עבודת סמינריון אקדמית הבוחנת כיצד מוגנים זכויותיהם של פדופילים במשפט הישראלי, ומהו מעמדו המשפטי של הפדופיל על פי חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית), התשס"ו-2005 (להלן חוק לאנשים עם מוגבלויות)?

פראפיליה הנו מונח יווני שמובנו- סטייה מינית. המילה מורכבת מהמילה philia שמובנה אהבה, והמילה para שמובנה אחר, בצד. ההגדרה של פראפיליה היא: מצב שבו ההתעררות המינית של האדם, כמו גם סיפוקו, תלויים בהזיה מסוימת באשר לניסיון מיני בלתי שגרתי ההופך למוקד העיקרי של התנהגותו המינית. אדם פראפילי עסוק בד"כ במחשבות לגדי השגת סיפוקו המיני במידה כזו שעיסוק זה מסיח את דעתו מאחריות ומעיסוקיו האחרים.

פדופיליה הנה הפרעה נפשית השונה באופייה משאר ההפרעות. זוהי הפרעה הנושאת בחיבה אות קלון ואשמה וכי אנשים המוגדרים כפדופילים לרוב מוקעים מן החברה.
בישראל ישנם כ- 350 פדופילים הנמצאים בבתי הכלא . בנוסף התקשורת מפרסמת השקם והערב ידיעות על תקיפות מיניות של ילדים ובני נוער. התופעה גדלה ומחמירה ומאפיינת גם מדינות אחרות בעולם כדוגמת ארצות הברית.
על פי מומחים ניתן לטפל בתופעת הפדופיליה באמצעות הגברת הענישה (הממוצע בארה"ב עומד על 11 שנות מאסר) והן על-ידי תכניות שיקום הכוללות: טיפול פסיכולוגי וטיפול תרופתי המדכא את היצר המיני. ישנם נתונים אמריקאים המראים ש- 70% מהמטופלים מגיבים היטב לטיפול הפסיכולוגי והחברתי ורק 30% נזקקים לטיפול תרופתי. לטענת אחרים חלק מהמטופלים הפדופילים חוזרים לבצע פשעים לאחר שטופלו במכון במשך שנתיים לפחות.
לדברי המטפלים והמומחים רוב רובם של הפדופילים מוכי אשמה ושונאים עצמם בשל נטייתם זו ומוכנים לשתף פעולה על מנת שלא לחזור לסורם.
לאור האמור, נשאלת השאלה כיצד מוגנים זכויותיהם של פדופילים במשפט הישראלי, ומהו מעמדו המשפטי של הפדופיל על פי חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית), התשס"ו-2005 (להלן חוק לאנשים עם מוגבלויות) ?