עבודת סמינריון אקדמית הבוחנת את ההבדל בין חופשת הלידה הניתנת לנשים לעומת חופשת הלידה הניתנת לגברים ולהסיק לגבי הביטחון הסוציאלי המסופק לנשים/גברים?

מעורבות האבות בגידול ילדיהם עלה בעקבות כניסתן המסיבית של נשים לשוק העבודה. המשפחה עברה תהליכים וממפרנס, עקרת בית וילדיהם, המשפחה החלה לכלול שני מפרנסים. ואכן הפער המגדרי בכל הקשור לעבודות הבית החל להצטמצם, אם כי עדיין קיימים פערים בהתאם למחקרים עדכניים.
עם השנים הפמיניזם ועקרונותיו חלחלו בקרב המחנה הגברי. הפמיניזם חולל שינויים גם בחייהם של הגברים, כאשר אלו הפסיקו להתנגד לעבודת האישה מחוץ לבית, הכירו במסגרת זוגית שוויונית יותר, כבר לא קיימת ציפייה בקרב מרבית הגברים (הצעירים בעיקר) כי האישה תפקידה וייעודה בבית. גברים היום פחות ופחות מאמינים כי על האישה להקריב עצמה ורצונותיה, הם מבינים כי אישה היא אדם בזכות עצמו המעוניינת ללמוד, להתקדם, לפתח קריירה, לעמוד על שלה וכדומה. כיום גם גוברת חשיבותה של ההשכלה כנכס גם כאשר מדובר באישה. בד בבד לשינויים בקרב הגברים במסגרת הזוגית, הפמיניזם השפיע גם על האבהות אשר הפכה ליותר ויותר רגישה, אכפתית המעורבת באופן מלא בגידול הילדים.
וכן החברה בחלקה דהיום דוחפת את הגבר על מנת שייטול אחריות על גידול ילדיו בעקבות חדירתם של ערכים שוויוניים בחלוקת התפקידים בין המינים ופעילותה המאסיבית של התנועה הפמיניסטית.
ומכאן גם צמחה התנועה לגבריות. Bouclin מדגיש את תרומתם של הגברים החדשים התומכים בפמיניזם קרי: שחרור האישה, כאשר תרומתם באה לידי ביטוי בביקורתם את ההגמוניה הזכרית, במודעות ציבורית ולקיחת אחריות בביעור אלימות גברים נגד נשים וילדים. כמו כן, גברים המעוניינים בשחרור האישה מעוניינים גם לשחרר עצמם מהסקסיזם. תנועת הגברים פועלת בשני מישורים: מישור אחד דוגל בשחרור הגבר ובזכויות של גברים והמישור השני פועל כנגד הסקסיזם. התנועה לגבריות חדשה היא תנועה חברתית חדשנית של נשים וגברים, הדוגלת בשוויון לרווחתם של שני המינים, ולא כאינטרס צר של נשים או של גברים בלבד. המושג מבטא את הרצון לשפר את איכות חייו של הגבר באמצעות מעבר ממושגים גבריים סטריאוטיפיים כגון שליטה, כוחניות עליונות וכדומה למושגים הומאניים של הגבר כלפי סביבתו. מטרת התנועה היא לסייע לגברים ליהנות מהתועלת שהשוויון יכול להביא להם ולחברה, החל בשחרור הגבר מתפקיד ראש המשפחה, והגיבור הבלתי מנוצח, שאינו מבטא את רגשותיו, וכלה בזכותם של גברים להיות אנשי משפחה ולא רק מכונות עבודה, לחזור מהעבודה הביתה בשעות שפויות כדי להשתתף בגידול ילדיהם, לתת ולקבל תמיכה ולטפח את זוגיותם. מחקר שביצע ה- CNN בשנת 1995 מצא כי אבות רואים בבילוי זמן איכות עם ילדיהם את אחד המאפיינים של אבהות טובה. עוד נמצא במחקר זה, כי גברים חשו כי להיות אב טוב ובן זוג טוב, היו חשובים יותר מקריירה מוצלחת או מלהיות מפרנס יחיד. ברמה הפרקטית, גברים הופכים להיות אבות מעורבים במספרים גדלים והולכים. מחקר משנת 1997 למשל, מציין כי 23% מהנשים העובדות בארה"ב שלהן ילד מתחת לגיל 5, העידו שהאב הנו המטפל העיקרי בילדים בזמן שהן נמצאות בעבודה, כלומר, החלה להגיע עזרה מצד האב במשפחות רבות. ואכן מחקרו של Dowd מגלה, כי הזמן שמבלים גברים עם ילדיהם גדל באופן משמעותי בשנים האחרונות. אם כי במשפחות רבות המצב נשאר על קנו, קרי: האב עובד מחוץ לבית והאישה עובדת בחוץ לבית ומטפלת באופן כמעט עצמאי בילידה.
