עבודת סמינריון אקדמית הבוחנת האם פרסום וקידום מכירות של מוצרי הטבק מצד התאגידים הנה פעולה מוסרית?
בשנת 1492 גילה קולומבוס את אמריקה, שם נחשף לאינדיאנים ותרבותם שכללה עישון עלי טבק מיובשים, במהלך טקסי הפולחן השונים . מאז, העישון ומעמדו בתרבות ובחברה עברו תהפוכות רבות.
העישון מוגדר כיום הגורם המוות מספר אחד הניתן למניעה, כיום העולם המדעי כבר הגיעה להסכמה ברורה וחד משמעית בדבר נזקי העישון ועישון כפוי, ההתמכרות וקושי להיגמל מעישון סיגריות ולאחר שנים רבות שבהן תעשיית הטבק פעלה במרץ לעידוד העישון באוכלוסיה ובקרב צעירים גיבש ארגון הבריאות העולמי אמנה בין לאומית לפיקוח על הטבק FCTC שבה חברה גם ישראל. אין ספק שכיום נעשים מאמצים להעלאת המודעות ופעולות אכיפה שונים לצמצום העישון, אך מנגד אנו רואים את חברות הטבק פועלות במרץ וממשיכות לפרסם ולעסוק בקידום מכירות על אף העובדה שהוכח מעל לכל ספק שעישון הוא מזיק ואף עלול להוביל למוות.
ניסיון העבר מראה שכאשר מתגלה חומר מסרטן או מזיק לבריאות כגון צבעי מאכל, אסבסט או חומרים המזהמים את הסביבה נהוג להוציאם מחוץ לחוק, בשל היקף השימוש בטבק בקרב האוכלוסייה ומעורבותו התרבותית, החברתית והכלכלית לאורך דורות ניתן להבין מדוע אינו פסול למסחר. אך האם עידוד עישון הנה פעלה מוסרית?
בעבודה זו אבחן את השאלה: האם פרסום וקידום מכירות של מוצרי הטבק מצד התאגידים הנה פעולה מוסרית?
שאלה זו חשובה לאור השפעות המזיקות של העישון על הבריאות כפי שיפורטו בהמשך.
השאלה המוסרית תבחן ברוח הכלכלה הקלאסית ובעזרת מושגים ועקרונות שונים במוסר.
עבודה זו תתרכז בעיקר במדינת ישראל, אולם נסקור ונתייחס גם למתרחש בחו"ל ולגורמים בחו"ל המעורבים בתעשייה.
1. מבוא
2. תעשיית הטבק בהיבט כלכלי
2.1 מיסים
3. נזקי העישון
3.1 היבט בריאותי
3.2 היבט כלכלי
3.3 היבט של איכות הסביבה
4. פעולות פרסום וקידום מכירות ע"י חברות הטבק
4.1 סוגיית פרסום לקטינים
4.2 קידום מכירות ופרסום בענף הטבק בישראל
4.3 פרסום נגד עישון
5. היבטים חוקתיים ,מגבלות ומשפט
6. גישת הכלכלה הקלאסית כפי שמשתקפת בתעשיית הטבק
7. ריסון המערכת העסקית ומגבלותיה כפי שבאה לידי ביטוי בענף הטבק.
8. עקרונות במוסר ועסקים
8.1 הגישה הטלאולוגית – תורת התועלתנות
8.2. חובות וזכיות
8.3 הציווי המוחלט ע"פ קאנט
8.4 צדק
8.5 צדק כהוגנות ע"פ רולס
8.6 הסגולה הטובה
9. סיכום
10. ביבליוגרפיה
11. נספחים