סקירת ספרות לעבודת סמינריון אקדמית הבוחנת את האפקטיביות תכנית מס שלילי על ממדי העוני בישראל ובארצות הברית.

אין זה מפתיע לשמוע שאחת התופעות המושרשות עמוק בעולם ככלל ומדינתנו בפרט הינה העוני. עוני ניתן למצוא בכל מקום, אם זה מדינת עולם שלישית או מדינה מערבית מפותחת. בכל שנה מתפרסמים דו"חות של ארגונים ועמותות, המציגים לנו תמונת מצב עגומה של התדרדרות העוני בישראל. ישראל היא המדינה המערבית החברה בארגון המדינות המפותחות (OECD) שבה שיעור העוני הם הגבוהים ביותר.
הסיבות העיקריות להתרחבות העוני ואי-השוויון בישראל, נעוצות הן בגורמים מבניים של המשק – ובמרכזן שיעור השתתפות נמוך בכוח העבודה (יחסית למדינות אחרות במערב) ורמת אבטלה גבוהה – והן בגורמים כמו היעדר רמת השכלה מספקת וכישורים מקצועיים – עובדה שיש בה כדי למנוע מן השכבות החלשות מלהשתלב בסקטורים מובילי הצמיחה. גורמים מבניים אלו פוגעים במידה רבה באוכלוסיות מוחלשות כגון חרדים וערבים אשר לרוב מגוררים בשכונות עוני ומציגים פריון גבוה במיוחד.
בשל גורמים מבניים אלו המובילים לעוני ולאי שוויון, החלטות וקביעות מסוימות של הממשלה הן קריטיות לצורך פתרון. בשנים האחרונות נערכו קיצוצים מסיביים בתשלומי ביטוח לאומי כאשר האוצר קבע אידאולוגיה כלכלית שלפיה ההוצאות להחזקת החלשים הם הגורם למצב הכלכלי. מכאן נגזר כי מי שיכול לעבוד שילך לעבוד, ולא יקבל קצבאות ויחיה על חשבון הציבור. הכסף שייחסך יינתן לחלשים באמת. ואולם הקיצוצים לא הופנו רק כלפי מי שיכולים לעבוד מבחינת גיל וכישורים ואינם עובדים, אלא נעשו באופן גורף, ללא הבחנה בין אוכלוסיות שונות ופגעו גם באנשים החיים בעוני. כלומר, הקיצוץ בקצבאות פגע גם באנשים החיים מתחת לקו העוני ואין באפשרותם לכלכל עצמם כגון: קשישים, משפחות עם מפרנס יחיד, משפחות מרובות ילדים עם הורה המשתכר שכר מינימום ועוד. הקיצוץ שנעשה בקצבאות חל על כולם, כלומר התמיכה הופחתה אוטומטית לכולם ופגעה גם בחלשים ביותר.
לאור כל זאת מן הראוי לתת קצבאות ראויות למי שעומד בקריטריונים אובייקטיביים מסוימים, לדרבן בדרכים שונות יציאה לעבודה, לדאוג להשכלה של הדור הצעיר, ליצור מקומות תעסוקה הולמים, לסייע בשעת משבר במתן מזון ולחזק את המגזר השלישי ובייחוד את העמותות הסנגור והמחאה החברתיות . מדינת ישראל אשר הגדירה עצמה הלכה למעשה החל משנות הקמתה כמדינת רווחה אשר מחויבת לדאוג לכל אזרחיה להכנסה וקיום מינימלי מחויבת מבחינה חוקית, על פי חוקיה שלה לדאוג להכנסה לכל אזרחיה, ולאפשר להם את היכולת להתקיים בכבוד גם אם אין בכוחם לאפשר זאת לעצמם. מבחינה סוציאלית-רווחתית, מדינת ישראל הייתה בין המדינות המובילות במערב בנושא תשלומי העברה, כלומר תשלומים אשר מועברים לאוכלוסייה דוגמת דמי אבטלה, הבטחת הכנסה, קצבאות ילדים וכולי. בסביבות 28% מהתקציב השנתי מוקצים למטרה זו. התקציב הוא הביטוי המובהק ביותר לאופן החוקי בו מובטחת הזכות לקיום מינימלי שכן התקציב בוא הביטוי המוחשי, הברור, והתקף יותר למדיניות הממשלה . כאמור, נתונים אלו אינם רלוונטיים במידה רבה לתקופה הנוכחית בה אנו עדים לקיצוץ נרחב בקצבאות ובזכויות של קבוצות נזקקות אשר זכו בעבר לטיפול מקיף וייחודי כגון אוכלוסיית משפחות מרובות הילדים.
בשל העובדה כי עוני הנו פונקציה של משתנים דמוגרפיים מערכת המיסוי בישראל חורגת מן התחום הצר של הכלכלה ומקיפה סולם ערכים הכולל צדק אנכי וצדק אופקי.
נהוג להעריך את ההוגנות של מערכת המס על פי שני ממדים עיקריים: האחד – מערכת המס צריכה להתייחס באופן שווה לפרטים השווים בכל ההיבטים הרלוונטיים, כגון מאפיינים דמוגרפיים – כלומר צדק אופקי, דוגמה בולטת לכך היא התחשבות של מערכת המס במספר הילדים כאשר קצבת הילדים המשולמת דרך המוסד לביטוח לאומי משמשת בין השאר להשוואת נטל המיסוי בין משפחה עם ילדים למשפחה בעלת רמת חיים שווה אך ללא ילדים. הממד השני של ההוגנות אמור לגרום לאדם בעל הכנסה גבוהה לשלם יותר מס מאדם שהכנסתו נמוכה- צדק אנכי.
מטרתה של העבודה הנוכחית, הנה לבחון באיזו מידה מהווה חוק מס הכנסה שלילי כלי לצמצום הפערים החברתיים והקטנת העוני בישראל ובמדינות אחרות.
בישראל עובדים רבים בעלי שכר נמוך הנמצאים מתחת לסף ההכנסה המחייבת בתשלום מס הכנסה. לממשלה אין אפשרות להיטיב עם עובדים אלו אשר בחלקם מהווים פוטנציאל גבוה לעוני. כחלק מרפורמת המס שהונהגה במשק לצמצום הפערים החברתיים בישראל יזם חבר הכנסת סילבן שלום יחד עם הממשלה חוק לפיו עובדים שלא מגיעים לתקרת מס ההכנסה יקבלו החזרים כספים .
מס הכנסה שלילי הוא כלי מדיניות לצמצום פערים ולשיפור ההכנסה של האוכלוסייה העובדת שבתחתית סולם ההכנסות. מס הכנסה שלילי הופעל לראשונה בישראל בשנת 2008 בנצרת, אשקלון, חדרה וירושלים. לצורך בדיקת השפעת התכנית נערך סקר בקרב האוכלוסייה הרלוונטית באזורים שבהם הופעלה התכנית, ונבנתה קבוצת ביקורת של אוכלוסייה שמאפייניה דומים לאלה של אוכלוסיית היעד, והיא אינה מתגוררת באזורים שבהם הופעלה התכנית.
בארצות מערביות רבות הופעלו תכניות לשילוב משפחות חד הוריות בשוק העבודה. כאשר בין הצעדים שננקטו נכללו סבסוד הוצאות שכר, הפעלת מס הכנסה שלילי והפחתת עלות העבודה. נמצא כי הצעדים שננקטו לתמרוץ הכניסה לשוק העבודה של אמהות חד-הוריות היו אפקטיביים.
במסגרת העבודה הנוכחית, אבחן את האפקטיביות תכנית מס שלילי על ממדי העוני בישראל ובארצות הברית.