במסגרת המחקר של Henwood & Procter רואיינו גברים אשר דווחו ותיארו את המעבר לאבהות. הראיונות נערכו טרם הלידה, כאשר ילדם היה בן מספר חודשים וכאשר התינוק היה בן 9 חודשים.
ממצאי הראיונות העלו כי הגברים במחקר קיבלו את האבהות שלהם באופן טבעי. הם ציינו את חשיבותה של האבהות וחשיבות תפקודו של האב בהתאם לעקרונות האבהות והגברות המודרנית. על פי העקרונות הללו עליהם להיות בבית, להיות מעורבים בגדול הילדים, לקשור קשר עם הילד, לגלות רגישות, להעמיד את הילד וצרכיו במקום הראשון ועוד. אב טוב נתפס כאב המשתתף באופן פעיל בעבודות הבית והמשפחה וכן מקבל אחריות על הטיפול בילדיו. הנחקרים טענו כי הם שותפים ברמה זו או אחרת בטיפול בילדם ועוזרים לבת הזוג, אך יצוין כי בת הזוג מטפלת יותר בילדים ביחס לאבות. קיימת חלוקת תפקידים על בסיס שותפות ועזרה הדדית (האם מטפלת והאב מנקה, מכין ארוחת ערב וכולי).
כמו כן המרואיינים התייחסו לאבהות החדשה ולקשיי ההתמודדות עמה, כאשר מרבית האבות מבלים את מרבית זמנם בעבודה, נתון המגביל את היקף המעורבות שלהם בטיפול בילדיהם. במקביל הם רואים באבהות ערך חשוב ואידאלי כאשר לצידם בולטים הקשיים והתסכולים בשילוב בין הבית לעבודה: "…אתה מנסה לבנות קריירה….ואתה בונה קריירה וכתוצאה מכך אתה לא מצליח לבלות זמן איכות בבית. וזה באמת מתסכל". כאשר נשאלו המרואיינים האם יקריבו את זמן העבודה שלהם בזמן אשר יוקדש לילד, למעט אחד כולם טענו כי הם מעוניינים להקריב מעצמם ולוותר על הקריירה, הם ציינו כי האבהות שינתה אותם, הפכה אותם לפחות אנוכיים המעוניינים להקריב, לתת ולאהוב. החשיבה הפסיכולוגית של עצמאות, פנאי ונוחיות פינתה עצמה להקרבה, אכפתיות וטיפול מסור בילדים. יחד עם זאת הם סבורים כי נשים לוקחות על עצמן יותר במסגרת הטיפול בילדים, הן משקיעות יותר, אחראיות יותר ואכפתיות יותר, אך הם עדיין חשים שותפים ומעורבים בגידול הילדים.
מחקרם של Henwood, Procter מעלה למעשה כי הקושי העיקרי הנו הקונפליקט בין הבית לעבודה הנוצר כאשר חיי המשפחה מפריעים לדרישות וחובות העבודה .קונפליקט זה היה בעבר נחלתן הבלעדית של נשים וכי כיום האבהות המודרנית מעמידה גם גברים בקונפליקט זה. גם Justad טוען כי אבות חשובים לילדים, למשפחה, ולחברה וכי גברים בדרך כלל מעוניינים להיות קרובים לילדיהם אך מכשולים רבים עומדים בדרכם להורות, כאשר גברים מתמודדים עם הצורך באיזון בין ההתחייבויות של עבודה לבין התחייבויות כלפי המשפחה.

לאור השינויים בתפקיד האב המודרני והעלייה במעורבותו בטיפול ובגידול הילדים, רשאי גם האב לצאת לחופשת לידה על פי חוק עבודת נשים.