בעידן הנוכחי, השחרור הזמני מהשגרה החוץ וירטואלית, והכניסה לעולמות הווירטואליים החדשים והמתהווים יצרו גבולות חדשים ליחסי הגומלין-לשותפות ולקהילתיות, ועם זאת גם לניכור ולעוינות.

עבודת סמינריון זו בוחנת את נושא חשיפת פרטי גולש ברשת האינטרנט לצורך הגשת תביעה בעילה של הוצאת לשון הרע.

בשנים האחרונות, ככל שגבר השימוש ברשת האינטרנט ככל וברשתות חברתיות בפרט (פייסבוק) החלו עולות בפני בתי המשפט בישראל סוגיות שונות ביחס לנזקי האינטרנט. במסגרת העבודה הנוכחית, אתייחס לסוגיית ההתחזות באינטרנט ולפגיעה וביזוי הפרט (לשון הרע) באמצעות האינטרנט.

ואכן בשנים האחרונות, נמצאו שורת פסקי דין ופרשיות המעידות על התחזויות בנסיבות מחמירות, כאשר המגמה הנראית לעיל הנה החמרה בכל הנוגע לסוגיה הנדונה. במקביל ניתן לראות גם פסיקה רחבה בנושא לשון הרע באינטרנט.

כאמור, רשת האינטרנט מגלמת בתוכה יתרונות רבים, אך בצד יתרונות אלו נפתח לו צוהר חדש של עבירות מסוג חדש קרי: עבירות המחשב הרווחות בתקופה הנוכחית.

מכאן עולות שאלות שונות, כגון: האם ניתן להגביל את חופש הביטוי במסגרת רשתות חברתיות, האם נדרשת אמת מידה חדשה לחופש הביטוי באינטרנט, משום אופיו ומהותו של האינטרנט?

האם ניתן לחשוף את זהותם של גולשים אנונימיים ברשת האינטרנט לצורך הגשת תביעה כנגדם על ידי מי שנפגע מפרסום שנעשה על ידי אותם הגולשים?

העבודה הנוכחית דנה הקונפליקט בין עקרון חופש הביטוי לבין דיני לשון הרע