סנחריב בניסיונו להשיג את כניעתה המלאה של העיר ומסירתה לידי צבאותיו, שולח את רבשקה.
במסילת שדה כובס פתח רבשקה במשא ומתן שנועד לשכנע את אנשי ירושלים לצאת ולהיכנע בפני האשורים (מל"ב יח 19-25, 28-35, יט 10-13).

עבודת סמינריון אקדמית הבוחנת את נאום רבשקה, תוכנו, שתי המשלחות שליוו את נאום רבשקה, ההבדלים והמשמעויות.

אל רבשקה יצאו מטעם המלך, אליקים בן חלקיהו אשר על הבית, שבנא הסופר ויואח בן אסף המזכיר. מלך אשור שולח את תרתן, רב סריס ורבשקה מלכיש אל המלך חזקיהו שבירושלים.

תרתן הוא ראש המטה הצבאי והשר הראשון המעלה בממלכת אשור, רב סריס ורבשקה הם שרי חצר. בנוסח שבספר ישעיה לו 2-3, נזכר רבשקה בלבד. אעפ"י שלא היה נכבד בשרים-היה הדובר בשם מלך אשור וזה בגלל ידיעתו את השפה העברית. משלחת זו נשלחה בחיל כבד מאוד. "ויעלו ויבואו ויעמדו בתעלת הברכה", כלומר שלושת השרים ובני פמלייתם עלו התקרבו לנקודה הצפונית מערבית של החומה.

למעשה נאומו של רבשקה (מלכים ב 18:19-35) מספק תובנה לגבי הנסיבות הפוליטיות והדתיות ביהודה סביב 710 לפנה"ס.

העבודה הנוכחית תבחן את תוכן נאומו של רבשקה וכן את המשלחות שנשלחו לירושלים וההבדלים ביניהן.

בחינתה של השאלה תיערך באמצעות סקירת ספרות מקראית ומחקרית בנדון, תוך התייחסות לנאום רבשקה, תוכנו, שתי המשלחות שליוו את נאום רבשקה, ההבדלים והמשמעויות.