינוכית לפיכך ההכשרה של המנהיגות בחינוך מתפתחת , מתקדמת ונחקרת רבות.
מטרתה של עבודה זו לבחון את הזיקה בין סוגי מנהיגות בחינוך לבין החינוך הדמוקרטי.
-
מנהיגות חינוכית מוכוונת עתיד
במרוצת השנים נדרש ביה"ס למלא תפקידים הולכים ומתרחבים. ואף על פי כן נותרה בתוקפה העמדה כי תפקידו העיקרי של בית הספר הוא לפתח את היכולת לחשוב ואת הרצון להמשיך וללמוד (משרד החינוך, חוזר מיוחד, התשנ"ה).
מכאן שעבודת המחקר הנוכחית עוסקת במנהיגות מהדהדת של מנהלים.
-
מנהיגות מורים בתרבות היהודית והערבית – סקירת ספרות
הגישה היסודית בנוגע לחינוך הפורמאלי שונה מהמקובל בחברה יהודית בישראל. השוני נעוץ בעובדה כי החינוך איננו מהותי בחברה הערבית, חינוך ונאורות באופן כללי אינם חשובים שכן חשוב במידה רבה יותר לעזור לפרנסת המשפחה וכן הילדות נישאות כבר בגיל צעיר.
סקירת ספרות זו דנה בנושא מנהיגות מורים בתרבות היהודית והערבית.
-
מנהיגות מעצבת של מורים
תפקיד המנהיגות של מנהלים במערכת החינוכית מרכזי וקריטי להצלחת בית הספר. מנהיגים יוצרים ומספקים חזון עבור המונהגים וכך משפיעים במידה רבה על קידום בית הספר. כמו כן, הצלחה חינוכית בבתי- ספר תלויה במידה רבה ביכולת המורה ללמד ולהוות מודל חינוכי טוב בעבור תלמידיו.
עבודת סמינריון הבוחנת את השפעת מנהיגות מעצבת בקרב מורים על קידום התלמידים. כלומר, האם שימוש במאפייני המנהג המעצב בקרב מורים, מוביל לקידום תלמידיהם, האם מנהיגות המבוססת על חזון, השראה, מוטיבציה וגירוי אינטלקטואלי מובילה להישגים גבוהים יותר בקרב תלמידים?
-
מנהיגות מעצבת של מורים והעלאת מוטיבציה בקרב תלמידים
החזון החינוכי של משרד החינוך כולל את קידום הישגי לומדים ולכן אחת המטרות הבית ספריות של בית הספר ושל ההנהגה החינוכית היא שיפור ההישגים הלימודיים.
מטרתה של העבודה הנוכחית הייתה לבחון האם מנהיגות מעצבת של מורים מעלה את המוטיבציה בקרב תלמידי.
-
מנהיגות משתפת בחינוך כגורם משפיע על אקלים כיתה חיובי
מערכת החינוך העוברת טרנספורמציה ושינוי מתמיד, מציגה גם שינויים במטרות בית הספר ובדרישות חדשות על מורי בית הספר ומנהליו. אחד השינויים הבולטים בא לידי ביטוי לאימוץ מודל משתף על פני המודל ההיררכי ומעבר ממנהיגות בירוקרטית למנהיגות דמוקרטית.
העבודה הנוכחית תעסוק במנהיגות משתפת בחינוך כגורם משפיע על אקלים כתה חיובי. כלומר שאלת המחקר תבחן כיצד המנהיגות המשתפת מובילה או תורמת ליצירת אקלים כיתה חיובי.
-
מניעים בהגעה לאקדמיה אצל אנשים אשר לא חוו חוויות הצלחה בתיכון
בספרות מוצגים גורמים שונים אשר משפיעים על כניסה למוסדות להשכלה גבוהה והם הכניסה ללימודים גבוהים לא פעם משמשת כהזדמנות שנייה, לאחר שנים של חוסר הצלחה, תחושת יכולת עצמית, תחושה זו עוסקת באמונת הפרט ביכולתו לארגן ולהוציא אל הפועל דרכי פעולה הנדרשות לשם השגת מטרות עתידיות.
העבודה עוסקת בהגעה לאקדמיה אצל אנשים אשר לא חוו חווית הצלחה בתיכון.
-
מניעים ושיקולים בבחירת מוסד אקדמאי בקרב סטודנטים לסיעוד
עם השנים שיעור הסטודנטים במכללות עולה במקביל לירידה בשיעור הלומדים באוניברסיטאות. נתון זה מלמד על השפעתן הרבה של פתיחת המכללות על העלייה בשיעור הלומדים לתואר ראשון וכן על פתיחת האפשרות להשכלה גבוהה בפני סטודנטים רבים.
סקירת ספרות זו דנה בנושא המניעים והשיקולים בבחירת מוסד אקדמאי בקרב סטודנטים לסיעוד.
-
מניעים לבחירת מקצוע ההוראה בקרב מורות מהמגזר החרדי
ניתוח המניעים המובילים את הפרט בתחום התעסוקה מהווה סוגיה חשובה בשל קשרים שנמצאו בין המניע לבין ביצועים בעבודה. למשל, קיים קשר בין מניע אקסטרינזי לביצוע מטלה לחוסר סבלנות, ליכולת נמוכה לפתרון בעיות ולמידה פחותה של יצירתיות.
העבודה הנוכחית עסקה במניעים המשפיעים על בחירת מקצוע הוראה בקרב חרדיות , כלומר מטרתה של העבודה הייתה לבחון מהם המניעים לבחירת מקצוע ההוראה בקרב מורות מהמגזר החרדי.
-
מעבר לקריירה שנייה בקרב קציני צבא פורשים-הסתגלותם של קציני צהל לניהול חינוכי
על פי מחקרים קיים גידול במספר הפרופסיונאלים הבוחרים בקריירה . מעבר לקריירה שנייה רווח למשל בקרב אנשי צבא.
מטרתו של המחקר הנוכחי הנו לבחון הסתגלותם של קציני צה"ל לניהול חינוכי בבחינת סגנון מנהיגות, ניסיון, מידת ההתאמה, סיפוק והשלכות המעבר לחינוך.