חסך שינה מוביל לשינויים נוירולוגיים כגון: ריצוד של העיניים (ניסטגמוס), רעד בידיים, דיבור לא ברור, צניחת עפעפיים, שינוי ברפלקסים בגפיים ועלייה ברגישות לכאב. ממצאים אלו נעלמים לאחר שינה מספקת

עבודת סמינריון אקדמית הבוחנת עמדות לגבי רמות תפקוד לאחר מצבים שונים הקשורים לשינה.

המאה האחרונה מתאפיינת במדינות המערב בחוסר שינה וכי השימוש הרב בכלי תחבורה מתעצם, ותאונות רבות מתרחשות בשל הירדמות הנהג. לרוב בני אדם אינם מודעים להשפעת מצב העייפות-ישנוניות על תפקודם הקוגניטיבי ועל כושר הנהיגה שלהם.

אחד הנושאים הנחקרים ביותר בתחום השינה הוא חסך שינה והשפעת העייפות על תפקוד האדם. המחקרים על חסך שינה אקספרימנטלי מאפשרים לנו להבין באופן ייחודי את הקשר שבין כמות השינה ותפקוד קוגניטיבי. ישנם מספר סוגים של חסך שינה

נמצאו מספר תפקודים קוגניטיביים שהם פגיעים יותר מאחרים לחסך שינה: תפקודי זיכרון, למידה, חשבן,  הסק לוגי וזיהוי צורות.  נמצא כי שנת REM  קשורה   במיוחד לתפקודי למידה  וזיכרון.

מטרתה של העבודה הנוכחית הייתה לבחון עמדות לגבי רמות תפקוד לאחר מצבים שונים הקשורים לשינה.

השאלה המחקרית נבדקה  באמצעות שאלון אשר בחן נתונים דמוגראפיים, תפיסת תפקוד במצב של חוסר שינה, תפיסת תפקוד תחת השפעת אלכוהול, תפיסת תפקוד לאחר שינה מועטה (שעה) ותפיסת תפקוד לאחר שינה בינונית (4 שעות).

ממצאי המחקר העלו כי קיימת תפיסת תפקוד נמוכה במצב של חוסר שינה, קיימת תפיסת התפקוד גבוהה יותר במצב שלאחר שינה ארוכה יותר, קיימת תפיסת תפקוד נמוכה במצב שלאחר שתיית אלכוהול, עובדי משמרות בעלי תפיסת תפקוד גבוהה יותר מעובדים שלא במשמרות גם לאחר שינה ארוכה יותר וכי לא קיים הבדל בין גברים לנשים בתפיסת התפקוד במצב של חוסר שינה, שינה קצרה, ארוכה ולאחר שתיית אלכוהול, כאשר תפיסת הגברים נמצאה גבוהה יותר.
המסקנה העולה מהמחקר הנוכחי היא כי קיים קשר ברור בין שינה לתפקוד וכי חסך בשינה מוביל לתפקוד ירוד.