מוסד הזנות הנו מוסד עתיק יומין, כאשר במצרים העתיקה, קיימים ציורים טקסטים הנקשרים על-ידי חוקרים לתופעה של זנות, אך אותם חוקרים מבחינים בין תופעת הזנות לבין ריקוד ארוטי, ניצול מיני של שפחות ומעשי ניאוף.

עבודת סמינריון זו בוחנת את עמדות הציבור (על פי משתנים דמוגרפיים של גיל, מצב משפחתי ומין) כלפי העוסקות בזנות.

נמצאו רקדניות וזמרות אשר הופיעו לעתים בעירום בפני קהל, קיימות עדויות למגעים מיניים בזמן קיום פולחנים ונמצאו כתבים המספרים על בתי עינוגים, אך לא הוכח ששירותים ניתנו תמורת תשלום.

הדוגמה המפורשת הראשונה המתארת קיום יחסי מין תמורת תשלום במצרים העתיקה מובאת על ידי מקור לא מצרי. בעת ביקורו בפירמידות גיזה מתאר ההיסטוריון היווני הרודוטוס סיפור ששמע, לפיו המלך המצרי חוּפוּ שהיה להוט לסיים את בניית הפירמידה שתכנן, שלח את ביתו לעבוד בבית זונות כדי לממן את בנייתה. רק מן המאה הרביעית לפני הספירה, אחרי שעברה מצרים לשלטונו של בית תלמי, מתרבות העדויות על קיומם של בתי-זונות ושל נשים שהעניקו את חסדיהן המיניים תמורת תשלום.

מטרתה של העבודה הנוכחית הנה לבחון את עמדות הציבור (על פי משתנים דמוגרפיים של גיל, מצב משפחתי ומין) כלפי העוסקות בזנות.
הבדיקה נערכה באמצעות סקירה תאורטית הדנה במוסד הזנות, הגדרת הזנות, הגישות כלפי מוסד הזנות, מוסד הזנות בישראל ובעולם, עמדות ביחס לזנות בהקשר לגיל, מצב משפחתי והשתייכות מגדרית.

חלקה השני של העבודה, הוא החלק המחקר, אשר כלל מחקר כמותי ובמסגרתו הופצו שאלונים ל-30 משתתפים. חלקה השלישי כלל דיון מעמיק בממצאי המחקר, תוך הסתמכות על ספרות מחקרית ותאורטית.