עבודת סמינריון הבוחנת את קיומם או אי קיומם של השפעות הרכב נשים בדירקטוריון על אופן ניהול הרווחים של החברה.

מטרתו של המחקר הנוכחי הייתה לבחון את קיומם או אי קיומם של השפעות הרכב נשים בדירקטוריון על אופן ניהול הרווחים של החברה.
הבדיקה נערכה בקרב מדגם של 56 חברות. במסגרת מחקר זה, נבדקו ארבע השערות מחקריות, אשר אוששו ברובן. ההשערה הראשונה טענה כי שיעור הדירקטוריות הבלתי תלויות בדירקטוריון מנבא את חוזק ניהול הרווחים. על מנת לבחון השערה זו, נערכו שני מודלים לניבוי מדד ניהול הרווחים ע"י המשתנה המסביר: שיעור הדירקטוריות הבלתי תלויות בדירקטוריון.
ההשערה השנייה טענה כי כשאישה מכהנת כסמנכ"ל כספים מנבאת את חוזק ניהול הרווחים, וממצאי המודל העלו כי כאשר לפי מודל NOA אישה מכהנת כסמנכ"ל כספים בצירוף משתני הבקרה: שנת משבר וגודל החברה, מסבירים כ 6.4% משונות חוזק ניהול הרווחים.
השערה השלישית טענה כי שיעור הדירקטוריות הבלתי תלויות בדירקטוריון, אישה מכהנת כסמנכ"ל כספים, שיעור נשים סמנכ"ליות מתוך הסך הכולל של סמנכ"לים, שיעור הנשים בוועדת ביקורת ודירקטורית מחזיקה במניות החברה, מנבאים את חוזק ניהול הרווחים.
נמצא כי שיעור הדירקטוריות הבלתי תלויות בדירקטוריון, אישה מכהנת כסמנכ"ל כספים, שיעור נשים סמנכ"ליות מתוך הסך הכולל של סמנכ"לים, שיעור הנשים בוועדת ביקורת ודירקטורית מחזיקה במניות החברה מנבאים את שונות חוזק ניהול הרווחים לפי מודל גונס ולפי מודל NOA כמו כן, נמצא כי על פי מודל על פי NOA שיעור הנשים בוועדת ביקורת מסבירים באופן מובהק את חוזק ניהול הרווחים.
ולבסוף ההשערה רביעית טענה יימצא הבדל בין נשים לגברים המכהנים כסמנכ"ל כספים במידת חוזק ניהול הרווחים לפי שני המודלים. ממצאי הבדיקה העלו כי לפי מודל NOA, חברות בהן נשים המכהנות כסמנכ"ל כספים מציגות חוזק ניהול רווחים גבוה יותר מאשר חברות בהן מכהנים גברים כסמנכ"ל כספים באופן מובהק. לפי מודל גונס נמצא כי לא קיימים הבדלים בין החברות. מכאן שההשערה הרביעית אוששה
מסקנותיו של המחקר הנוכחית מלמדים כי אופי ניהול נשים בדירקטוריון תורם לשינוי לחוזק ניהול הרווחים באופן מובהק, בניגוד לספרות, אם כי נמצא כי שיעור הנשים בוועדת ביקורת מסבירים באופן מובהק את חוזק ניהול הרווחים ולכן אבחנה המגדרית בכל תחומי החיים ובכללן בעשייה העסקית, שרירה וקיימת.
בעקבות ממצאי המחקר הוצא לערוך מספר מחקרי המשך, כגון: ביצוע מחקר זהה, תוך חלוקה לענפים ( טכנולוגיה תעשייה וכדומה). בדרך זו ניתן יהיה לבחון את העשייה הנשית בדירקטוריונים בהתאם לענפים שונים במשק ולהבין האם קיימים הבדלים בין הענפים והאם התרומה של נשים מנהלות בדירקטוריון חולשת על כל הענפים באופן גורף, ביצוע מחקר זהה תוך התייחסות למשתנים דמוגראפיים שונים, כגון: מספר שנות לימוד, מספר ילדים, השתייכות עדתית, מיקום גאוגראפי, רמת שכר ועוד, ביצוע מחקר זהה, תוך הבחנה בין נשים מנהלות בדירקטוריונים במדינות מפותחות אחרות, כגון מדינות אירופאיות, ארה"ב וכדומה. בדרך זו ניתן יהיה ללמוד עם מצב הנשים המנהלות בעולם העסקים הגלובאלי וההשלכות על חוזק הרווחים ועוד.